טוביה פיינמן

טוביה פיינמן (20 ביולי 1935 - 22 בינואר 2002) היה אלוף-משנה בצה"ל, מבכירי יחידת המודיעין 8200.

טוביה פיינמן
טוביה פיינמן
טוביה פיינמן
לידה 20 ביולי 1935
קישינב, בסרביה
פטירה 22 בינואר 2002 (בגיל 66)
תאריך עלייה 1948
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19551981 (כ־26 שנים)
דרגה אלוף-משנה אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים

מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה

מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
תפקידים אזרחיים
ייעוץ ביטחוני, פיתוח עסקי, שיווק ומכירות בחברות ביטחוניות, פעילות במסגרת לשכת הקשר נתיב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מכתב תודה מראש אמ"ן לצוות "המסרגה"
(להגדלה לחצו על התמונה)
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

קורות חייו עריכה

טוביה פיינמן נולד בעיר קישינב שבבסרביה (אז ברומניה; כיום במולדובה) בן יחיד לשבע פיינמן לבית רויט וליצחק פיינמן. שמו המקורי היה תיאודור, על שם תיאודור הרצל (ובשם חיבה: טדי), ועם עלייתו לארץ ישראל עוּברַת שמו לטוביה. טוביה גדל בבית המשפחה בעיר אורגייב הסמוכה לקישינב. עם תפיסת השלטון על ידי הסובייטים בשנת 1940 הוגלה סבו, והעסק המשפחתי – אספקת חומרי בניין - קרס. בקיץ 1941, בהיותו בן שש, החלו הגרמנים להפציץ את האזור מהאוויר. המשפחה החלה במנוסה מזרחה לקירגיזסטן, שם נפטר אביו של טוביה משחפת. בסתיו 1944 עזבו טוביה ואמו את קירגיזסטן והגיעו לרומניה. במהלך 1947 עלו דרך מרסיי לארץ ישראל באונייה "טרנסילבניה". הם הגיעו לנמל חיפה בתחילת חודש ינואר 1948. טוביה הצטרף לחברת הנוער בקבוצת שילר שליד רחובות. בסיום הלימודים התקבל כחבר בקיבוץ ועבד כחקלאי בענפים השונים.

בשנת 1955 התגייס לצה"ל. ב-1958, עם שחרורו, חזר לקיבוצו וניהל את המטעים הסובטרופיים. בשנת 1960 עזב את קבוצת שילר, נישא לברוריה לבית קופיליס וחזר לשירות צבאי. הוא שירת עד לשחרורו בדרגת אלוף-משנה בשנת 1981. לאחר שחרורו עבד בחברות ביטחוניות ובייעוץ ביטחוני. לאחר גירושיו הקים משפחה עם ניבה ירון. לטוביה פיינמן חמישה ילדים: שני בנים ובת מנישואיו הראשונים, ושתי בנות מרעייתו ניבה.

במהלך 2001 לקה בסרטן ונפטר בינואר 2002.

שירות צבאי עריכה

ב-1955 התגייס פיינמן לנח"ל. הוא שרת כחייל וכקצין בגדוד הנח"ל המוצנח 88 (לימים גדוד 50) השתתף במבצע "קדש" בקרב המיתלה כחלק מהכוח הקרקעי וכן בפעולה בא-טור. במהלך שירותו עבר קורס קציני מודיעין ולאחר שחזר לשירות צבאי שירת באמ"ן/מחקר טכני. בשנת 1965 השתתף בקורס מ"פים, ובאותה שנה החל לימודיו לתואר ראשון בשלוחת תל אביב של האוניברסיטה העברית במדעי החברה ובהיסטוריה כללית. סיים בהצטיינות את לימודי התואר הראשון בשנת 1972.

יחידת "מסרגה" עריכה

בשנת 1967 אותר רב-סרן טוביה פיינמן על ידי ראש אמ"ן, אלוף אהרן יריב, להקים ולעמוד בראש יחידת ההאזנה לסובייטים בתוך יחידה 515 (כיום 8200). כינוי היחידה הזו היה "מסרגה". בשנת 1971 קיבל דרגת סגן-אלוף. טוביה עמד בראש "מסרגה" עד לגירוש הסובייטים ממצרים בקיץ 1972. שיא הפעילות של "מסרגה" היה ביולי 1970 במסגרת מבצע רימון 20, בו דיווחה היחידה בזמן אמת לחיל האוויר וסייעה בהפלת חמישה מטוסי מיג שהוטסו על ידי טייסים סובייטים. באוקטובר 1973 התקבלו גם ממקורות "מסרגה" ידיעות על עזיבה מסיבית של מומחים סובייטים ומשפחותיהם כסימן מעיד למלחמה, אך המודיעין נכשל בהבנת המצב ההתרעתי.

יחידת "מסרגה" נודעה בגיבושה החברתי הייחודי וברמתה המקצועית ללא פשרות בזכות אישיותו המיוחדת של טוביה כאדם וכמפקד. עם דעיכת המעורבות הסובייטית השתלבו בוגרי "מסרגה" בתפקידי פיקוד משמעותיים ביחידה 8200 ובקהילת המודיעין כולה.

תפקידי פיקוד ומטה עריכה

בשנת 1972 יצא לקורס פו"מ קצר ובמרץ 1973 מונה להיות מפקד ענף אלינט ביחידה 8200. בתקופה זו נחשף טוביה להכרות קרובה עם הגורמים הטכניים – הנדסיים של היחידה ומשילוב של התחומים הייעודי, המבצעי והטכני. בשנת 1976 התמנה לראש המטה הראשון של היחידה והועלה לדרגת אלוף-משנה. באוקטובר 1978 יצא ללימודים לתואר שני בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. נושא עבודת הגמר שלו היה: "מערכות אדם-מחשב-מכונה במערכות תעשייתיות". בשובו מהלימודים בשנת 1980 התמנה לתפקיד ראש מחלקת ציוד ותקציבים של מפקדת קצין מודיעין ראשי.

בשנת 1981 פרש פיינמן מצה"ל בתום 26 שנות שירות.

בחיים האזרחיים עריכה

בשנים 1981–1984 עבד כיועץ לתעשיות במסגרת חברת ת.י.ל בחברות אלתא, תדיראן ואלישרא בנושאי לוחמה אלקטרונית, סיגינט והנדסת אנוש של המערכות. בשנת 1984 הקים והפעיל מחלקת פיתוח עסקי בחברת אלישרא. בשנים 1986–1988 עבד בחברת אלתא בתפקיד מנהל שיווק ומכירות במינהל ל"א. בשנים 1988–1989 שהה במוסקבה כשליח מטעם לשכת הקשר נתיב. בשנים 1990–1993 שמש יועץ ליחידה 8200. בשנים 1999–2001 הרצה בהתנדבות לעולים מחבר העמים מטעם המועצה לשלום וביטחון.

לקריאה נוספת עריכה

  • אלעזר בן לולו, מאחורי הסורגים, שבועון "במחנה", 14/12/2007 גיליון 47 ׁ(2920) עמו' 41–44.
  • דימה אדמסקי, מבצע קווקז. ההתערבות הסובייטית וההפתעה הישראלית במלחמת ההתשה, הוצאת מערכות. 2006. (עמ' 83, 96, 135, 135).
  • עמוס גלבוע, מר מודיעין, אהר'לה / אלוף אהרן יריב / ראש אמ"ן, הוצאת ידיעות אחרונות / ספרי חמד, 2013 (עמ' 344, 367, 375, 489, 503, 517).
  • ניבה ירון-פיינמן, אופיו האופטימי, מזגו הסוער. טוביה פיינמן 1935-2002, עריכה והפקה: עדה סער, הספר הוצא לאור על ידי המשפחה בהוצאה עצמית, ינואר 2005.
  • פסח מלובני, דגל אדום מעל המזרח התיכון. המעורבות הצבאית הסובייטית באזור וסיפורה של "מסרגה" ביחידה 8200, הוצאת אלי מלצר בע"מ, מחקר והוצאה לאור, 2017.

קישורים חיצוניים עריכה

ביאורים עריכה

  1. ^ מימין לשמאל: אל"מ יגאל שפי, תא"ל אריה בנטוב, אל"מ מוטי דוראון, אל"מ טוביה פיינמן, אל"מ משה קריסטל, אל"מ אפרים לפיד, אלוף שלמה גזית.

הערות שוליים עריכה