טיוטה:יהושע העשיל אשכנזי

הרב יהושע העשיל אשכנזי (ה'תקס"ו, 1806 - ב' באדר א' ה'תרכ"ז, 8 במרץ 1867) היה רבה של לובלין.

תולדות חייועריכה

נולד בשנת ה'תקס"ו לרבי משולם זלמן אשכנזי שכיהן אז כרבה של קוזמיר (לימים, רבה של לובלין). ולגננדל בת ר' יוסף מנדלסברג. סב סבו היה רבי צבי אשכנזי.

נשא את בתו של רבי בנימין ברוידא, אב"ד הורדנה והגליל.

לאחר נישואיו התגורר בהורדנה והיה מראשי העדה בה בין השנים ה'תקע"ח-ה'תרי"ג[1].

בחול המועד סוכות ה'תרי"ג התמנה לתפקיד רבה של לובלין במקום קרוב משפחתו הרב דב בריש אשכנזי. במשרה זו כיהן ארבע עשרה שנה, עד לפטירתו.

בשנת ה'תרכ"ה פרסם כרוזים ויצא במאבק נגד מנהגם של חסידי לובלין בהנהגת רבי יהודה לייב איגר, לאחר את זמן התפילה[2]. המתקפה נפסקה לאחר שרבי יצחק מאיר אלתר ביקש זאת ממנו [3].

נפטר בליל ב' באדר א' ה'תרכ"ז (8 במרץ 1867), ונקבר בלובלין. על מצבתו נכתב:

הוסרה המצנפת והורמה העטרה, נכבה נר ישראל המנורה הטהורה, במות אדמו"ר הרב הגאון הגדול בקי בחדרי תורה, מכל המעלות שמנו חז"ל בראוי להיות השכינה עליו שורה, אחת בו לא נעדרה, חכם עשיר ועשירי לעזרא, צדיק וחסיד ענותן במידה יתירה, לעמו ולעדתו בכל צוקה וצרה, היה מגן ומחסה צינה וסוחרה

כקש"ת מו"ה יושע העשיל זצ"ל בן הגאון הצדיק המפורסם מו' משולם זלמן אשכנזי זצ"ל וחתנא דבי נשיאה הגאון מוה' בנימין ברוידא זצ"ל אבד"ק הוראדנא והגליל

בשנת תרי"ג נקרא ללובלין למלא מקום אבותיו ותופע עליו נהרה, וביום ב' אדר ראשון שנת תרכ"ז נעלה ממנה ופנה זוה הודה והדרה, תהי נפשו בצרור החיים צרורה, מליץ טוב בעד שה פזורה, כמו בהיות נפשו בגוו עצורה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו ישראל דוד מילר, תולדות מנחם עמ' מו-מט
  2. ^ "אהל תורה" ה'תרפ"ח. ראו גם: לנדא, ויעש אברהם, עמ' שפה; שם ושארית לנפש חיה, ירושלים תשכ"א, עמ' ג.
  3. ^ יצחק אלפסי, גור, עמ' 82. וראו: אברהם יששכר בנימין אליהו אלתר, מאיר עיני הגולה חלק ב, אות תר"ד