טיוטה:תולדות ישמעאל

תולדות ישמעאל בן אברהם והגר מפרטות את בניו של ישמעאל ומוזכרות בספר בראשית, פרק כ"ה, פסוקים י"בי"ח ובספר דברי הימים א', פרק א', פסוקים כ"טל"א.

נשותיו עריכה

בספר בראשית מסופר שאמו של ישמעאל, הגר המצרית, לקחה בשבילו אישה מארץ מצרים.

בספר הישר מובא ששמה היה "מריבה". עוד מסופר בספר הישר שמפני שאשתו מריבה הייתה רעה בעיני ישמעאל ובעיני אברהם אביו, ישמעאל גירש אותה והיא חזרה למצרים. במקומה הוא נישא לאישה בשם "מלכית" שמוצאה מארץ כנען[1].

לפי פרקא דרבי אליעזר[2] לאשתו הראשונה קראו "עישה" ולפי תרגום יונתן "עדישה" ומוצאה מערבות מואב. ולאשתו השנייה "פטימה" (על שמה קרויה פטימה ביתו של מוחמד[3]) שאותה הגר אמו לקחה לו מבית פרעה אביה.

בניו ונכדיו עריכה

בתורה מסופר שלישמעאל היו שנים עשר בנים - נביות, קדר, אדבאל, מבשם, משמע, דומה, משא, חדד, תימא, יטור, נפיש וקדמה. כמו כן, לאחר מכן מסופר שעשיו נשא את בשמת שהייתה גם כן בתו של ישמעאל.

על פי ספר הישר הבנים נחלקים לשתי נשותיו של ישמעאל:

מאשתו הראשונה:

  • נביות, יש שמזהים אותו כשבט הערבי habaiate, ששכן בספר המדברי של ארץ ישראל, התרגום הארמי מתרגם את שמו "נבט" וכך מזהה אותו עם העם הנבטי. בני נביות הבכור: מיעיד, יסועד, ומעיון.
  • קדר. בני קדר: עליון, קצם, חמד, ועלי.
  • אדבאל. בני אדבאל: חמוד, ויבין.
  • מבשם. בני מבשם: עבדים, עבד, מלך, ויעוש.
  • בשמת שהתחתנה עם עשיו.

מאשתו השנייה:

  • משמע. בני משמע: שמוע, זהרון, ועובד.
  • דומה. בני דומה: קצם, אלה, מחמד, ועמאד.
  • משא (לפי שיטת הרמב"ם[4] השמות "משמע דומה ומשא" הם לסמל שעם ישראל ישאו את שקרי ישמעאל וכזביו בשמיעה ושתיקה, ותלו את ההערה על כך בשמות בניו: תשמע ודום ושא את זה בלי להגיב). בני משא: מלון, מולה, עבד, ואדון.
  • חדד. בני חדד: אצור, מינצא, עבד, ועלך.
  • תימא. בני תימא: סער, וסעדון.
  • יטור. בני יטור: מריק, יעיש, עליו, ופוחת.
  • נפיש. בני נפיש: עבד, חמיד, אביוסף, ומיר.
  • קדמה. בני קדמה: כליף, תחתי, ועמיר.

מקום מגוריהם עריכה

מדבר פארן[5]: מחוילה עד שור אשר על פני מצרים בֹּאֲכָה אשור.

פרשנות עריכה

פרשני המקרא לאורך השנים תירצו לשם מה מופיעים תולדות ישמעאל בתורה:

לדעת הרלב"ג והרד"ק נכתבו בשביל כבוד אברהם, כדי להודיע את האומות הרבות שיצאו ממנו, על פי הבטחת הקב"ה: ”וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא”. וכן להדגיש שה' קיים את הבטחתו להגר. הרד"ק מוסיף שהסיבה שהביאו את שמותם של בניו היא כדי שידעו ישראל את שמם, ולא יתגרו בהם וייקחו את אדמתם, מכיוון שהיא ניתנה להם מהקב"ה[6].

במדרש עריכה

הגמרא במסכת סנהדרין מספרת[7]:

ושוב פעם אחת באו בני ישמעאל ובני קטורה לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון אמרו לו ארץ כנען שלנו ושלכם דכתיב (בראשית כה, יב) ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם וכתיב (בראשית כה, יט) אלה תולדות יצחק בן אברהם אמר להן גביהא בן פסיסא לחכמים תנו לי רשות ואלך ואדון עמהם לפני אלכסנדרוס מוקדון אם ינצחוני אמרו הדיוט שבנו נצחתם ואם אני אנצח אותם אמרו להם תורת משה רבינו נצחתכם נתנו לו רשות הלך ודן עמהן אמר להם מהיכן אתם מביאין ראייה אמרו לו מן התורה אמר להן אף אני לא אביא ראייה אלא מן התורה שנאמר (בראשית כה, ה) ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות אב שנתן אגטין לבניו בחייו ושיגר זה מעל זה כלום יש לזה על זה כלום?

סנהדרין דף צא,א

חלוקת הפרקים בתנ"ך עריכה

לעיתים השוני בין חלוקת הפרקים בתנ"ך העברית לנוצרית נובע מחילוקי דעות בצורת סידור הדברים מבחינה ספרותית. כאשר המחלק הנוצרי בא לסדר את סיפורי יצחק ובניו, הוא סיפח אליהם את תולדות ישמעאל.

לכאורה תולדות ישמעאל[8] ראויים להסתפח לתולדות יצחק מבחינה מבנית, אך מהצד התוכני ראוי להפריד בין סיפור סופו של אברהם[9] לבין סיפור תולדות יצחק ובניו[10] ולהצמיד את תולדות ישמעאל לקורות חייו האחרונים של אברהם.

זו דוגמה למחלוקת עברית-נוצרית סביב חלוקת הטקסט מבחינה ספרותית - החלוקה העברית מפרידה בין התכנים השונים ואילו הנוצרית מבדילה על פי המבנה.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ספר הישר עמוד יט
  2. ^ פרק ל'
  3. ^ הרד"ל על פרקא דרבי אליעזר פרק ל אות נח
  4. ^ מובא ב"תורת הרמב"ם" על התורה
  5. ^ ספר הישר
  6. ^ רד"ק בפרשת וישלח
  7. ^ דף צ"א, עמוד א'
  8. ^ ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוקים י"בי"ח
  9. ^ ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוקים א'י"א
  10. ^ ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק י"ט ואילך


קטגוריה:סיפורי ספר בראשית קטגוריה:פרשת חיי שרה