טיוטה:ברכת אבלים

ברכת אבלים

...הוא ייטיב לנו -
אל אמת, דיין אמת, שופט בצדק, לוקח נפשות במשפט[1], שליט בעולמו לעשות בו כרצונו. כי כל דרכיו משפט, ואנחנו עמו ועבדיו, ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו. גודר פרצת ישראל, הוא יגדור הפרצה הזאת מעלינו ומעל אבל זה לחיים ולשלום -
הוא גמלנו הוא גומלינו הוא יגמלינו לעד, לחן ולחסד...

ברכת אבלים היא נוסח מורחב שתיקנו חז"ל להוסיף בברכת המזון בבית האבל כל שבעת ימי האבלות.

מקור עריכה

כאמור עניינה של ברכה זו היא מתקנת חכמים שתקנו שהאבל מוסיף בברכת המזון בתוך ברכת "הטוב והמטיב" מעין המאורע, לאחר אמירת המילים "הוא הטיב, הוא מטיב, הוא ייטיב לנו".

ברכה זו נזכרה בתלמוד בבלי מסכת מגילה[2] ”מאי ברכת אבלים? – ברכת רחבה. דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: ברכת אבלים בעשרה, ואין אבלים מן המנין”.

ברכת הרחבה עריכה

בתלמוד במסכת כתובות מופיעה ברכה נוספת בשם ברכת הרחבה שהיתה נאמרת ביום הראשון של האבילות בעת סעודת ההבראה שהיו עושים לאבלים. וברכה זו נקראת גם היא בשם ברכת אבלים. ברכה זו כוללת בתוכה מספר ברכות, ברכה אחת ברכת שבח לקב"ה, ברכה נספת עבור ניחום האבלים, ברכה עבור המנחמים, וברכה נוספת כנגד עם ישראל.

נוסח הברכה ומקום הזכרתה עריכה

נוסח ברכה זו כבר מופיע בתלמוד[3], ונוסחים שונים של הברכה מופיעים בראשונים, כך לדוגמה מופיע בספר משנה תורה לרמב"ם, וכך נפסק בשולחן ערוך[4]:

המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שופט בצדק שליט בעולמו לעשות בו כרצונו, שאנחנו עמו ועבדיו ובכול אנו חייבין להודות לו ולברכו

אמנם בחלק מהראשונים מופיע נוסח ארוך יותר, וכך היא גם דעת הרמ"א:

"לוקח נפשות במשפט שליט בעולמו לעשות בו כרצונו כי כל דרכיו במשפט ואנחנו עמו ועבדיו ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו גודר פרצות ישראל הוא יגדור הפרצה הזאת מעלינו ומעל אבל זה לחיים ולשלום". יש שכתבו להוסיף בברכה רביעית של ברכת המזון, ברכת הטוב והמטיב, לאחר המילים הוא ייטיב לנו.

נוסח נוסף הוא: "אל אמת, דיין אמת, שופט בצדק, לוקח נפשות במשפט[1], שליט בעולמו לעשות בו כרצונו. כי כל דרכיו משפט, ואנחנו עמו ועבדיו, ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו. גודר פרצת ישראל, הוא יגדור הפרצה הזאת מעלינו ומעל אבל זה לחיים ולשלום".

אמנם יש שכתבו שמוסיפין בברכה זו בברכה שלישית כשמגיע ל"ובנה ירושלים", שם יאמר: ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו. נחם ה' אלקינו את אבלי ירושלים. ואת האבלים המתאבלים באבל הזה נחמם מאבלם, ושמחם מיגונם, כאמור: "כאיש אשר אמו תנחמנו, כן אנכי אנחמכם". ברוך אתה ה', מנחם ציון בבנין ירושלים. אמן.

דיני הברכה עריכה

יחיד עריכה

בראשונים נחלקו האם ברכה זו נאמרת רק במנין או לא. מחלקותם תלויה בזיהוי אותה ברכה הנזכרת במסכת מגילה לאומרה בעשרה: ”אין פורסין את שמע... ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים... פחות מעשרה” (משנה, מסכת מגילה, פרק ד', משנה ג'.) ובתלמוד ביארו: ”מאי ברכת אבלים? – ברכת רחבה” (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ג, עמוד ב').

יש מהראשונים שסבורים שברכת רחבה זו היא ברכה אחרת שאינה נוהגת היום, ולדעתם ברכת אבלים שבברכת המזון נאמרת גם כשאין עשרה, אך לדעת התוספות ועוד, הכוונה בזה היא על ההוספות שמוסיפים בברכת המזון, שאין לאומרים כאשר אין שם עשרה גברים.

להלכה כתב בטור בשם אחד הגאונים שברכת אבלים מברכים בין אם יש שם עשרה ובין אם אין שם רק שלושה או אפילו כשמברך יחידי. אך הוסיף שלדעת רבינו מאיר גם ברכה זו צריכה עשרה. אמנם דעה זו היא יחידה בראשונים ולא נפסקה הלכה כמוהו.

זמן אמירתה עריכה

בכל שבעת ימי האבילות מוסיפין ברכה זו בברכת המזון.

לענין הוספת הברכה בשבת, כתבו הפוסקים שאם מברכים אנשים נוספים לא יוסיף ברכה זו מאחר שאין אבילות בפהרסיה. אמנם כשכל המסובים הן אבלים, צריכים להוסיף.

מנהגים נוספים עריכה

יש אומרים דבברכת זימון צריך לומר: "נברך מנחם אבלים שאכלנו משלו". והם אומרים: "ברוך מנחם...", והמברך חוזר כן. ואם יש עשרה יאמר: "נברך אלקינו מנחם...", והם עונים כן, וחוזר כן.

הברכה היום עריכה


קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 יש מהראשונים שכתבו להשמיט מילים אלו מאחר ויש מיתה בלא חטא, ראו טור יורה דעה סימן שעט.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ג, עמוד ב'.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ו, עמוד ב'
  4. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שע"ט, סעיף א'


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.