טטררכיה (התקופה ההלניסטית)

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

טטררכיהיוונית: טטרא (ארבע) + ארכה (שלטון)) הייתה סוג של חלוקה מדינית-מנהלית שהתקיימה בתקופה ההלניסטית והרומית, ובה נחלקה יחידה מדינית-מנהלית לארבע יחידות משנה נפרדות. המונח טטררכיה מתייחס הן לשיטה עצמה, והן לכל אחת מהיחידות הנפרדות; בראש הטטררכיה עמד טטררך, שמעמדו גבוה משל נציב או מושל, אך נמוך משל מלך.

טטראכיה ביהודה בין יורשי הורדוס:
  אתנארכיה תחת ארכלאוס
  טטרארכיה תחת הורדוס אנטיפס
  טטרארכיה תחת פיליפוס

נראה שמקור המושג הוא בתסליה, אשר כבר בשלב מוקדם של קיומה נחלקה לארבעה מחוזות שהיוו יחידות מנהליות נפרדות, ומקובל להניח שזה גם מקור שמה.[1] לאחר גלגולים שונים, פיליפוס השני מלך מוקדון (אביו של אלכסנדר מוקדון) כונן מחדש את חלוקתה של תסליה לארבע טטרכיות בעלות אוטונומיה פנימית, אשר נשלטו בידי שליטים מקומיים שהיו כפופים לו. השיטה המנהלית והמונח המתאר אותה המשיכו לשמש לאורך התקופה ההלניסטית.

עם כיבוש המזרח על ידי רומא הטטררכיה המשיכה להתקיים במדינות חסות של רומא שלא נשלטו ישירות על ידיה, לעיתים שליטי הטטררכיה היו כפופים לסמכות מקומית גבוהה משלהם ולעיתים הם נחשבו כשליטים עצמאיים שחייבים בדין וחשבון רק לאדוניהם הרומאים, היוקרה של התואר טטררך הייתה פחותה מזו של ווסאלים אחרים של רומא שקיבלו את התואר מלך.

טטרכיה מוכרת היא זו שנהגה ביהודה לאחר מות הורדוס, כאשר ממלכתו נחלקה על פי צוואתו לארבע טטררכיות.

הטטררכיה הידועה והחשובה ביותר היתה ההסדר שלטוני שהונהג באימפריה הרומית בסוף המאה השלישית לספירה על ידי הקיסר דיוקלטיאנוס, על מנת לייצב את האימפריה שנהייתה גדולה מדי לשלטון יציב. המונח טטררכיה, בעומדו לבדו, מתייחס לטטררכיה זו, אשר התקיימה בין השנים 293 ועד 324 לספירה, עד אשר השיטה נכשלה והאימפריה הרומית אוחדה מחדש ליחידה אחת.

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Derived from tessares/pettares "four", from a division into four parts (Thessalian tetrarchy: Phthiotis, Thessaliotis, Histiaeotis and Pelasgiotis), according to G. N. Khatzidaki, "Koskylmatia", Athena 8 (1896), p. 119