טיוטה:סיימון גריר

סימון גרייר (יליד 1968) הוא פעיל חברתי אמריקאי ופעיל בתחום ארגוני עובדים מכהן כנשיא ומנכ"ל הקרן היהודית לצדק (JFSL). החל מינואר 2012 יעמוד כנשיא ומנכ"ל בראש ארגון "נתן קאמינג" - ארגון שמממן פעילות למען צדק חברתי. גרייר נמצא במקום השביעי ברשימת "50 החלוצים" לשנת 2011 של ה"ג'וויש דיילי", רשימה המונה את 50 היהודים המשפיעים ביותר בארצות הברית.

חיים מוקדמים והשכלה

גריר הוא בנם של מהגרים יהודים מבריטניה. הוא גדל במנהטן, ניו יורק. הוא למד בבית הספר " Ethical Culture Fieldston School" ובוגר אוניברסיטת "Vasser".

קריירה

לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה, גריר עבר לפולין והחל לעבוד בתנועת "סולידריות (קישור)". שנתיים לאחר מכן חזר לארה"ב והחל לעבוד כמארגן קהילתי ומנהיג לשינוי חברתי באיגודים בדרום קרוליינה, בארגון ללא מטרות רווח בשם Jobs with Justice in " בוושינגטון ובניו יורק. בנוסף, ייסד גרייר את קבוצת המתנדבים "Jews United for Justice" בוושינגטון די סי. באפריל 2005 מונה גריר להיות מנכ"ל JFSJ. גריר הביא לשינויים משמעותיים בארגון בכך שהרחיב אותו מארגון קטן ופרטי לארגון בעל תקציב של 6.5 מיליון דולר תוך מיזוג עם מספר ארגונים נוספים. הוא הרחיב את פעילות הארגון למחוזות חדשים הכוללים הכשרת מנהיגים ומתן שירותים. באוגוסט 2011 בחרה קרן "נתן קאמינגס" בגריר להיות מנכ"ל ונשיא הקרן.

גריר כמארגן קהילתי

גריר מגדיר ארגון קהילתי כאסטרטגיית פעולה לחלוקה מחדש של כוח באופן בלתי הפיך. הוא הדרך שבה אנשים מתאגדים סביב מטרות משותפות, מאגמים כישרונות ומקימים ארגונים יציבים ברי קיימא שבאמצעותם הם מפעילים כח ישיר מול הגורמים מהם נדרש שינוי בנוגע למדיניות, חוקים, גישה למידע והקצאת משאבים.

לפי גרייר, יש 13 עקרונות בסיסיים לעבודה של ארגון קהילתי מעמיק ובעל משמעות:

1. כוח- כוח זהו הדבר המרכזי, ומודעות עמוקה לדרכים בהן הוא מחלחל לתוך כל אינטראקציה היא הנקודה הראשונה הראויה לתשומת ליבו של המארגן

2. הקשבה עמוקה- מארגנים שעושים את זה לכל אורך חייהם יודעים איך לשמוע את ההפסקות בעוצמה הדומה למילים עצמן. בארגון קהילתי, סקרנות אותנטית לגבי מה שיקר לליבם של אחרים היא בסיסית; המטרה היא לא "לכוון" אותם "לאג'נדה שלנו" אלא לבנות תחושה משותפת של טובת הכלל ודרישה של כל אחד מהשני להשיג את זה ביחד.

3. אמון באנשים- ארגון קהילתי מושתת על האמונה שכל בני האדם זכו לניצוץ אלוהי מכובד והניצוץ הזה רוצה יותר מכל לצאת מתוך החיים "הקטנים" של הפרט, לתוך מערכות יחסים ציבוריות מכבדות ולתוך ההיסטוריה.

4. ארגון קהילתי הוא מסע למימוש עצמי שדורש בחינה מתמדת של עצמך עם שאלות עמוקות יותר ויותר ואמונה שהתשובות אינן באות מתוך התבודדות והתנזרות אלא באמצעות מערכות יחסים ובפעולה נכונה. דרך פעולה, ארגון קהילתי מושך אחרים אל המסע האישי שהינו לעיתים מאד משמעותי ומשנה מציאות.

5. ארגון קהילתי מעוגן באמונה שאנשים מסוגלים לתת ממה שמבוקש מהם, שהם מסוגלים להגיע להישגים מדהימים ושיש להם חוכמה פנימית טבועה בהם שיכולה לפרוח כשנותנים לה את ההזדמנות.

6. העדפה לפעולה- בארגון קהילתי אנחנו נוטים כלפי לקיחת פעולה ועשייה. אנחנו מאמינים שדרך פעולה ציבורית מערכות יחסים נבנות. מתוך הלחץ שנוצר, הכוחות המבקשים לחולל שינוי של ממש בחיי החברה מקבלים ביטוי בולט.

7. ראייה בהירה- ארגון קהילתי מלמד אותנו לא לראות את העולם דרך משקפיים ורודות אך גם לא להתייחס לכל מה שאומרים כאל עובדה, כנתון או כדרך היחידה, גם אם הוא מוצג ככזה. עיניהם של מארגנים תמיד רואות אפשרויות אחרות.

8. שיתוף פעולה- ארגון קהילתי עוסק בשיתוף פעולה, גילוי מה אנחנו חולקים אחד עם השני, בניית מה שיש לנו במשותף וחיבור משותף של אותם מגזרים, ציבורי בוחרים ונושאים שאנשים אחרים תופשים כנפרדים ואף מנוגדים. ארגון קהילתי מוצלח חושף חלומות שנקברו עמוק ומהתשוקות האלה בונה שותפויות שכלל לא ניתן היה לדמיין אותן קודם לכן.

9. ארגון קהילתי הוא דרך עבודה שמאפשרת לנו לשרוד, ולפעול מבעד לדיסוננס שנוצר בין המציאות כפי שהיא לבין המציאות כפי שהיא צריכה להיות.

10. עבור מארגנים קהילתיים, אדישות היא גורם לחשד. תמיד קיים מישהו עם יד מכוונת מאחורי אירועים, הן הטובים והן הפחות. השימוש באדישות הוא התכחשות לכוח והתעלמות מאחריות.

11. ארגון קהילתי הוא למידה של מקום, מגזר, קהילה וחברה יותר טוב מכל אחד אחר. זוהי ההבנה של אותו מקום, מגזר, קהילה או חברה על כל המורכבויות שלו ופיתוח חזון, המעוגן בניסיון, שיהיה מעורר השראה וחסר תקדים ויחד עם אלו אפשרי לחלוטין ושווה את ההשקעה הרבה של זמן ומאמצים של אנשים עסוקים.

12. מתח- הכוונה היא להיות מחוץ לאזור הנוחות שלך, לאהוב להיות שם, ולעורר השראה באחרים ללכת לשם שוב ושוב גם כן.

13. ארגון קהילתי זה אהבה. זהו הלב הנשבר לרסיסים בכל פעם שהוא חווה שקדושת החיים של אחד מוערכת באופן אפילו קצת פחות מזו של האחר. זהו הלב השורף שממשיך להישבר ומתחייב כל פעם מחדש לאמונה שאנחנו יכולים וחייבים לעשות טוב יותר.

קישורים חיצוניים

• [1], באתר שחרית