טיוטה:הנוסחה

ביצועים מניעים הצלחה.

המוציא לאור: אלברט-לאסלו ברבאשי ביצועים מניעים הצלחה, אבל כאשר לא ניתן למדוד את הביצועים, רשתות (קשרים) מניעות הצלחה. אלברט-לאסלו ברבאשי הוא פרופסור באוניברסיטת Northeastern, שם הוא מנהל את המרכז לחקר רשתות מורכבות ומחזיק במינויים במחלקה לרפואה בבית הספר לרפואה של הרווארד ובאוניברסיטת מרכז אירופה בבודפשט. בשנת 2018 הוציא לאור את ספרו "הנוסחה: החוקים האוניברסליים של הצלחה". הנוסחה: חוקי ההצלחה האוניברסאליים מאת אלברט-לסלו ברבאשי מסבירה כיצד הצוות שלו גילה חוקים אלה וכיצד הם יכולים לחול על חייך ועל חייהם של האנשים הסובבים אותך. הנחת היסוד של בראבשי הייתה שההצלחה לא נמדדת לפי יכולותיו של האדם עצמו אלא באיזו מידה הוא נתפס בפני החברה כלומר, לפי זה ניתן למדוד את הצלחתו. בנוסף, בראבשי הניח שהצלחה משאירה שובל של נקודות נתונים כגון: פרסומים, תערוכות במוזיאון, מכירות, ואפילו סטטיסטיקות ספורט. הרעיון היה למצוא סדרה של דפוסים חוזרים המניעים הצלחה ברוב תחומי הביצועים האנושיים. לא מדובר בהצלחה כפי שנשפט על ידי אדם כיוון שהיא לא מותירה עקבות. כתוצאה מרעיון זה, נוצרו החוקים האוניברסליים של הצלחה. הספר מתחיל בסיפורו של מנפרד פון ריצ'ופן, "הברון האדום" הגרמני שהפיל 80 מטוסים של בעלות הברית במהלך מלחמת העולם הראשונה. הצלחתו הועצמה על ידי הממשלה הגרמנית והוא עשה ככל שביכולתו כדי להאדיר את עצמו. תהילתו ממשיכה הודות לצ'רלס שולץ וסנופי. בניגוד אליו לרנה פונט, טייס צרפתי שאולי הפיל עד 127 מטוסים גרמניים. פונט, הוא דוגמא לביצועים מצטיינים ללא הצלחה. זה מראה שהצלחה ותהילה שונים מאוד. ברבאשי עורך השוואה על אנשים שונים שעשו דבר לראשונה רק כדי לראות שהביצוע המאוחר יקבל את הקרדיט. כלומר, הביצוע האחרון יקבל את הקרדיט. ההצלחה, אם כך, נוגעת לאופן שבו אדם וביצועיו נתפסים על ידי אחרים. 2. הצלחה 2.1. הצלחה בלימודים: • עד שדניאל (בנו של בראבשי) התחיל לנסות להתקבל למכללות, הדעה הייתה שיש מדד יחיד להצלחה: ביצועים. נתוניו של דניאל היו טובים, ה- GPA - Grade Point Averageהעידו על יכולותיו האקדמיות והייתה אמונה כי כל אחד מהמוסדות הנחשבים הם בהישג ידו. חלק מתנאי הקבלה הנדרשים היו: חיבורים על חוויות חיים ייחודיות, המלצות ממורים, ראיונות עם מנהלי מכללות. מגוון של פעילויות חברתיות מחוץ למסגרת בית הספר, ועבר שבו הוא מצטיין ומתמחה בתחום מסוים. בנוסף, ציונים מעולים ותוצאות SAT, ותוך כדי זוכרים תמיד כי מדדים אלו הינם משניים לשאר. למה תהליך חשוב כל כך כמו קבלה לבתי ספר הינו תהליך כה אפוף וסובייקטיבי ובסופו של דבר כל כך לא צפוי? ניתן לראות כי תחומים מסוימים כמו ביצועים אקדמיים עם מדדים כמו ציוני SAT ו- GPA ומערכת הדירוג המדויקת שלהם, שונים בהרבה מרוב התחומים שבהם אין מדדי ביצועים מדויקים. הממצא המעניין כאן, הוא ששאיפה יחד עם ביצועים נראית חשובה. סטודנטים שנדחים על ידי המכללות הבכירות כמו הרווארד, מצליחים באותה מידה עם סטודנטים שהולכים לשם בגלל שאיפתם. זה מרמז שבתי הספר לא ממש חשובים. זה התלמיד שחשוב. • בוסטון לטין הוא בית הספר הראשון בארצות הברית ונחשב להכי טוב. הורים יעשו הכל כדי שהבן שלהם יתקבל ללימודים שם. בית הספר הוא ציבורי, אבל כדי להתקבל אליו- צריך לעבור מבחנים. לפני כמה שנים, שלושה כלכלנים שאלו את השאלה לגבי ההשוואה בין תלמידים שהיו בבוסטון הלטינית לעומת תלמידים אחרים שפספסו את ההזדמנות בגלל אחוזים קטנים שלא עברו את המבחן. מטבע הדברים, היינו מניחים כי אלו שהתקבלו לעומת אלו שלא התקבלו בפער קטן יהיה הבדל מכיוון שהם הלכו לבית הספר הטוב. אך זה לא ככה, לא היו הבדלים במבחנים הסופיים ביניהם. הטענה היא שבית הספר הלטיני לא הופך את התלמידים לטובים יותר, אלא המבחן כניסה אליו סינן את התלמידים עם היכולות הגבוהות והם המשיכו להצליח. לעומת אלה שלא עברו את המבחן ונחשבו לפחות טובים והלכו לבית ספר אחר. המסר ברור, בית הספר אינו חשוב, אלא התוצאות של התלמיד. הוא יוכל להצליח בבית ספר כזה או אחר והיכולות שלו קובעות לא המוסד. המסקנה הבלתי צפויה של תחום זה הייתה כאשר החוקרים בחנו את אלה שלא התקבלו לבית הספר הטוב, 10 שנים לאחר התיכון מדדו את ההכנסה שלהם, ומה שקבע זה לא המוסד בו הם למדו (כי הם הושוו בציונים מול אלה מבית הספר הטוב) אלא הביצועים והשאיפות.

2.2. הצלחה בספורט כדי למצוא תשובה לשאלה: מהי הצלחה בעולם שבו אין מדידה נכונה של ביצוע? תחילה יש לשוחח על תחום שבו הצלחה הינה נגישה באופן מיוחד –ספורט. קיימת בעיה למדוד ביצועים של שחקן בקבוצה. כמו למשל בקבוצת כדורגל, לפי מה בוחנים את השחקן? כי זה הכל ביחס לקבוצה בה הוא נמצא. קשה לקבוע אם נצחון הקבוצה זה בזכותו או בזכות הקולקטיב של הקבוצה. לשם כך, חקרה בורקו יוססוי אשר התמחתה אצל ברבאשי. משימתה של בורקו הייתה ברורה לעין: להשתמש בטניס כדי לחשוף את הקשר בין ביצועים לבין הצלחה. בורקו לקחה על עצמה את המשימה אך נתקלה בבעיה- בזמן שספורט בכלל וטניס בפרט היה כלי כמעט מושלם כדי למדוד ביצועי שחקן, עדיין לא היה מדד כדי לכמת הצלחה. לפי הנחת היסוד החדשה שלה, הצלחה היא לא לגבי השחקן וביצועיו, הצלחה היא בנוגע אלינו ואיך אנו תופסים אותה. אם ניצחון בטניס הוא מקרה ברור של ביצועים, אז הצלחה הינה משהו אחר- למשל הכרה והכנסה. בורקו השתמשה בויקיפדיה כמדד לפופולאריות והכרה כדי להכריע כיצד הצלחות וניצחונות מתורגמות ל"הצלחה" כפי שאנו מגדירים את זה. היא הצליחה לצפות את עלייתה או ירידתה של פופולאריות של שחקן כזה או אחר ברמת דיוק גבוהה עד כדי שיעור מדויק של מספר האנשים שנכנסו לערך של השחקן בויקיפדיה ואת נפילתו עקב הפסדים או פציעות. לכן, ניתן לראות שבטניס להבדיל מתחום הלימודים ביצועים הם מדד ישיר להצלחה. 2.3. הצלחה באמנות ישנו שדה שבו אין מדד קל לשפוט ביצועים- תחום האמנות. כאן מה שחשוב ביותר הוא הרשת שלך. רשת זו מורכבת מאוצרים, היסטוריונים לאמנות, בעלי גלריה, סוחרים, סוכנים, בתי מכירות פומביות ואספנים. במרכז הסיפור בספר, נמצא בית שימוש שנחתם רק על ידי מרסל דושאן, שנמכר תמורת 2 מיליון דולר. ברבאשי גם מציין כי המונה ליזה לא הפך להיות הציור המפורסם ביותר בעולם עד שהוא נגנב ולא נמצא במשך שנתיים. זה מראה את חשיבות ההקשר. יש כאן אוסף של נתונים המכיל מידע על המקום שבו אמנים הציגו את יצירותיהם. שוב אנו רואים כי השאיפה להציג את העבודות בגלריות הכי טובות, יחד עם התמדה והרחבת הרשת הם תכונות המפתח.

כמו שסטודנטים שאפתניים מספיק כדי להירשם לליגת הקיסוס (האוניברסיטאות היוקרתיות), אמנים שאפתניים מספיק כדי לקדם את העבודות שלהם בגלריות העליון, הם אלה שיותר סביר שיצליחו. 3. דוגמאות ליעליעזסכליעלסעכלזכ 4. תובנות מעניינות מהספר כולו (5 החוקים)

הגדרת ההצלחה היא הגמול שאנו מרוויחים מהקהילות שאליהן אנו שייכים. בעוד הביצועים שלך הם עליך, ההצלחה שלך היא עלינו. זה מה שאנחנו כקהילה הכרה וערך.

• החוק הראשון של הצלחה, הוא שביצועים לעתים קרובות מניעים הצלחה אבל כאשר לא ניתן למדוד את הביצועים, רשתות (קשרים) מניעות הצלחה. • החוק השני של הצלחה הוא שיכולת הביצועים היא מוגבלת, אבל ההצלחה היא ללא גבולות. הבדלים שוליים בביצועים, עשויים להוביל להבדלים בסדר גודל של הצלחה (תהילה, הון, הכרה וכו'). • החוק השלישי של הצלחה, הצלחה קודמת תגדיל את הסיכויים להצלחה בעתיד. זהו החוק שמאחורי זה שמדוע העשירים נהיים עשירים יותר והחוזקה נשארת כך. • חוק ההצלחה הרביעי הוא שבעוד שהצלחת הצוות דורשת גיוון ואיזון, אדם בודד יזכה באופן בלתי נמנע לזכות בהישגי הקבוצה. עבור צוותים מוכווני ביצועים, גיוון ואמפתיה הם גורמי ההצלחה הקריטיים ביותר, כאשר צוותי חדשנות, מנהיגות חשובה ביותר. • החוק החמישי של ההצלחה הוא כי עם התמדה, הצלחה יכולה לבוא בכל עת. היכולת שלך להצליח לא יורדת ולא משתפרת עם הגיל. 5. קישורים חיצוניים כגעכיכדי 6. הערות שוליים