טייסת 124

טייסת מסוקים של חיל האוויר הישראלי

טייסת 124 המכונה גם "טייסת החרב המתהפכת" היא טייסת מסוקי סער של חיל האוויר הישראלי, המוצבת בבסיס פלמחים. טייסת זו היא טייסת המסוקים הראשונה של חיל האוויר. ממשימות הטייסת: תובלה כללית, פינוי נפגעים, חיפוש והצלה, חילוץ טייסים נוטשים, ומשימות תובלת סער בשיתוף עם יחידות מובחרות,[1] הטייסת לקחה חלק בכל מלחמות ישראל ממלחמת ששת הימים וכן במבצעים מיוחדים בין המלחמות.

טייסת 124
סמל הטייסת
סמל הטייסת
סמל הטייסת
פרטים
כינוי "טייסת החרב המתהפכת"
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל האוויר הישראלי
סוג מסוקי סער
בסיס האם בסיס פלמחים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1956 ("גף החרב המתהפכת")
1958 ("טייסת החרב המתהפכת") – הווה
מלחמות מלחמת לבנון הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני היחידה
ייעוד תובלת וחילוץ לוחמים.
כלי טיס UH-60A בלק הוק ("ינשוף"),
S-70A-50 / UH-60L בלק הוק ("ינשוף 2")
כלי טיס בעבר יורוקופטר HH-65 דולפין, בל-212, בל-205, אלואט II, סיקורסקי S-58, סיקורסקי S-55
עיטורים
צל"ש הרמטכ"ל  צל"ש הרמטכ"ל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סיקורסקי S-58
בל-205 של צבא ארצות הברית
בל-212 (UH-1N) של צי ארצות הברית
מסוק UH-60 בלק הוק של טייסת 124 ברמת הגולן
מסוק בלק הוק של הטייסת מבצע "אימון אבק", 2020

היסטוריה עריכה

ימים ראשונים עריכה

המסוקים הראשונים הגיעו לטייסת במאי 1951. אלו היו אבות טיפוס של מסוקי ה"הילר 360" התלת-מושבי אשר הגיעו לבחינה וניסיון, אך היו מיושנים ובמצב תחזוקתי ירוד. ב-3 בנובמבר 1956, שלושה ימים לפני סיומו של מבצע "קדש", נקלטו שני מסוקי סער ראשונים מסוג סיקורסקי S-55[2] כגף בטייסת 100 תחת פיקודו של סרן אורי ירום.

ב־10 בנובמבר 1956 הועבר הגף לטייסת 103 בתל נוף. ב־25 ביולי 1957 קלט הגף גם מסוק בודד מדגם אלואט-II.

ב־1 בינואר 1958 הפך הגף לטייסת עצמאית בשם טייסת 124 בפיקודו של סרן אורי ירום בבסיס תל נוף. באותה שנה קלטה הטייסת עוד מסוקי סיקורסקי S-58 וכן עוד שלושה מסוקי אלואט-II.

בשנת 1962, כמחווה של שר ההגנה הגרמני פרנץ יוזף שטראוס, הגיעו לטייסת 24 מסוקי סיקורסקי 58-S חדישים[3].

החילוץ המוסק הראשון עריכה

בינואר 1953 נערך החילוץ המוסק הראשון של חיל-האוויר על-ידי גף "החרב המתהפכת", כאשר ספינת שוטרים התהפכה מול חוף נהריה בים סוער. שני השוטרים הצליחו להגיע לאי סלעים קטן מול החוף וחולצו על ידי מסוק הילר 360.[2]

מבצעים ראשונים עם סיירת מטכ"ל עריכה

מבצע חלוץ בוצע בלילה שבין 10 ל-11 באוגוסט 1963. כח של סיירת מטכ"ל הונחת למשימה מודיעינית.[4]

מבצע שרקרק בוצע בלילה שבין 4 ל-5 במרץ 1964. כוח של סיירת מטכ"ל הונחת למשימה מודיעינית.[4]

מבצע שלדג בוצע בלילה שבין ה-13 ל-14 בנובמבר 1964. כוח של סיירת מטכ"ל הונחת למשימה מודיעינית.[5]

מבצע כחל בוצע בליל 1-2 בדצמבר 1965. כוח של סיירת מטכ"ל הונחת למשימה מודיעינית.[6]

לרבים ממשתתפי מבצעים אלה, הן מטייסת 124 והן מסיירת מטכ"ל, הוענקו ציונים לשבח ועיטורים.

השריפה בבית צים עריכה

ב-4 בפברואר 1966 פרצה שרפת ענק בבית צים בתל אביב. מסוק S-58 של הטייסת הוזנק וחילץ 30 ניצולים מגג הבניין.[7]

מלחמת ששת הימים עריכה

במלחמת ששת הימים השתתפה הטייסת במבצעי הטסה ואיגוף אנכי לכיבוש אום כתף, שארם א-שייח' וראס סודר בסיני, וכן מבצע הנחתה לכיבוש דרום רמת הגולן ב־11 ביוני 1967.

מלחמת ההתשה עריכה

במלחמת ההתשה, לאחר מלחמת ששת הימים, החלה הטייסת בפריסת גפים קבועים ברמת דוד בצפון וברפידים ובשארם-א-שייח בסיני, ופינתה נפגעים רבים מגזרת סיני.

פינוי נפגעי המשחתת אילת עריכה

בליל 21–22 באוקטובר 1967 לקחה הטייסת חלק בפינוי נפגעי המשחתת אילת יחד עם טייסת 114. החילוץ האווירי הופעל מבסיס אל עריש בפיקוד רב"ט ברכה ליכטנברג אשר היתה עד זמן קצר קודם לכן פקידת מבצעים בטייסת 124.

קליטת מסוקי בל-205 עריכה

בדצמבר 1967 ובשנת 1968 החלה הטייסת לקלוט את מסוקי בל-205 שהיו מסוקי תובלה בינוניים אשר החליפו את מסוקי ה־S-58.

מרדפים ומבצעים עריכה

בשנים 1967–1968 ביצעה הטייסת מרדפים מוסקים רבים בבקעת הירדן.

במבצע "אירון", ב־1 בדצמבר 1968, הנחיתו מסוקי בל-205 של הטייסת מטעני חבלה מסוג "מזלף" על גשרי כביש וגשר מסילת רכבת בירדן ופוצצו אותם.

בהמשך אותו החודש לקחה הטייסת חלק גם במבצע "תשורה" בביירות, במסגרתו פשטו כוחות סיירת מטכ"ל וצנחנים בפיקודו של רפאל איתן על שדה התעופה הבין-לאומי ביירות, והשמידו 14 מטוסי נוסעים של חברות תעופה ערביות.

ב־1 ביולי 1969 השתתפו 2 מסוקים מהטייסת במבצע "בוסתן 25א" באזור ראס זעפרנה במצרים.[8]

ב־22 בינואר 1970 השתתפו 2 מסוקים מהטייסת במבצע "רודוס" לכיבוש האי שדואן בכניסה למפרץ סואץ.[9]

מלחמת יום הכיפורים עריכה

במלחמת יום הכיפורים היו מסוקי הטייסת פזורים בגפים בכל רחבי הארץ, מאבו רודס ושארם-א-שייח בדרום סיני, דרך רפידים במרכז סיני ועד מחניים ורמת הגולן בצפון. החל מ־22 באוקטובר 1973 ועד ל־5 במרץ 1974 הפעילה הטייסת גף בשדה התעופה פאיד, אשר נכבש במהלך המלחמה.

עיקר פעילותה של הטייסת במלחמה התמקד בחילוץ פצועים, במרדפים ברחבי סיני, חיפוש והצלה, ותובלת מפקדים. במהלך המלחמה פינתה הטייסת 890 נפגעים וחילצה 25 אנשי צוות-אוויר, כמו גם ארבעה טייסי אויב.[10]

ב-11 באוקטובר 1973 נהרג הטייס גד קליין בניסיון חילוץ טייס נוטש ברמת הגולן.

קליטת מסוקי בל-212 ״אנפה״ עריכה

אחד מלקח מלחמת יום הכיפורים היה הצורך להחליף את מטוסי הבל-205. הסתבר כי אין די בדחף שמספק מנועו היחיד של הבל-205, בשל תנאי החום בישראל והצורך להפעיל את המסוק גם באזורים גבוהים וחמים, כמו בחצי האי סיני ובחרמון. גורם נוסף שהחיש את הצורך במציאת מסוק חדש הייתה השחיקה במספרי המסוקים במלחמת יום הכיפורים. בשל כך החל חיל האוויר הישראלי לחפש מסוק אחר. הדגם שנבחר היה הבל-212 (אנפה), מסוק אזרחי דו מנועי שהיה פיתוח ושדרוג של הבל-205. שני המסוקים הראשונים הגיעו לישראל ביוני 1975 ובתוך כשנה הגיעו לארץ כל המסוקים שנרכשו.

עד לתחילת ינואר 1976 הועברו כל מסוקי הבל-205 של טייסת 124 לטייסת 123 ובזאת תם עידן הבל-205 בטייסת 124 שארך כ-8 שנים והחל עידן האנפה שנמשך כ-23 שנים.

מבצע ליטני עריכה

מבצע ליטני נערך בחודש מרץ 1978 ובו חדר צה"ל לאזור הדרומי של לבנון עד נהר הליטני, במבצע ליטני ביצעה הטייסת עשרות גיחות לחילוץ ופינוי נפגעים וכן לתובלת כוחות ומפקדים.

מעבר מבסיס תל נוף לבסיס פלמחים עריכה

ב-23 באוגוסט 1981, נפרדה הטייסת מבסיס הקמתה, תל-נוף, ועברה למשכנה החדש: בסיס פלמחים.[10]

מלחמת לבנון הראשונה (שלום הגליל) עריכה

במלחמת לבנון הראשונה ביצעה הטייסת גיחות לחילוץ ופינוי נפגעים וכן לתובלת כוחות ומפקדים.

מסוק ימי עריכה

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 חיפש חיל הים הישראלי מסוק ימי למשימות הגדלת אופק המכ"ם של כלי השיט של חיל הים ולסיוע בטיווח מטרות ימיות. ב-1983 הודיע חיל הים על הבחירה במסוקי HH-65 מתוצרת חברת איירוספסיאל הצרפתית ויורוקופטר (כיום איירבוס הליקופטרס) האירופית.

שני מסוקים סופקו ב-26 ביולי 1985. תחילה הופעלו המסוקים על ידי טייסת 124 בבסיס פלמחים. המסוקים, שזכו לשם דולפין, הופעלו בגף נפרד שהפך ב-12 באוגוסט 1987 לטייסת נפרדת, טייסת 193 (מגיני המערב).

ב-20 בדצמבר 1989 הוחלט לסגור את טייסת 193, ולהחזיר את זוג המסוקים שלה לטייסת 124 בבסיס פלמחים שם יופעלו במסגרת של גף החל מיולי 1990.

בשנת 1993 נפתחה טייסת 193 מחדש בבסיס רמת דוד ומסוקי ה"דולפין" הועברו אליה חזרה מטייסת 124.

האינתיפאדה הראשונה עריכה

בתקופת האינתיפאדה הראשונה לקחה טייסת 124 חלק פעיל בפעילות המבצעית השוטפת של צה"ל כולל פעולות לפיזור הפגנות, תוך שימוש באמצעים חדשים שפותחו במיוחד לצורך זה, ובהם: מערכת להטלת אבני חצץ קטנות (מערכת סגריר-אבא), מערכת להטלת רימוני עשן וגז מדמיע ומערכת להתזת צבע. כמו כן שימשו המסוקים למצוד אחר מבוקשים ופעולות חילוץ ופינוי פצועים.[11][12]

מבצע ״מרכבות האלים״ עריכה

מבצע מרכבות האלים היה מבצע צבאי שבוצע על ידי סיירת צנחנים ולוחמים מסיירת יעל. מטרת המבצע הייתה למלכד ציר תנועה כמה קילומטרים מצפון לגבול רצועת הביטחון ברכס ביר א-זהר. הכוח יצא למבצע ב-14 במאי 1997, בהתקלות עם אנשי החזבאללה היו לכוח הרוגים ופצועים. ומסוק ינשוף מטייסת 124 ובו צוות של יחידה 669, בליווי מסוקי קרב צפע, הגיע וחילץ את הפצועים ואת ההרוג. בהתקלות שנייה שוב היו הרוגים ופצועים. מסוק ה״ינשוף״ שחילץ את הפצועים מן המארב הראשון שב לשטח לבנון וחילץ את ההרוגים והפצועים מן ההתקלות השנייה. לאחר פינוי הפצועים הוחלט על חילוץ של הכוח כולו על ידי מסוק יסעור. צוות מסוק ה״ינשוף״, שהכיר את השטח, הציע להיכנס שוב (פעם שלישית!) ולחלץ את החיילים, למרות מספרם הגדול יחסית שחרג ממגבלות המסוק. מסוק ה״ינשוף״ הצליח לפנות את כל הכוח לשטח ישראל בחיפוי מסוקי קרב ובסיוע מזל"ט. על פעולות אלה הוענק צל"ש מח"א לצוות המסוק[13].

מבצע חוק וסדר עריכה

מבצע חוק וסדר היה מבצע צבאי שנערך על ידי צה"ל ב-2–4 במאי 1988, ובמסגרתו פשטו כוחות צנחנים, הנדסה ושריון על בסיס מחבלי החזבאללה בכפר מיידון שבדרום לבנון.

בשלב מסוים נפצע קשה מפקד הפלוגה רס"ן ציון מזרחי. הוזנק מסוק חילוץ מטייסת 124. צוות המסוק נחת תחת אש כמה מאות מטרים מערבית למתחם ופינה את מזרחי לבית החולים רמב"ם בחיפה, תוך שהוא מבצע בדרך נחיתת חרום במנחת גיבור לצורך ניתוח חירום. 24 שעות אחרי הגעתו לרמב"ם נפטר ציון מזרחי ז"ל.

הפיגוע בקו 405 עריכה

הפיגוע בקו 405 אירע ביום חמישי, 6 ביולי 1989, ובו נרצחו 16 נוסעי אוטובוס "אגד" בקו 405, באמצעות דרדורו לתהום בידי מחבל בסמוך לקריית יערים.

מסוקי ״אנפה״ מטייסות "ציפורי המדבר" ו"החרב המתהפכת" חברו למסוק יסעור במשימת חילוץ הנפגעים. תפקידן של האנפות היה להעלות את הפצועים מהוואדי ולהעבירם אל היסעור שהעביר אותם לבתי-החולים. המסוקים טסו הלוך וחזור, מתדלקים ושבים לזירת האירוע. האנפות היו גם אלו שפינו מזירת הפיגוע את גופות ההרוגים.[11]

מ״אנפה״ ל״ינשוף״ עריכה

בחודש אוגוסט 1994 נקלטו בטייסת 10 מסוקי "בלק הוק" UH-60A, שהיו בשירות הצבא האמריקאי, מתוצרת חברת סיקורסקי. המסוקים כונו "ינשוף".

צוות ההקמה לקליטת המסוקים החדשים, כלל 10 טייסים מטייסות שונות. בראש הצוות עמד רס״ן י.ח, אשר לימים מונה למפקד הטייסת.

הפעילות המבצעית הראשונה של מסוקי ה״ינשוף״ הייתה במבצע ״ענבי זעם״.

בשנת 2002 הגיעו מסוקים נוספים כחלק מעסקת רכש של חיל האוויר הישראלי מדגם המתקדם יותר "בלק הוק" UH-60L - "לימה", כאשר היא עוזרת לטייסת 123 (טייסת ה"בלק הוק" השנייה בחיל) לקלוט את המסוקים, בהכנת חייליה והטייסת כולה.

קארין איי עריכה

ב-3 בינואר 2002 לפנות בוקר, שייטה האונייה העמוסה בנשק קארין איי בין ערב הסעודית לסודאן. מסוקים של טייסת 124 הגיעו אל מעל האונייה ומתוכם השתלשלו אל סיפון האונייה לוחמי שייטת 13 וכוח סילוק פצצות מיחידת יהל"ם. הלוחמים השתלטו על הספינה ואנשי צוותה תוך כשבע דקות[14]

מלחמת לבנון השנייה עריכה

במלחמת לבנון השנייה ביצעה טייסת 124 עשרות טיסות חילוץ נפגעים משטח לבנון. רוב הפינויים בוצעו מתוך שדה הקרב, כשהמסוקים חשופים לאש האויב. על פעילות זו הוענק לטייסת צל"ש הרמטכ"ל[15]. כמו כן הוענק צל"ש מפקד חיל האוויר למספר אנשי צוות אוויר שנטלו חלק בחילוצים שונים.

מלחמת חרבות ברזל עריכה

ביומים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל עסקה הטייסת בחילוץ נפגעים והטסת כוחות למשימות שונות[16].

בששת החדשים הראשונים של המלחמה בוצעו (על ידי כל טייסות המסוקים בחיל האויר) כ-950 פינויים במסוק מהרצועה. הזמן הממוצע של פינוי פצוע מהרצועה הגיע לשעה ושש דקות מרגע הפציעה ועד להגעה לבית החולים.[17]

ציונים לשבח עריכה

צל"ש יחידתי עריכה

ב-2 בספטמבר 2007 הוענק צל"ש הרמטכ"ל לטייסת 124 על פעילותה בפינוי נפגעים במהלך מלחמת לבנון השנייה.[18] תיאור המעשה המלא בהערת השוליים[15].

עיטור העוז עריכה

  • באפריל 1973 הוענק עיטור העוז לרס"ן כוכב הס, על שהמשיך תחת אש במשימת חילוץ טייס שצנח.[19][20]
  • באפריל 1973 הוענק עיטור העוז לסרן יהודה פרי (פריצקר), על שהמשיך תחת אש במשימת חילוץ טייס שצנח[21][22][23]

עיטורי המופת עריכה

  • באפריל 1973 הוענק עיטור המופת לרס"ן אורי ירום, על הובלת כוח של סיירת מטכ"ל למצרים.[24]
  • באפריל 1973 הוענק עיטור המופת לרס"ן חיים נוה, על הובלת כוח של סיירת מטכ"ל למצרים.[24]
  • באפריל 1973 הוענק עיטור המופת לסרן רפאל סברון, על הובלת כוח של סיירת מטכ"ל למצרים.[24]
  • באפריל 1973 הוענק עיטור המופת לרס"ן אליעזר כהן, על הובלת כוח של סיירת מטכ"ל למצרים.[24]
  • באפריל 1973 הוענק עיטור המופת לרס"ן אמיתי חסון, על הובלת כוח של סיירת מטכ"ל למצרים.[24]
  • באפריל 1973 הוענק עיטור המופת לרס"ן נדיר סגל, על הובלת כוח של סיירת מטכ"ל למצרים.[24]
  • אפריל 1973 הוענק עיטור המופת לסגן מנחם שגיא, על הובלת כוח של סיירת מטכ"ל למצרים[24]
  • אפריל 1973 הוענק עיטור המופת לסגן מאיר בר, על הובלת כוח של סיירת מטכ"ל למצרים[24]
  • באפריל 1973 הוענק עיטור המופת לרס"ל דן סלע, על הובלת כוח של סיירת מטכ"ל למצרים[24]
  • באפריל 1973 הוענק עיטור המופת לרס"ל אשר אתרוג, על הובלת כוח של סיירת מטכ"ל למצרים[24]
  • באפריל 1973 הוענק עיטור המופת לרס"ל מרדכי ניסן, על הובלת כוח של סיירת מטכ"ל למצרים[24]

צל"ש הרמטכ"ל עריכה

  • בשנת 1964 הוענק צל"ש הרמטכ"ל לסרן רפאל סברון על ביצוע משימה בכישרון ובדקדקנות תוך התגברות על תקלות ומכשולי טבע.[25]
  • בשנת 1965 הוענק צל"ש הרמטכ"ל לרס"ן כוכב הס על ביצוע משימה קשה ומסובכת בצורה מופתית תוך משמעת ודיוק מרבי.[25]
  • בשנת 1964 הוענק צל"ש הרמטכ"ל לרס"ן חיים נוה על ביצוע מעולה של משימה בכישרון, בדייקנות ובקור רוח.[25]
  • בשנת 1965 הוענק צל"ש הרמטכ"ל לרס"ן חיים נוה על ביצוע משימה קשה ומסובכת באחריות, בשיקול דעת וללא דופי.[25]
  • בשנת 1967 הוענק צל"ש הרמטכ"ל לרס"ן חיים נוה על גילוי אחריות, דיוק, דבקות במטרה ועמידה במשימה בהצלחה מלאה.[25]

צל"ש מפקד חיל האויר עריכה

  • על פעולות החילוץ במבצע מרכבות האלים (ב-14 במאי 1997) החליט מפקד חיל האויר האלוף איתן בן אליהו להעניק ציון לשבח לצוות המסוק ולרופא סרן (מיל') פרופ' דורון הלפרין מיחידה 669. כמו כן הוענקו תעודות הערכה לשני מחלצים ולחובש מיחידה 669[13].
  • בספטמבר 2007 הוענק צל"ש מפקד חיל האוויר האלוף אליעזר שקדי למפקד המסוק אל"ם (מיל') שרון , לסרן אורי טייס המסוק ולסרן דני, המכונאי המוטס על חילוץ פצועים שנפגעו בקרב בבינת-ג'בייל ב-26 ביולי 2006. היה זה החילוץ הראשון במלחמת לבנון השניה שנערך מתוך שדה הקרב באור יום מלא, תוך סיכון גבוה ביותר[26].

אות הוקרה "מעל ומעבר" עריכה

  • ברכה ליכטנברג אטינגר, סמלת תורנית בדרגת רב"ט מבסיס אל עריש (ולפני כן פקידת מבצעים בטייסת 124) יזמה ופיקדה על הפינוי האווירי של נפגעי המשחתת אילת במבצע ההצלה הנועז במשך למעלה מ-13 שעות. חיל האוויר הכיר פומבית במעשה הגבורה שלה לאחר 51 שנה, ובאוגוסט 2020 הוענק לה אות הוקרה ממפקד חיל האוויר אלוף עמיקם נורקין[27].

מפקדי הטייסת עריכה

שם משנה עד שנה מסוקים בטייסת
אורי ירום 1958 1963 אלואט, S-55, S-58
חיים נוה 1963 1966 S-58
אליעזר (צ'יטה) כהן 1966 1969 S-58, בל-205
יגאל מור 1969 1972 בל-205
מיכאל כהן 1972 1974
יעקב "ביקו" בירן[28] 1974 1977 בל-205, בל-212 (אנפה)
יוסי רון (טרון) 1977 1979 בל-212 (אנפה)
יורם קורן 1979 1982
רן מרוז 1982 1984
ציון בראור 1984 1986
בועז פלג 1985 1988
חגי יעקב 1988 1990
איל בן-דוד 1990 1992
גדי פלדמן 1992 1994
יוסי חצור 1994 1996
שרון שילה 1996 1998
רונן שפירא 1995 1998 UH-60 (ינשוף)
שרון שילה 1998 2000
אלכס דן 2000 2002
יואב לאור 2002 2005
נועם אדר 2005 2007
יואב עמירם 2007 2009
גלעד בר-טל

סמלים נוספים בטייסת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא טייסת 124 בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יובל שוהם, ‏חרב באוויר, באתר חיל האוויר הישראלי, 31 בדצמבר 2008
  2. ^ 1 2 יעל פוקס, ‏טייסת 124 חוגגת 60: הרגעים הגדולים, באתר חיל האוויר הישראלי, 11 בנובמבר 2018
  3. ^ אורי דרומי, אבי המסוקים, באתר הארץ, 20 בינואר 2012
  4. ^ 1 2 מבצע "חלוץ" ומבצע "שרקרק", באתר אתר הגבורה
  5. ^ עפר דרורי, אתר אישי - מבצע שלדג, באתר www.offerd.org
  6. ^ מבצע "כחל", באתר אתר הגבורה
  7. ^ זהר נייגר, ‏גבורה בלהבות: סיפורו של החילוץ המוסק מהשריפה בבניין צים, באתר חיל האוויר הישראלי, 15 בפברואר 2022
  8. ^ מבצע “בוסתן 25”, באתר "מרקיע שחקים", 9 בינואר 2021
  9. ^ מבצע "רודוס", באתר חיל האוויר הישראלי
  10. ^ 1 2 אתר חיל-האוויר: טייסת 124 חוגגת 60: הרגעים הגדולים, באתר www.iaf.org.il
  11. ^ 1 2 אור יעקב, ‏אנפה, רות סוף, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 בפברואר 2003
  12. ^ אביתר שלוש, חילוץ משמיים, ישראל: מדיה 10, 2023, עמ' 324-325
  13. ^ 1 2 אודי עציון, תחת אש, חדר הבלק־הוק ללבנון שלוש פעמים, באתר בטאון חיל האויר, ‏יוני-יולי 1997
  14. ^ חנן גרינברג, כך השתלטה השייטת על ספינת הנשק "קארין איי", באתר מקור ראשון, ‏13 בינואר 2012
  15. ^ 1 2 תיאור המעשה: טייסת "החרב המתהפכת" נמנית עם מערך טייסות ה"ינשוף" אשר ביצעו במהלך הלחימה 110 משימות חילוץ נפגעים, עשרות מהן באור יום, ומרביתן משטח לבנון. בניגוד לתפיסה המקובלת, שלפיה יבוצע הפינוי בהיטס מעורף מרחב הלחימה, רוב הפינויים בוצעו מתוך שדה הקרב, כשהמסוקים חשופים לאש האויב. הטייסות פינו למעלה ממחצית מנפגעי המלחמה, ואת רובם המוחלט של הפצועים הקשים. הן נענו לכל קריאה, ושבו לאותם אזורים - לעתים מוכי אש - פעמים מספר באותו יום, אף על פי שצוותי המסוקים חשופים שוב ושוב, באוויר ועל הקרקע, לאש האויב. את משימות הפינוי ביצעו כלל צוותי הטייסת, בסדיר ובמילואים, ברמת סיכון גבוהה ובמקצועיות רבה. צוותי הטייסת ומפקדיה הראו דבקות במשימה, אחריות, מקצועיות, רוח לחימה, יוזמה, נחישות, אומץ לב תחת אש ומסירות לרעיהם, הלוחמים ביבשה.
  16. ^ מערכת את"צ, מסוקי חה"א חילצו מעל 180 פצועים, באתר צה"ל, ‏8 לאוקטובר 2023
  17. ^ יואב זיתון, צה"ל הדהים את נאט"ו: שיא עולמי בהצלת פצועים | "הסוד הרפואי" נחשף, באתר YNET, ‏11 באפריל 2024
  18. ^ מלחמת לבנון השניה, באתר צה"ל אנשים ברשת אגף כח אדם
  19. ^ עיטור העוז שהוענק לכוכב הס, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל;
    כוכב הס, באתר הגבורה
  20. ^ סיון גזית, כוכב שהעז, באתר הגבורה, ‏יוני 2007
  21. ^ מלחמת ששת הימים: עיטור העוז, באתר בעוז רוחם
  22. ^ לא מצאתי באיזה טייסת טס סרן פרי. אני מניח שזו היתה טייסת 124 כי היא היתה הטייסת המבצעית בשנת 1967 וטייסת 123 היתה אז בעיקר טייסת הדרכה.
  23. ^ עיתון על המשמר, תושיה ואומץ לב של טייס הליקופטר, באתר הספריה הלאומית של ישראל, ‏31 באוקטובר 1967⁩
  24. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11   עיטור המופת, באתר צה"ל, 5 ביוני 2017
  25. ^ 1 2 3 4 5   צל"ש הרמטכ"ל, באתר צה"ל, 5 ביוני 2017
  26. ^ הילה פולקה, צל"ש מפקד חיל-האוויר, באתר חיל האוויר, ‏11 בספטמבר 2007
  27. ^ גילי שגיא, האנשים שעשו מעל ומעבר, באתר חיל האוויר, ‏6 באוגוסט 2020
  28. ^ יעקב בירן, יסעור נגד מיגים, באתר מרקיע שחקים, ‏4 באוגוסט 2021