טורקיה במשחקים האולימפיים

משלחת אולימפית

טורקיה השתתפה לראשונה תחת שמה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת לונדון (1908), עוד בהיותה האימפריה העות'מאנית. היא נעדרה מאז מהמשחקים רק שלוש פעמים: באולימפיאדת אנטוורפן (1920), הראשונה שנערכה לאחר מלחמת העולם הראשונה, לא הורשתה להשתתף, כיתר מעצמות המרכז; מאולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) נעדרה עקב בעיות מימון שנבעו מהשפל הגדול, בדומה למדינות רבות אחרות; וב-1980 הצטרפה לחרם שהובילה ארצות הברית על אולימפיאדת מוסקבה, במחאה על הפלישה הסובייטית לאפגניסטן.

טורקיה במשחקים האולימפיים
טורקיהטורקיה
המשלחת הטורקית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ונקובר
המשלחת הטורקית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ונקובר
הוועד האולימפי הלאומי
קוד ייצוג TUR
שם הוועד האולימפי הלאומי של טורקיה
מדליות קיץ
דירוג:
31
זהב
41
כסף
26
ארד
37
סה"כ
104
השתתפות במשחקי הקיץ אפור: לא השתתפה)
189619001904190819121920192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219962000200420082012201620202024
השתתפות במשחקי החורף אפור: לא השתתפה)
192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219941998200220062010201420182022

לאורך השנים צברו הספורטאים הטורקים 104 מדליות אולימפיות, בהן 41 מדליות זהב. הענף בו הושגו מרבית המדליות הוא ההיאבקות - 63 מדליות, מהן 29 מדליות זהב, הישג המקנה לטורקיה את המקום החמישי בטבלת המדליות של כל הזמנים, אחרי ברית המועצות, ארצות הברית, שוודיה ויפן. ענף נוסף בו הגיעו הטורקים להישגים רבים הוא הרמת משקולות - 11 מדליות, מהן 8 מדליות זהב, והיא מדורגת בענף זה במקום השישי בטבלת המדליות של כל הזמנים.

באולימפיאדות החורף משתתפת טורקיה מאז אולימפיאדת גרמיש פרטנקירכן (1936), והיא נעדרה מאז רק משלוש מהן. מאז אולימפיאדת סרייבו (1984) היא משתתפת בהן ברציפות. הישגיהם של הספורטאים הטורקים במשחקים אלה היו נמוכים יותר, ואיש מהם לא זכה במדליה אולימפית.

טורקיה לא אירחה מעולם את המשחקים. איסטנבול הגישה את מועמדותה לאירוח המשחקים שלוש פעמים, אך נכשלה. במכרז לאירוח משחקי 2000 דורגה במקום החמישי, אחרי סידני, בייג'ינג, מנצ'סטר וברלין, במכרז לאירוח משחקי 2008 דורגה במקום הרביעי אחרי בייג'ינג, טורונטו ופריז, ובמכרז לאירוח המשחקים ב-2020 דורגה במקום השני, אחרי טוקיו. במכרזים לאירוח המשחקים של 2004 ו-2012 הוסרה מועמדותה בשלבים המוקדמים.

היסטוריה

עריכה
 
המתאבק ג'לאל אטיק (משמאל) בטקס הענקת המדליות בלונדון

הספורטאי היחיד שייצג את האימפריה העות'מאנית באולימפיאדת לונדון (1908) כלל לא היה טורקי, כי אם יווני. היה זה המתעמל אלקו מולוס. גם באולימפיאדת סטוקהולם (1912) עדיין לא השתתפו ספורטאים טורקים, ושני האתלטים שייצגו אותה היו ארמנים. באולימפיאדת פריז (1924) השתתפו לראשונה ספורטאים טורקים, לרבות נבחרת הכדורגל הטורקית, אך הם לא רשמו הישגים משמעותיים. גם באולימפיאדת אמסטרדם (1928) לא הרשימה המשלחת הטורקית, למעט אחד מחבריה, המתאבק טיאר יאלאז, שסיים במקום הרביעי.

המתאבק אהמט קירצ'י היה לספורטאי הטורקי הראשון שזוכה במדליה אולימפית, כשזכה במדליית ארד בקטגוריית המשקל של עד 79 ק"ג בסגנון חופשי, באולימפיאדת ברלין (1936). זמן קצר אחר כך זכה ישר ארקאן במדליית הזהב הראשונה, בקטגוריית המשקל של עד 61 ק"ג בסגנון יווני-רומי.

אולימפיאדת לונדון (1948) הייתה האולימפיאדה הפורייה ביותר עבור המשלחת הטורקית. הספורטאים הטורקים זכו ב-12 מדליות, מהן 6 מדליות זהב, והקנו למשלחת את המקום השביעי בטבלת המדליות. ב-11 מהמדליות זכו מתאבקים. בסגנון חופשי זכו הטורקים ב-4 מתוך 8 מדליות הזהב האפשריות, נסוח אקאר, גזאנפר בילגה, ג'לאל אטיק וישר דואו. האליט בלאמיר ואדיל ג'נדמיר זכו במדליות כסף. בסגנון יווני-רומי זכו שני טורקים במדליות זהב, מהמט אוקטב ואהמט קירצ'י, ששיפר את הישגו מברלין, קנאן אולג'אי ומוהליס טאיפור זכו במדליות כסף, והליל קאיה זכה במדליית ארד. במדליה ה-12 זכה האתלט רוהי סראלפ, שזכה במדליית ארד בקפיצה משולשת. נבחרת הכדורגל העפילה לשלב רבע הגמר, בו הפסידה לנבחרת יוגוסלביה 3-1.

באולימפיאדת הלסינקי (1952) ירדו הישגי הספורטאים הטורקים ל-3 מדליות, בהן שתי מדליות זהב. כל המדליות הושגו בהיאבקות: חסן גמיג'י וביירם שיט זכו במדליות זהב, ואדיל אטאן זכה בארד. גם באולימפיאדת מלבורן (1956) חלקו רק מתאבקים במדליות, שמספרן עלה ל-7. מיטאט בייראק, מוסטפא דאסטנלה והמיט קפלן היו זוכי מדליות הזהב, ריזה דואן ואבראהים זנגין זכו במדליות כסף, ודורסון עלי אריבאש וחוסיין אקבאש זכו במדליות ארד.

 
המתאבק חסן גינגר, שזכה בזהב ברומא ובכסף בטוקיו

9 מתאבקים טורקים זכו במדליות באולימפיאדת רומא (1960), ושבעה מהם זכו במדליות זהב. הישג זה הקנה לטורקיה את המקום השישי בטבלת המדליות, הגבוה בתולדותיה, כשרק ברית המועצות, ארצות הברית, המארחת איטליה, גרמניה ואוסטרליה מקדימות אותה. בסגנון חופשי העפילו המתאבקים הטורקים ל-6 מתוך 8 קרבות הגמר וניצחו ב-4 מהם: מוסטפא דאסטנלה שמר על תוארו, ואליו הצטרפו אהמט בילק, חסן גינגר ואיסמט אטלי, בעוד איסמאיל אוגאן והמיט קפלן מסתפקים במדליות כסף. 3 מתאבקים בסגנון יווני-רומי זכו במדליות זהב: מיטאט בייראק ששמר על תוארו, מיזאהיר סילה וטוופיק קיש.

באולימפיאדת טוקיו (1964) ירד מספר המדליות ל-6. זוכי מדליות הזהב היו איסמאיל אוגאן, ששיפר את הישגו מרומא, וקאזים אייוואז. חסן גינגר איבד את תוארו אך זכה במדליית כסף. חוסיין אקבאש, שזכה במדליית ארד במלבורן, זכה אף הוא במדליית כסף, וכך גם אהמט אייק. המיט קפלן זכה במדליה אולימפית שלישית ברציפות, מדליית ארד.

באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) זכו שני מתאבקים טורקים במדליות זהב: מהמוט אטאלאי ואהמט אייק. אולימפיאדת מינכן (1972) סימנה את ירידתה של טורקיה כמעצמה בענף ההיאבקות, כשווהבי אקדא היה הספורטאי היחיד שזוכה במדליה, מדליית כסף. באולימפיאדת מונטריאול (1976), לראשונה מזה 44 שנים, אף ספורטאי טורקי לא זכה לעמוד על הפודיום.

באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) זכו לראשונה שני מתאגרפים טורקים במדליות ארד: איופ ג'אן וטורגוט אייקאץ'. המתאבק אייהאן טקצ'ין הגיע להישג דומה. באולימפיאדת סיאול (1988) זכה לראשונה מרים המשקולות נעים סולימנוגלו במדליית זהב, בקטגוריית המשקל של עד 60 ק"ג. המתאבק נג'מי גצ'אלפ הוסיף למאזן המדליות מדליית כסף.

באולימפיאדת ברצלונה (1992) עלו הישגי הספורטאים הטורקים ל-6 מדליות, שתיים מכל סוג. סולימנוגלו שמר על תוארו מסיאול, ובמדליית הזהב השנייה זכה המתאבק אקיף פירים. שני מתאבקים נוספים, חאקה בשאר וקנאן שימשק זכו במדליות כסף, ועלי קיאלי זכה במדליית ארד. הג'ודוקא היליה שניורט זכתה במדליית ארד, והייתה לספורטאית הטורקייה הראשונה שזוכה במדליה אולימפית, שהייתה גם הראשונה בענף הג'ודו.

 
האתלטית אלוואן אביילגסה, שזכתה בשתי מדליות כסף בבייג'ינג, מדליות אלו נשללו ממנה לאחר שהורשעה באימרוץ

גם באולימפיאדת אטלנטה (1996) זכו הטורקים ב-6 מדליות. נעים סולימנוגלו קיבע את מעמדו כאחד ממרימי המשקולות הגדולים בכל הזמנים, כשזכה במדליית זהב שלישית ברציפות, הפעם בקטגוריית המשקל של עד 64 ק"ג. מרים משקולות נוסף, חליל מוטלו החל בהשגת רצף דומה, כשזכה במדליית הזהב בקטגוריית המשקל של עד 56 ק"ג. המתאבקים זכו בשלוש מדליות: חמזה ירליקאיה ומהמוט דמיר זכו במדליות זהב, ואקיף פירים איבד את תוארו, אך זכה במדליית ארד. במדליה השישית, מדליית כסף, זכה המתאגרף מאליק ביילרוגלו.

באולימפיאדת סידני (2000) זכו הטורקים בחמש מדליות. מוטלו וירליקאיה שמרו על תואריהם, ובמדליית זהב שלישית זכה הג'ודוקא חוסיין אוזקאן. חמידה ביקצ'ין זכתה במדליה ראשונה בטאקוונדו (מדליית ארד), ובמדליה החמישית, אף היא מדליית ארד, זכה המתאבק אדם ברקט.

באולימפיאדת אתונה (2004) זינקו הישגי הספורטאים הטורקים ל-11 מדליות, בהן 3 מדליות זהב. הענף הבולט ביותר היה הרמת משקולות, בו הושגו כל מדליות הזהב. חליל מוטלו זכה בתואר האולימפי בפעם השלישית ברציפות, הישג אליו הגיעו לאורך ההיסטוריה רק ארבעה מרימי משקולות (בהם סולימנוגלו). טאנר סאיר זכה במדליית הזהב בקטגוריית המשקל של עד 77 ק"ג, ונורג'ן טיילאן הייתה לטורקייה הראשונה שזוכה במדליית זהב אולימפית, בקטגוריית המשקל של עד 48 ק"ג. מרים משקולות נוסף, סדאט ארטוץ', זכה במדליית ארד. רייהאן ארבאג'ולו סיים במקום הרביעי, אך בשנת 2013 החליט הוועד האולימפי הבינלאומי לשלול את מדליית הארד של הרוסי אולג פרפצ'נוב, ומדליית הארד שלו הוענקה לאראבג'ולו. המתאבקים הטורקים זכו ב-3 מדליות: שרף ארוגלו זכה במדליית כסף, ומהמט אזאל ואיידין פולאטג'י זכו במדליות ארד. המתאגרף אטאגין ילצ'נקאיה ולוחם הטאקוונדו בהרי טנרקולו זכו במדליות כסף, ואשרף אפאק זכה במדליית ארד ביידוי פטיש, והיה לאתלט הטורקי הראשון שזוכה במדליה אולימפית מזה 56 שנים. ספורטאים טורקים נוספים שבלטו באתונה כללו את מרים המשקולות איילין דסדלן שסיים במקום הרביעי, מרים המשקולות הקאן יילמאז שסיים במקום השישי, המתאבק עומר ג'ובוקג'י שסיים במקום השביעי, האתלטית ילידת אתיופיה אלוואן אביילגסה (מקום שמיני בריצת 1500 מטר), המתאבק שרף טופנק שסיים במקום השמיני, והמתאגרף איחסאן יילדירים טרחן שהגיע לשלב רבע הגמר.

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) זכו הטורקים ב-5 מדליות, אך רק המתאבק רמזאן שאהין זכה במדליית זהב. מתאבק נוסף, נזמי אבלוג'ה זכה במדליית ארד. שני לוחמי טאקוונדו טורקים זכו במדליות: עזיזה טנרקולו זכתה במדליית כסף וסרווט טאזגיל זכה במדליית ארד. אלוואן אביילגסה זכתה בשתי מדליות כסף, בריצת 5000 מטר ובריצת 10000 מטר אך אלו נשללו ממנה עקב הרשעה באימרוץ. מרימת המשקולות סיבל אזקאן זכתה במדליית כסף, אך היא נשללה ממנה ב-2016 בעקבות הרשעה באמרוץ. המתאגרף יאקופ קיליץ' זכה במדליית ארד. שני ספורטאים נוספים שבלטו בבייג'ינג היו האתלטים ילידי אתיופיה אלמיטו בקלה וסלים בייראק: בקלה סיימה במקום השביעי בריצת 5000 מטר, ובייראק סיים במקום ה-11 בריצת 10000 מטר.

 
האתלטית אסלה צ'אקיר אלפטקין, זוכת מדליית הזהב בריצת 1500 מטר בלונדון, מדליה זו נשללה ממנה ב-2015 בעקבות הרשעה באמרוץ

באולימפיאדת לונדון (2012) ירדו הישגי המשלחת הטורקית ל-3 מדליות. אסלה צ'אקיר אלפטקין זכתה במדליית זהב בריצת 1500 מטר, וסגניתה הייתה גאמזה בולוט, אך בשתי המדליות נשללו בשל הרשעה באמרוץ. נווין יאנט סיימה במקום החמישי בריצת 100 מטר משוכות, אילהאם טנוי אזבילן סיים במקום השמיני בריצת 1500 מטר, פולט קמבוי ארקן ססים במקום התשיעי בריצת 10000 מטר וטארק לאנגאט אקטה סיים במקום התשיעי בריצת 3000 מטר מכשולים. לוחם הטאקוונדו סרווט טאזגיל שיפר את הישגו מבייג'ינג וזכה במדליית זהב, נור טטר זכתה במדליית כסף ובאהרי טאנרקולו סיים במקום החמישי. המתאבק רזה קייאלפ זכה במדליית ארד, ורמזאן שאהין ואבראהים בולוקבאשה סיימו במקום החמישי. נבחרת הנשים בכדורסל העפילה לשלב רבע הגמר והודחה בידי נבחרת רוסיה. ספורטאים טורקים נוספים שבלטו בלונדון כללו את מרימי המשקולות סיבל שימשק (מקום רביעי), הורשיט אטאק ונורדן קרגז (מקום חמישי) ומטה בינאי (מקום שישי) ואת המתאגרפים פרחאת פהליוואן ואדם קלצ'ה שהודחו ברבע הגמר.

 
המתאבק טאהה אקגיל, עם מדליית הזהב בה זכה בריו

באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) זכו הטורקים בשמונה מדליות, וענף ההיאבקות שב ותפס את הבכורה, עם חמש מהן. טאהה אקגיל זכה במדליית הזהב היחידה, סלים ישר ורזה קייאאלפ זכו במדליות כסף, וסונר דמירטאש וג'נק אילדם זכו במדליות ארד. בתחרויות הנשים סיימה בוסה טוסון במקום השביעי, והאפיזה שאהין ויסמין אדר סיימו במקום השמיני. מרים המשקולות דניאר איסמאילוב זכה במדליית כסף, ולוחמת הטאקוונדו נור טטאר זכתה במדליית ארד, שהייתה המדליה האולימפית השנייה שלה. סרווט טאזגיל איבד את תוארו מלונדון, וסיים במקום השביעי. במדליה השמינית, מדליית ארד, זכה האתלט יליד קובה יסמני קופיו, בריצת 400 מטר משוכות. האתלטית ילידת קניה יסמין ג'אן סיימה במקום השישי בריצת 5000 מטר ובמקום השביעי בריצת 10000 מטר, ואתלט מאוזרח נוסף, רמיל גולייב מאזרבייג'ן, סיים במקום השמיני בריצת 200 מטר. הג'ודאית קאירה סאייט סיימה במקום החמישי, המתאגרף בטוהאן גזגץ' הודח בשלב רבע הגמר ונבחרת הנשים בכדורסל הודחה בשלב רבע הגמר בידי נבחרת ספרד, וסיימה במקום השישי.

מדליות

עריכה
 עמוד ראשי
ראו גם – מדליות במשחקים האולימפיים
 
המתאבק איידין פולאטג'י (באדום), שזכה במדליית ארד באולימפיאדת אתונה
 
לוחם הטאקוונדו סרווט טאזגיל, שזכה בארד בבייג'ינג ובזהב בלונדון

לפי אולימפיאדה

עריכה

באולימפיאדות הקיץ:[1]

אולימפיאדה זהב כסף ארד סך הכל
אולימפיאדת לונדון (1908) 0 0 0 0
אולימפיאדת סטוקהולם (1912) 0 0 0 0
אולימפיאדת אנטוורפן (1920) לא השתתפה
אולימפיאדת פריז (1924) 0 0 0 0
אולימפיאדת אמסטרדם (1928) 0 0 0 0
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) לא השתתפה
אולימפיאדת ברלין (1936) 1 0 1 2
אולימפיאדת לונדון (1948) 6 4 2 12
אולימפיאדת הלסינקי (1952) 2 0 1 3
אולימפיאדת מלבורן (1956) 3 2 2 7
אולימפיאדת רומא (1960) 7 2 0 9
אולימפיאדת טוקיו (1964) 2 3 1 6
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) 2 0 0 2
אולימפיאדת מינכן (1972) 0 1 0 1
אולימפיאדת מונטריאול (1976) 0 0 0 0
אולימפיאדת מוסקבה (1980) לא השתתפה
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) 0 0 3 3
אולימפיאדת סיאול (1988) 1 1 0 2
אולימפיאדת ברצלונה (1992) 2 2 2 6
אולימפיאדת אטלנטה (1996) 4 1 1 6
אולימפיאדת סידני (2000) 3 0 2 5
אולימפיאדת אתונה (2004) 3 3 5 11
אולימפיאדת בייג'ינג (2008) 1 1 3 5
אולימפיאדת לונדון (2012) 1 1 1 3
אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) 1 3 4 8
אולימפיאדת טוקיו (2020) 2 2 9 13
סך הכל 41 26 37 104

לפי ענף

עריכה

בענפי הקיץ:[2]

ענף זהב כסף ארד סך הכל
  היאבקות 29 18 19 66
  הרמת משקולות 8 1 2 11
  טאקוונדו 1 3 5 9
  איגרוף 1 3 3 7
  ג'ודו 1 0 1 2
  קשתות 1 0 0 1
  קראטה 0 1 3 4
  אתלטיקה 0 0 3 3
  התעמלות מכשירים 0 0 1 1
סך הכל 41 26 37 104

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Medals by Games" [מדליות לפי משחקים]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-11 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  2. ^ "Medals by Sports" [מדליות לפי ענפי ספורט]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-11 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)