טוני קסקרינו
אנתוני גאי קסקרינו (באנגלית: Anthony Guy Cascarino) הוא כדורגלן עבר ששיחק כחלוץ במועדונים שונים בבריטניה ובצרפת. טוני, ייצג את נבחרת הרפובליקה של אירלנד, איתה השתתף בטורניר יורו 1988, ובשני גביעי העולם – 1990 ו-1994.
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
1 בספטמבר 1962 (בן 62) סנט פול'ס קריי, אנגליה | |||
| גובה | 1.9 מטרים | |||
| עמדה |
חלוץ  | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
ראשית חייו
עריכהקסקרינו נולד בסנט פול'ס קריי, קנט, ב-1 בספטמבר 1962, לאב ממוצא איטלקי ולאם אנגליה. לפני שהחל בקריירת הכדורגל המקצועית שלו, קסקרינו עבד כספר וכפועל.[1]
קריירת מועדונים
עריכהקסקרינו הצטרף לג'ילינגהאם בשנת 1982 מקבוצת קרוקנהיל. לפי דבריו, ג'ילינגהאם סיפקה לקרוקנהיל אימונים וציוד אימון במקום לשלם דמי העברה.[3] הוא ערך את הופעת הבכורה שלו ב-2 בפברואר 1982 בהפסד 0–1 בליגת החוץ לברנלי. השער הראשון של קסקרינו בקבוצת קנט נכבש בהופעת הבכורה שלו במשחק ביתי ב-13 בפברואר 1982 נגד ווימבלדון. הוא הבקיע את השער האחרון בניצחון 1–6, לאחר שנכנס כמחליף במקום דין ווייט שנפצע.[4]
בזמן ששיחק בקבוצת ג'ילינגהאם, כבש קסקרינו 110 שערים בכל המסגרות,[1] ונבחר בקבוצת השנה בליגה השלישית של ה-PFA במשך שלוש עונות רצופות.[5]
בשנת 1987 עבר קסקרינו למילוול, המועדון אותו אהד כילד, תמורת דמי העברה בגובה 225,000 פאונד.[6]
קסקרינו חתם באסטון וילה תמורת 1.1 מיליון ליש"ט במרץ 1990, אז דמי העברה היו שיא עבור המועדון.[7] ביולי 1991 קסקרינו חתם בסלטיק תמורת תשלום של 1.1 מיליון ליש"ט, שהיה גם שיא מועדון. את המעבר לסלטיק סייע להוציא לפועל סוכנו לשעבר וחברו לנבחרת אירלנד ליאם בריידי.[8]
בפברואר 1992, קסקרינו חזר לאנגליה וחתם בצ'לסי בעסקת חילופין עם טום בויד. קקסקרינו כבש בהופעת הבכורה שלו שלושה ימים לאחר ההחתמה, במשחק שנגמר בתיקו 1-1 בליגה בבית נגד קריסטל פאלאס. עם זאת, הזמן שלו בקבוצה היה גדוש בפציעות, כאשר הוא רשם רק שמונה שערים על פני 40 הופעות ליגה בשנתיים.[9]
קסקרינו חתם במארסיי כשחקן חופשי ב-1994. הוא סיים כמלך השערים בעונת 1994/95 בליגת המשנה עם 31 שערים, בעוד המועדון זכה באליפות הליגה, אך לא העפיל לליגה הבכירה עקב חקירה מתמשכת על אי סדרים פיננסיים ושערוריות עריכת משחקים בהשתתפות הנשיא דאז, ברנרד טפי. קסקרינו, שזכה לכינוי "טוני גול" על ידי האולטראס של מארסיי. [10] קסקרינו חזר על ההישג בעונה שלאחר מכן, כבש 30 שערים כשהמועדון עלה בחזרה לליגה הראשונה .
בדצמבר 1996, קסקרינו חתם בקבוצת נאנסי מהליגה הראשונה. הוא כבש שלושער בהופעתו השנייה, בניצחון חוץ 1–3 נגד לה האבר.[11] קסקרינו מחזיק בשיא בליגה הצרפתית עבור השחקן המבוגר ביותר שכבש שלושער, אותו הוא עשה בזמן ששיחק עם נאנסי בניצחון 0–3 על סטאד רן בגיל 37 שנים ו-31 ימים.[12][13] במאי 2000 הוענק לו מדליית הזהב על ידי העיר ננסי כהוקרה על תרומתו לצד.[14]
קסקרינו סיים את הקריירה שלו במדי הכוכב האדום 93 (אנ') בליגה השלישית בצרפת, אך סיים את חוזהו במועדון באוגוסט 2000 לאחר שתי הופעות בלבד. הוצע לו חוזה לחזור לננסי אך סירב.[15]
קריירה בין-לאומית
עריכהקסקרינו, שנולד באנגליה, ייצג את הרפובליקה של אירלנד בעקבות סבו האירי, מייקל או'מאלי, שהיה מווסטפורט שבמחוז מאיו בנוסף, היה רשאי לשחק בסקוטלנד ובאיטליה בזכות מוצאו הסקוטי והאיטלקי.[16][17][18]
קסקרינו ערך את הופעת הבכורה הבין-לאומית שלו נגד שווייץ בספטמבר 1985, במהלך קמפיין למוקדמות מונדיאל 1986.[19] קסקרינו ימשיך לשחק עבור אירלנד בשלושה טורנירים גדולים: יורו 1988, מונדיאל 1990 ומונדיאל 1994.[20]
המשחק הבין-לאומי האחרון של קסקרינו היה נגד טורקיה בסוף 1999, בשלב הפלייאוף של מוקדמות יורו 2000. במהלך המשחק, הוא נקלע לקטטה עם מגן טורקי ויצא מהמגרש כשהוא מראה את צלקות הקרב. תקרית זו סימנה את סופה של קריירה בין-לאומית שנפרשה על פני 14 שנים.[21]
מחלוקת על אזרחות אירית
עריכהבאוקטובר 2000, קסקרינו עלה לכותרות העיתונים הלאומיים כאשר פורסמו קטעים מהאוטוביוגרפיה הקרובה שלו ב"סאנדיי מירור".[22] בו הוא חשף כי אמו אמרה לו ב-1996 שהיא מאומצת ולכן אינה קרובת משפחה של סבו האירי. קסקרינו אמר באוטוביוגרפיה שלו: "לא באמת הייתי אירי. הייתי רמאי. אירי מזויף". מנכ"ל ה-FAI, ברנרד או'בירן, הצהיר כי הוא מזועזע מההודעה והמנהל הבין-לאומי לשעבר של קסקרינו, ג'ק צ'רלטון, שאל מדוע הוא הגיע עם המידע. קסקרינו חשף שחבר לנבחרת הרפובליקה של אירלנד, אנדי טאונסנד, המליץ לו לשתוק לגבי המצב.[22]
ארבעה ימים לאחר העיתון הבלעדי, בנובמבר 2000, פרסמה התאחדות הכדורגל של אירלנד הצהרה קצרה: "ה-FAI מרוצים שטוני קסקרינו תמיד היה זכאי להיות אזרח של הרפובליקה של אירלנד ולכן היה תמיד כשיר לשחק". עבור אירלנד".[23] האינדיפנדנט האירי דיווח כי קסקרינו קיבל 'דרכון מוגבל בתוקף' בשנת 1985 וששם אמו, תרזה אומאלי, נרשם למעשה במרשם הלידות הזרות במחלקת החוץ לפני המפגש הבין-לאומי של קסקרינו. הופעת בכורה עבור הרפובליקה של אירלנד.[24][25]
אוטוביוגרפיה
עריכהקסקרינו הפיק אוטוביוגרפיה בשנת 2000 בשם Full Time: The Secret Life of Tony Cascarino,[26] שזכתה לשבחי המבקרים.[27]
הספר פירט את אהבתו להימורים, במיוחד לשחק בכל צורות הפוקר, וחשף כי הקריירה שלו נפגעה בספק עצמי משתק, שאותו סיכם כ"הקול הקטן".[28]
ההוא גם חשף כי בתקופתו במארסיי, רופאו האישי של נשיא המועדון, ברנרד טפי, הזריק לו ולשחקנים אחרים בקבוצה חומר לא ידוע. הפיזיותרפיסט באותה תקופה התעקש שהחומר חוקי ויספק "חיזוק אדרנלין". קסקרינו אמר שרוב השחקנים קיבלו את הזריקות וש"זה בהחלט עשה את ההבדל: הרגשתי חד יותר, אנרגטי יותר, רעב יותר לכדור". מאוחר יותר הוא גם הודה שסבל מדיכאון.[29]
סטטיסטיקות קריירה
עריכהבין-לאומי
עריכה| נבחרת לאומית | שנה | הופעות | גולים |
|---|---|---|---|
| הרפובליקה של אירלנד | 1985 | 3 | 0 |
| 1988 | 7 | 3 | |
| 1989 | 8 | 2 | |
| 1990 | 11 | 1 | |
| 1991 | 6 | 3 | |
| 1992 | 3 | 1 | |
| 1993 | 8 | 1 | |
| 1994 | 6 | 1 | |
| 1995 | 7 | 0 | |
| 1996 | 7 | 2 | |
| 1997 | 10 | 5 | |
| 1998 | 3 | 0 | |
| 1999 | 9 | 0 | |
| סַך הַכֹּל | 88 | 19 | |
קישורים חיצוניים
עריכה
- טוני קסקרינו, באתר Transfermarkt
- טוני קסקרינו, באתר Soccerway
- טוני קסקרינו, באתר BDFutbol
- טוני קסקרינו, באתר WorldFootball.net
- טוני קסקרינו, באתר National Football Teams
- טוני קסקרינו, באתר FootballDatabase.eu
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 "PAST MASTERS - TONY CASCARINO - News - Gillingham". www.gillinghamfootballclub.com (באנגלית בריטית). נבדק ב-6 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Top Goal Scorers". Millwall History. נבדק ב-28 באוגוסט 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bandini, Nicky (11 במאי 2007). "Small Talk: Tony Cascarino". The Guardian. London. נבדק ב-8 ביוני 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Full Time: The Secret Life of Tony Cascarino. London: Simon & Schuster/TownHouse. 2000. pp. 68–70. ISBN 1-903650-13-5.
- ^ Lynch, Tony (1995). The Official P.F.A. Footballers Heroes. London: Random House. pp. 145–146. ISBN 978-0-09-179135-3.
- ^ "Lions Roaring into the Big Time".
- ^ Evans, Gregg (2 ביולי 2016). "Aston Villa: The transfers that didn't pay off". BirminghamLive (באנגלית). נבדק ב-6 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Full Time: The Secret Life of Tony Cascarino. pp. 118–119.
- ^ Full Time: The Secret Life of Tony Cascarino. p. 125.
- ^ Full Time: The Secret Life of Tony Cascarino. p. 153.
- ^ "Le Havre AC - AS Nancy 1:3 (Ligue 1 1996/1997, 23. Round)". worldfootball.net (באנגלית). נבדק ב-6 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ BBC. "Real Betis 3-2 Athletic Bilbao: Joaquin hits hat-trick aged 38 - BBC Sport". BBC Sport. נבדק ב-9 בדצמבר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "AS Nancy - Stade Rennes 3:0 (Ligue 1 1999/2000, 9. Round)". worldfootball.net (באנגלית). נבדק ב-6 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Full Time: The Secret Life of Tony Cascarino. p. 183.
- ^ Full Time: The Secret Life of Tony Cascarino. p. 198.
- ^ Thomas, Greig (20 במרץ 2008). "Tony Cascarino: I Should Have Played For Scotland, Not Ireland". dailyrecord. נבדק ב-2 באפריל 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Tony Cascarino's life story shows us football players can be human - Unusual Efforts". Unusual Efforts (באנגלית אמריקאית). 8 בפברואר 2017. נבדק ב-1 באפריל 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "La Rivelazione di un Perdente: La Vita Segreta di Tony Cascarino" (באיטלקית). lastanzabianca.net. 6 במאי 2014. נבדק ב-11 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "WORLD CUP 1986". www.allworldcup.narod.ru. נבדק ב-27 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Tony CASCARINO". Sporting Heroes. נבדק ב-27 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Leahy, Ed (10 בנובמבר 2011). "Ireland's chequered play-off history". RTÉ Sport. אורכב מ-המקור ב-11 בנובמבר 2011. נבדק ב-10 בנובמבר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "TONY'S OWN GOAL; I Did not qualify for Ireland. I Was Just a Fraud, a Fake Irishman". Sunday Mirror. 30 באוקטובר 2000. נבדק ב-17 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "FAI: OUR TONY IS NOT A FRAUD; Cas always eligible". The Mirror. 3 בנובמבר 2000. אורכב מ-המקור ב-11 ביוני 2014. נבדק ב-17 במרץ 2014 – via Highbeam.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Corcoran, Jody (24 בנובמבר 2000). "Revealed: New twist in Cascarino row". Independent.ie. נבדק ב-17 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Cas mother was Irish but didn't realise.(News)". The Mirror. 6 בנובמבר 2000. אורכב מ-המקור ב-11 ביוני 2014. נבדק ב-17 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Full Time: The Secret Life of Tony Cascarino. London: Simon & Schuster/TownHouse. 2000. ISBN 1-903650-13-5.
- ^ "Books of the Year: The reading list". The Guardian. London. 18 בדצמבר 2000. נבדק ב-6 בנובמבר 2007.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Full Time: The Secret Life of Tony Cascarino. p. 22.
- ^ Full Time: The Secret Life of Tony Cascarino. p. 152.
- ^ "Tony Cascarino". National Football Teams. נבדק ב-26 באפריל 2024.
{{cite web}}: (עזרה)