טוד היינס

במאי קולנוע אמריקאי

טוד היינסאנגלית: Todd Haynes; נולד ב-2 בינואר 1961)[1] הוא במאי קולנוע, תסריטאי ומפיק יהודי-אמריקאי.[2] היינס נחשב לחלוץ של תנועת הקולנוע הקווירי החדש שפרצה בראשית שנות ה-90.[3][4]

טוד היינס
Todd Haynes
היינס בפסטיבל מונקלייר 2023
היינס בפסטיבל מונקלייר 2023
לידה 2 בינואר 1961 (בן 63)
אנסינו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1985 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
פרסים והוקרה
  • פרס חבר המושבעים של פסטיבל סאנדנס לדרמה אמריקאית (1991)
  • פרס סטיבן קולזק של הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה (2003)
  • פרס סטלייט לבמאי הטוב ביותר (2003)
  • פרס אינדפנדנט ספיריט לבימוי (2003)
  • פרס חוג מבקרי הקולנוע של סן פרנסיסקו לבימוי (2002)
  • פרס חוג מבקרי הקולנוע של ניו יורק לסרט הטוב ביותר (2002)
  • פרס חוג מבקרי הקולנוע של ניו יורק לבימוי (2002)
  • פרס חבר השופטים של פסטיבל ונציה (2007) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירה עריכה

היינס זכה לתשומת לב ציבורית לראשונה עם סרטו הקצר והשנוי במחלוקת Superstar: The Karen Carpenter Story‏ (1987), המתאר את חיה ומותה הטרגיים של הזמרת קארן קרפנטר, תוך שימוש בבובות ברבי כשחקנים. היינס לא השיג רישיון מתאים לשימוש במוזיקה של קרפנטר, מה שגרר תביעה מצד אחיה המוזיקאי ריצ'רד קרפטר, שהוצג בסרט באור שלילי, ואסר על הפצתו. ברבוות השנים הסרט הפך לסרט פולחן.[5]

סרט הבכורה המלא של היינס רעל (1991), הוא מחקר פרובוקטיבי, בן שלושה חלקים, אודות תפיסות קוויריות בעידן האיידס. הסרט ביסס את מעמדו כדמות של קולנוע טרנסגרסיבי חדש. רעל זכה בפרס חבר השופטים הגדול של פסטיבל סאנדנס ונחשב ליצירה מכוננת של הקולנוע קווירי החדש. היינס זכה לשבחים נוספים על סרטו העלילתי השני Safe (1995), דיוקן סימבולי של עקרת בית שמפתחת רגישות בריאותית משונה. הסרט נבחר לסרט הטוב ביותר בשנות התשעים על ידי The Village Voice Film Poll. סרטו השלישי, Velvet Goldmine ‏(1998), הוא מחווה לעידן הגלאם רוק של שנות השבעים, המהווה מחווה ברורה ליוצרים מיתולוגיים כמו דייוויד בואי, איגי פופ ולו ריד הסרט זכה בפרס חבר השופטים המיוחד לתרומה האמנותית הטובה ביותר בפסטיבל קאן בשנת 1998 ולמועמדות לפרס האוסקר על עיצוב התלבושות הטוב ביותר.

היינס זכה לשבחי הביקורת ולהצלחה קופתית עם סרטו הרביעי משנת 2002, רחוק מגן עדן. הסרט שנוצר בהשראת סרטיו של דאגלס סירק, היא מלודרמה-תקופתית המתרחשת בשנות החמישים, אודות עקרת בית שמגלה שבעלה הוא הומו ומפתחת רומן אסור עם הגנן האפרו-אמריקאי שלה. הסרט זכה בארבע מועמדויות לפרס האוסקר, כולל התסריט המקורי הטוב ביותר עבור היינס. סרטו החמישי, אני לא שם (2007), הוא ביוגרפיה חופשית ולא ליניארית, המתארת פנים שונות של בוב דילן דרך שבע דמויות בדיוניות שגילמו חמישה שחקנים ושחקנית. אני לא שם זכה לשבחי הביקורת ולמועמדות לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר עבור קייט בלאנשט. בשנת 2011 ביים היינס וכתב יחד את סדרת המיני-סדרה HBO מילדרד פירס, שגרפה 21 מועמדויות לפרס אמי לבידור בפריים טיים, וזכתה בחמשים, כמו גם ארבע מועמדויות לפרס גלובוס הזהב וזכייה לשחקנית הראשית קייט וינסלט.

בשנת 2015 חזר היינס למסך הגדול עם סרטו העלילתי השישי, קרול. עיבוד לרומן הרומנטי של פטרישה הייסמית' "The Price of Salt". הסרט מגולל סיפור אודות רומן אהבה אסור בין שתי נשים ממעמדות שונים וממוצאים שונים, בתחילת שנות ה-50 בניו יורק. הסרט זכה לשבחי המבקרים ולשבחים רבים, כולל מועמדות לפרס דקל הזהב, שש מועמדויות לפרס האוסקר, חמש מועמדות לפרס גלובוס הזהב, ותשע מועמדויות לפרס באפט"א לקולנוע.

ב-22 בנובמבר 2019 יצא מותחן-משפטי בבימויו בשם פרשת המים.

פילמוגרפיה כבמאי עריכה

 
משמאל: ריצ'רד גיר, טוד היינס, שארלוט גינסבורג, והית' לדג'ר, 2007.
 
היינס ב-2009

קולנוע עריכה

סרטים באורך מלא עריכה

סרטים קצרים עריכה

  • The Suicide ‏ (1978)
  • Assassins: A Film Concerning Rimbaud ‏ (1985)
  • Superstar: The Karen Carpenter Story ‏ (1987) - גם שיחק

טלוויזיה עריכה

  • Dottie Gets Spanked ‏ (1993)
  • מילדרד פירס (2011)
  • "All I Ever Wanted" פרק מתוך Enlightened ‏ (2013)
  • "I'm Still Here" פרק מתוך Six by Sondheim ‏ (2013)

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא טוד היינס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "UPI Almanac for Wednesday, Jan. 2, 2019". 2 בינואר 2019. אורכב מ-המקור ב-2 בספטמבר 2019. נבדק ב-2 בספטמבר 2019. filmmaker Todd Haynes in 1961 (age 58) {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ https://jewishjournal.com/culture/arts/90644/
  3. ^ "Where to begin with Todd Haynes". British Film Institute. 22 בפברואר 2016. נבדק ב-5 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Todd Haynes – Biography". The New York Times Company. אורכב מ-המקור ב-4 במרץ 2016. נבדק ב-11 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Davis, Glyn (2008). Superstar: the Karen Carpenter story. Wallflower Press.