טוינה

טוינה היא שיטת טיפול במגע שמקורה ברפואה הסינית המסורתית. פירוש המילה הוא "למשוך ולתפוס".

שיטת הטיפול

הטוינה מבוססת על מניפולציות על גוף המטופל. כל מניפולציה היא קבועה, בעלת עוצמה, רצופה, רכה, עמוקה ויסודית. הכוונה בקבועה היא שהמניפולציה לא משתנה בצורתה ובקצבה. הכוונה ברצופה היא שהמניפולציה היא בעלת קצב אחיד ולחץ שווה כל הזמן. רכה – מידת מה של קלילות - אך לא שטחי, כבדות - אך לא עצור, לא גס וקשה, והתנועה טבעית וחלקה. עמוק ויסודי – מתכוון לכך שהמניפולציה תהיה עם כיוון ספציפי של העוצמה.

ההגדרות הנ"ל נכונות לכל המניפולציות, עם שינויים בהדגש. לדוגמה: דחיפה עם אצבע אחת וגלגול דורשים "רכות" עם עוצמה, כאשר הדגש הוא על הרכות. טפיחה עם האצבע דורש דיוק, מהירות ועוצמה במכה ביחד עם רכות, כאשר הדגש הוא על העוצמה.

הפרמטרים של המניפולציה, כמו פרק הזמן בו היא מבוצעת ועוצמתה נבחרים על ידי המטפל בהתאם למצב הבריאותי של המטופל וגילו.

הטוינה משלבת, לטענת העוסקים בה, "עבודה פיזית ואנרגטית" (אין קשר למושג הפיזיקלי אנרגיה) על נקודות דיקור ועל רקמות הגוף השונות, ובנוסף שימוש בשמנים, משחות, מיצויי צמחים, קומפרסים, כוסות רוח ומוקסה.

משך הטיפול הוא קצר בהשוואה לטיפולים אחרים (20–30 דקות), מה שמאפשר שילוב עם טכניקות טיפול נוספות כדוגמת הדיקור. מהלך הטיפול משולב בשימוש בשיטת צ'י קונג (תרגילים "אנרגטיים" לשיפור מצבם הפיזי ו"האנרגטי" של המטפל והמטופל) – תרגולים אלה מאפשרים טיפול במספר רב של מטופלים.

התאוריה מאחורי הטוינה היא שיש בגוף האדם צ'י ה"זורם" לאורך ולרוחב הגוף ב"ערוצי אנרגיה" הנקראים מרידיאנים. על פי תאוריה זו, מחלות נגרמות כאשר יש "חסימה" במרידיאנים והטוינה נועד לשחרר את החסימה, במיוחד בהקשר של מחלות כרוניות ואקוטיות. אין כל עדות מדעית לקיומם של "ערוצי אנרגיה" אלה, וממילא לא ל"חסימה" בהם.

טוינה ילדים

הרפואה הסינית מפרידה בין טיפולי טוינה המיועדים למבוגרים לבין טיפולים המיועדים לילדים ותינוקות. על פי הרפואה הסינית המסורתית, לילדים נקודות גירוי אשר הולכות ונחלשות עם תהליך ההתבגרות, וטיפולי טוינה בנקודות אלו מביאות לתוצאות מהירות ויעילות, אף יותר מאשר בטוינה למבוגרים. גם שיטת האבחון שונה במהותה ומסתמכת יותר על צפייה במטופל, ופחות על תשאול, משום שילדים ובעיקר תינוקות, מתקשים או אינם יכולים להסביר את שהם חשים.

אסכולות שונות בטוינה

הטוינה התפתחה בתקופות שונות ובאזורים שונים בסין. עד היום ניתן למצוא אסכולות שונות לטיפול זה אשר כל אחת מהן שמה דגש על מימד מסוים או טכניקה מסוימת של שיטה זו.

במערב התוודעו לשיטת טיפול זו רק בשנים האחרונות והיא ממותגת כ"פיזיותרפיה סינית", זאת על אף שברפואה הסינית היא נחשבת כבעלת השפעות רבות גם על איברים פנימיים ותהליכים נפשיים.

היסטוריה

הטוינה הופיעה לראשונה בראשית המאה ה-18. בשנות ה-20 של המאה ה-20 ביקשה ממשלת סין לבטל את השימוש בטוינה כיוון שלא היה לה כל ביסוס מדעי. אולם דבקותם של המטפלים הסיניים בטוינה מנעה את ביטולה, וכיום היא מקובלת מאוד בסין.