טוביה טננבום

עיתונאי ישראלי-אמריקאי-גרמני

טוביה טננבום (נולד ב-9 בספטמבר[1] 1957) הוא מחזאי וסופר ישראלי אמריקאי, בעל טור ועיתונאי ב"די צייט". מחבר הספרים "אני ישן בחדרו של היטלר", "תפוס ת'יהודי", "שקרים שכולם מספרים", "שלום פליטים" ו"איך לאלף יהודי?", ומייסד התיאטרון היהודי של ניו-יורק[2].

טוביה טננבום
Tuvia Tenenbom.jpeg
לידה 9 בספטמבר 1957 (בן 62)
בני ברק, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית, גרמנית, ערבית, עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, עיתונאי, מחזאי, במאי תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

טננבום, יליד בני ברק, גדל במשפחה חרדית ליטאית, למד בצעירותו בישיבה חרדית[3] ולאחר מכן בישיבות ציוניות, בהן ישיבת מרכז הרב[4]. לאחר מכן הפך לחילוני. שירת בצה"ל בחיל השריון. מתגורר בארצות הברית מאז תחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 ונשוי לאיזי, שגדלה באוסטריה ובבלגיה ואותה הוא פגש לראשונה באחד ממסעותיו העיתונאיים. היא לוקחת חלק בעבודתו – כמפיקה וצלמת.

בשנותיו בארצות הברית רכש טננבום תארים במתמטיקה, במדעי המחשב ובמחזאות. לצד פעילותו כמחזאי וכמנהל התיאטרון היהודי של ניו-יורק עוסק טננבום בכתיבה עיתונאית. הוא כותב בין השאר עבור "קוריירה דלה סרה" האיטלקי, ידיעות אחרונות הישראלי, ורשת פוקס ניוז האמריקאית[5][6]. טננבום כותב למספר עיתונים אירופאיים, בהם ה"די צייט" הגרמני. הטור שלו, Fett wie ein Turnschuh (מילולית, שמן כנעל התעמלות)[7] הופיע במשך כארבע שנים פעם בשבועיים בדי צייט, ומרבית כתבותיו לאחרונה עוסקות בפוליטיקה.

ספריועריכה

אני ישן בחדרו של היטלרעריכה

בשנת 2011 יצא לאור באנגלית ספרו של טננבום "אני ישן בחדרו של היטלר". הספר כולל תיאור בגוף ראשון של מסע בגרמניה של ימינו, כשטננבום שוזר לאורכו אירועים אקטואליים, רשמי מסע, ומפגשים עם אנשי רוח, אמנים ופוליטיקאים, ובהם הקנצלר לשעבר הלמוט שמידט, עורך היומון הנפוץ "די ולט", צעירים וצעירות מוסלמים, אנשי שמאל מובילים ונאו-נאצים.

הספר נכתב להזמנת הוצאת רובולט (Rowohlt) הגרמנית. בהקדמה לספרו פורש טננבום את מסכת הייסורים שליוותה את הוצאת הספר בשפה הגרמנית. לפי טננבום, האזכורים לאנטישמיות רווחת בגרמניה הובילו למערכת לחצים מצד רובולט להסרת אזכורים אלו בספר. לאחר שהספר יצא לאור בשפה האנגלית, העבירה הוצאת רובולט את הזכויות להוצאת זוהרקאמפ (Suhrkamp), והספר ראה אור בשפה הגרמנית בשם "לבד בקרב הגרמנים". הספר הפך לרב־מכר בגרמניה ושהה ברשימת רבי המכר של "דר שפיגל" משך ארבעה חודשים. ביוני 2014 יצאה לאור מהדורה עברית של הספר, בהוצאת ״סלע מאיר״. באותו חודש יצאה לאור המהדורה האיטלקית של הספר.

תפוס ת'יהודיעריכה

ב-2014 פורסם ספרו "תפוס ת'יהודי". הספר עוסק באנטישמיות החדשה, בהסתה, בדה-לגיטימציה ובשנאה נגד ישראל בקרב הפלסטינים, ארגוני שמאל רדיקלי (כולל ארגוני שמאל רדיקלי בישראל) וארגוני זכויות אדם דוגמת "בצלם". הספר מבוסס על תחקיר שערך טננבום ובו התחזה לעיתונאי גרמני האוהד את העמדה הפלסטינית ושהה מעל חצי שנה בישראל ובשטחים בסיורים מטעם אותם ארגונים. חלק מהמפגשים תועדו במצלמת וידאו. בין היתר חושף טננבום בספר שתחקירן "בצלם" עאטף אבו א-רוב הוא מכחיש שואה[8]. לדברי טננבום ארגונים בינלאומיים ומקומיים רבים בישראל פועלים מתוך דחפים אנטי-יהודיים ולא מתוך רצון להשיג זכויות אדם לכל.

שקרים שכולם מספריםעריכה

ב-2016 פורסם ספרו "שקרים שכולם מספרים". הספר עוסק בעיקר בתקינות פוליטית וברב תרבותיות בארצות הברית. טננבום נוסע בעשרים ושמונה מדינות בארצות הברית, נוהג ממזרח למערב ובחזרה ומשוחח עם אנשים. מסקנתו מהמסע היא שאמריקה נמנעת בקנאות לגעת בסוגיות שבמחלוקת, והתקינות הפוליטית משתלטת עליה ומעוותת חשיבה חופשית, דמיון ויצירה. טננבום מלגלג בספרו על "אומת האמיצים" ובני החורין הפוחדים להתבטא[9]. הקורא נחשף בראיונות למה שטננבום מכנה חשיבה מקובעת, שחוקה ונטולת מקוריות, לאנשי המעמד הגבוה המנקים את מצפונם בהלקאה עצמית, ולעניים החיים גם היום בתנאים מחפירים. אמריקה של טננבום מתאבדת ומוותרת מרצונה החופשי על החירויות הבסיסיות שהגדירו אותה בעבר.

שלום, פליטים!עריכה

ב-2018 פרסם טננבום את ספרו "שלום, פליטים!" על פליטים ממלחמת האזרחים בסוריה וממדינות אחרות בגרמניה[10]. הוא סבור כי הגרמנים מסייעים לפליטים לא מתוך אהבת כלפיהם אלא מתוך רצונם של להיראות אוהבי אדם בעיני העולם, וכן מתוך רצון להוכיח שהם יותר טובים מאחרים, ובמיוחד מ"היהודים". את עריכת הספר עיצב ואייר שי צ'רקה.

איך לאלף יהודי?עריכה

ב-2020 הוציא טננבום את הספר "איך לאלף יהודי?"[11] על אנטישמיות בממלכה המאוחדת[12]. הספר מתאר פגישות של טננבום עם תושבים באנגליה, סקוטלנד, אירלנד וויילס. מסקנתו מהשיחות היא שהסכסוך הישראלי-פלסטיני מעניין אותם הרבה יותר מהברקזיט. לדבריו אין הבדל בין אנטישמיות ואנטי-ציונות, שתיהן מהוות מבטאות את האנטישמיות החדשה. הוא נפגש לשיחה עם ג'רמי קורבין ועוזרו פיטר וילסמן, שהאשים את שגרירות ישראל בלונדון בהשתלת סוכני ריגול במפלגת הלייבור, שיחה שהובילה לפיטורי וילסמן[13]. הוא נפגש גם עם נאו נאצים ששאיפתם היא שואה שנייה, כמו כן עם אדריכל הברקזיט נייג'ל פארג', ונכנס ישירות לוועידה של צמרת הBDS וחושף שם אמירות אנטישמיות רבות. טננבום מרבה להפנות בספר ביקורת אירונית כלפי השמאל הליברלי ולהוקיעו בטענה על מוסר כפול. את הכריכה אייר ועיצב שי צ'רקה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה