טיוטה:בנימין יונס

בנימין יונס

בנימין יונס (1909 – 1985), מורה ומחנך אשר הקים וניהל  כשלושים שנה את פנימיית "אחוזת ילדים ובית השוליה" של הסתדרות נשים ציוניות ויצ"ו בשכונת אחוזה, על הכרמל בחיפה.

בנימין יונס נולד ב 15 באפריל 1909 לרוזה ודוד יונס בעיר פירט בחבל הפרנקים על גבול בוואריה בגרמניה. מסוף ימי הביניים פעלה בפירט קהילה יהודית גדולה ומכובדת. משפחתו התפרנסה משיווק חלב כשר ומוצריו. מגיל צעיר השתתף בנימין יונס במאמצי המשפחה להתקיים בכבוד.

את השכלתו היסודית והתיכונית רכש בבתי הספר היהודים בעיר. בצד לימודי החול והקודש ניגן בכינור.

את השכלתו העל תיכונית שילב בין לימודים בסמינר המורים היהודי בעיר קלן, גרמניה, ולימוד 'חינוך מיוחד' באוניברסיטת וירצבורג.  היה חניך ואחר כך מדריך בתנועת "עזרא". ישעיהו ליבוביץ היה "ראש השבט". תנועה זו חיזקה בו את רעיון העלייה לפלשתינה א"י.

ב- 1933 חווה לראשונה אנטישמיות מילולית ופיזית; ביום בו נפגע עבר את הגבול להולנד  ועבד שם בפנימייה לילדים עם צרכים מיוחדים בעודו מארגן את המסמכים הדרושים להגירה לפלשתינה א"י. בשנת 1934 הגיע לנמל יפו, השלים לימודי עברית  וקיבל רישיון הוראה רשמי.

ב- 1936, החל לעבוד בכפר הילדים מאיר שפיה כמדריך ומורה. בשנת 1941 פוצצה בנמל חיפה אניית הגירוש פטריה. מאות פליטים יהודיים נהרגו, ילדים נפצעו והתייתמו. ויצ"ו הזדרזה לקבל על עצמה את הטיפול בילדים אלה ואכסנה אותם על הכרמל במבנה 'קייטנה' שתרמו עשר שנים קודם לכן בני משפחת וילבוש (וילבושביץ) ממקימי מפעל "שמן" בחיפה. בנימין יונס נקרא לנהל את ה"קייטנה" והפך אותה לפנימייה חינוכית לילדים. כמקובל באותן שנים הוא ומשפחתו התגוררו במוסד ועמדו לשירות החניכים והצוות בכל עת.

הקייטנה הפכה ל"אחוזת ילדים"; הפנימייה קיימת עוד היום על הכרמל בחיפה. בתחילה היה המוסד רחוק ומבודד אך שכונת אחוזה ("אחוזת הרברט סמואל") התרחבה והמוסד מצא עצמו בעיבורה של עיר. מאז הקמתה, "אחוזת ילדים" היא בבואה לשינויים ולאתגרים בחברה הישראלית.

ואכן, לאחר ילדי פטריה הגיעו לפנימייה ילדיהם של מגויסי הבריגדה העברית, ילדים פליטי שואה, ילדי מעברות עולי תימן, עיראק, מרוקו ועוד – כל עלייה ונציגיה. הילדים הופנו למוסד על ידי עליית הנוער או על ידי שירותי הסעד המקומיים עקב עוני ומצוקה של המשפחה או רצון הילד ושאיפתו להשתלב ולהתקדם בחברה המתהווה.

דאגה למזונם, למעונם ולבגדיהם של ילדים רבים תוך שמירה על רמה חינוכית הולמת הציבה  אתגרים רבים בפני בנימין יונס וצוות הפנימייה. למרות המחסור, קיצוב המזון והיעדר משאבים הצליח צוות המוסד לטפל במסירות ולקדם את החניכים לקראת חייהם כבוגרים עצמאיים.  

בשנת 1953 יצא בנימין יונס להשתלמות מטעם ארגון האו"ם. ההשתלמות נערכה  במדינות סקנדינביה ונועדה להציג דרכים לשילוב בני נוער כ'שוליות' במקומות עבודה. שוליאות היא דרך לפיתוח כישורים עיוניים וטכניים של בני נוער ונועדה להכשירם למקצועות שיוכלו לעסוק בהם כמבוגרים.

עם שובו מהשתלמות זו  יזם בנימין יונס (1954) את הקמת "בית השוליה" כחלק מ'אחוזת ילדים'. בית השוליה נועד  להכשיר מקצועית את הנערות והנערים שסיימו את חוק לימודיהם תוך השלמת השכלתם העיונית  בשעות הערב. העיקרון היה שבשנתיים הראשונות לשוליאות ישלם החניך למוסד את רוב שכרו כדמי קיום, ואילו בשנת החניכות השלישית (גיל 17), כשהכנסתו תגדל, יצבור הנער את שכרו כחיסכון לעתיד.

ב- 1973 יצא בנימין יונס לגמלאות. בפרישתו חיבר ספר המתאר את הניסיון העשיר שצבר בתחום החינוך הפנימייתי ודן בו. הספר משלב עקרונות של חינוך והוראה עם יסודות הפסיכולוגיה, הבריאות והעבודה הסוציאלית. נוסף על כך החל לבחון עם פרופ' ראובן כהן רז מן האוניברסיטה העברית בירושלים מה עלה בגורלם של בוגרי המוסד וחניכיו, ומה עשו בבגרותם. . 

לאחר פרישתו הקים בנימין יונס את ארגון "אחים בוגרים" בחיפה. משרד הרווחה הוקיר את תרומתו לתחום הרווחה בארץ בכלל ולתחום החינוך המוסדי בפרט בהעניקו לו בשנת 1983 את 'פרס חזני' על מפעל חיים.

בנימין יונס נישא לרות בינט - יונס (מנהיים, 1912, ירושלים 2002) שהייתה אחות רחמנייה ב'אחוזת ילדים' והוא אב לשושנה יונס – פרימן, אחות במקצועה, ולאורי יונס (ינאי), פרופ' אמריטוס לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. בנימין יונס נפטר בנהריה, 19.6.1985.

כתביו של בנימין יונס:

ספר: Jonas, B. (1976) Anpassungsschwierige Kinder - Erfolge und Probleme der Heimerziehung. Muenchen, Urban & Schwarzenberg.

מאמרים:

יונס, ב. (1955) בית השוליה – ניסיון לשיקום נוער מגמות ו' 3:

יונס, ב. (1975) היכן עומד החינוך המוסדי היום? מגמות כ"א. 4: 484 – 491

יונס, ב. (1978) המוסד הרי-אדיוקטיבי: מעקב אחר בוגרי מוסד. חברה ורווחה. א. 4: 464 – 479

Kohen-Raz, R. and Jonas, B. (1976) A post-residential treatment follow up of socially and emotionally deviant adolescents in Israel. Journal of Youth and Adolescence. 5, 3:235 – 250

Jonas, B. (1977) Die heimerziehung aufgrund eines followup ehemaliger zoeglinge in Israel – Teil I. Soziale Arbeit, 26, 11: 489-497

Jonas, B. (1977) Die heimerziehung aufgrund eines followup ehemaliger zoeglinge in Israel – Teil II. Soziale Arbeit, 26, 12: 537-