פתיחת התפריט הראשי
טיטו מאיורסקו

טיטו מאיורסקורומנית: Titu Liviu Maiorescu‏; 1840, קריובה - 1917, בוקרשט) היה מבקר ספרות, פילוסוף, משפטן ופוליטיקאי רומני, משפטן, נואם מוכשר, חבר מייסד של האקדמיה הרומנית. טיטו מאיורסקו היה מייסד האגודה לספרות ז'ונימיה, שביטאונו היה כתב העת שיחות ספרותיות. אגודה זו שיחקה תפקיד מרכזי בתולדות הספרות הרומנית במחצית השנייה של המאה ה-19. כמבקר ספרות הוא אישית נטל חלק חשוב בפיתוח תרבותה של רומניה במחצית השנייה של המאה ה-19. הוא היה חבר במפלגה השמרנית (יו"ר שלה עד שנת 1914), שר הדתות, שר המשפטים ושר החוץ בין 1911 ל-1912 ובין 1912-1914 וראש ממשלת רומניה בשנים 1912 ו-1913.

קורות חייםעריכה

טיטו מאיורוסקו למד בין השנים 18511858 באקדמיה הטרזיאנית בווינה, המשיך את לימודיו בברלין ובאוניברסיטת גיסן, שבה סיים בשנת 1860 את התואר השני בספרות ופילוסופיה. כעבור שנה סיים גם את התואר השני במשפטים באוניברסיטת סורבון. בשובו למולדת, ב-1862 השיג משרה בבית המשפט של המחוז אילפוב. למרות גילו הצעיר, עקב כישוריו האינטלקטואליים ובקיאותו התמנה בגיל 22 לפרופסור להיסטוריה, לוגיקה ולפילוסופיה באוניברסיטאות אוניברסיטת יאשי ובוקרשט. בהמשך מילא גם תפקידים של דקאן ורקטור האוניברסיטה.

בשנת 1863 הקים את האגודה הספרותית "ז'ונימיה" ביאש והיה לרוח החיה שלה. בשנת 1864 עקב משפט על "אי-מוסריות", ממנו יצא זכאי, סולק מן ההוראה. עבד לפרק זמן כעורך דין, ובשנת 1865 חזר להוראה. בשנת 1868 שוב פוטר מתפקידיו כפרופסור. מלוכני ונציג של המפלגה השמרנית ברומניה, נבחר לראשונה לפרלמנט בשנת 1874. היה פעמים רבות חבר בממשלה - כשר הדתות (1874-1876) ושר המשפטים (1900-1901, 1912). התנסה בדיפלומטיה כנציג רומניה בברלין בשנים 18761900 ואחר כשר החוץ בשנים 1911-1912 ו-1912-1914. בשנים 1914-1913 עמד בראש המפלגה השמרנית.

כראש ממשלה (בשנים 1912 ו-1913) עמד בראש ועידת השלום בבוקרשט שסיימה את מלחמת הבלקן השנייה. בפוליטיקה כבתרבות הוא העדיף את הזיקה לגרמניה על המגמה הפרו-צרפתית ובדרך כלל התנגד ללאומנות הקיצונית. מאיורסקו התנגד לכניסת רומניה למלחמת העולם הראשונה, אבל לאחר שהגרמנים כבשו חלק מרומניה, סירב לשתף איתם פעולה.

בין השנים 18841909 כיהן שוב כפרופסור באוניברסיטת בוקרשט והיה רקטור שלה בשנים 18921897.

היה משנת 1867 חבר בחברה הרומנית לספרות (Societatea literară română) שהפכה לאקדמיה הרומנית. כיהן כסגן יושב ראש של האקדמיה הרומנית (1880) ויו"ר המחלקה שלה לספרות (1889).

החל משנת 1867 היה פעיל בלשכה "סטיאווה רומנייאי" (Steaua României - הכוכב של רומניה) של הבונים חופשיים ביאש. עלה בהירארכיה של הארגון עד לדרגת מגיסטר (1887).

בתחום הספרותעריכה

טיטו מאיורסקו דגל באוטונומיה אסתטית ובתיאורית "הצורות ללא רקע" והקפיד על אמות המידה האסתטיות בהערכת השירה בפרט והיצירות הספרותיות בכלל. יחק גם סוגיות של בלשנות רומנית. בראש החוג "ז'ונימיה" קידם הרבה מהכשרונות הבולטים של הספרות הרומנית - מיכאי אמינסקו, יון לוקה קאראג'אלה, יון קריאנגה, יואן סלביץ' ואחרים.

הנצחהעריכה

  • המכון התרבותי הרומני בברלין נקרא על שמו
  • 1990 - הוקמה בבוקרשט אוניברסיטה פרטית על שמו.

כתביועריכה

  • O cercetare critică asupra poeziei române de la 1867 (מחקר בקורתי על השירה הרומנית אחרי 1867)
  • Critice 3 volume (בקורות, 3 כרכים)
  • Despre scrierea limbii române (על כתיב השפה הרומנית)
  • Discursuri parlamentare (נאומים פרלמנטריים)
  • Însemnări zilnice (רישומים יומיים - יומן)

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא טיטו מאיורסקו בוויקישיתוף