טייסת 131
טייסת 131, המכונה גם "טייסת אבירי הציפור הצהובה" (כונתה בעבר: "טייסת הציפור הצהובה") היא טייסת תובלה בחיל האוויר הישראלי. הטייסת מפעילה מטוסי C-130 הרקולס ("קרנף") מבסיס נבטים.
סמל הטייסת | |
פרטים | |
---|---|
כינוי | "טייסת אבירי הציפור הצהובה" |
כינוי עבר | "טייסת הציפור הצהובה" |
מדינה | ישראל |
שיוך | חיל האוויר הישראלי |
סוג | מטוסי תובלה ותדלוק אווירי[1] |
בסיס האם | בסיס נבטים |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 14 באוקטובר 1973 – הווה (51 שנים) |
מלחמות | מבצע יונתן |
נתוני היחידה | |
ייעוד |
תובלה אווירית, הצנחת כוחות ומטענים, הנחתת ציוד מגובה נמוך ותדלוק אווירי |
כלי טיס | C-130 הרקולס ("קרנף" ו"קרנף אוויוני") |
אובדן כלי טיס | 1 |
היסטוריה
עריכההטייסת הוקמה במהלך מלחמת יום הכיפורים, ב-14 באוקטובר 1973 בבסיס לוד, בעקבות קליטת 12 מטוסי C-130 הרקולס ("קרנף"), שהוצאו מסדר הכוחות של חיל האוויר האמריקאי ונמסרו לרשות חיל-האוויר הישראלי כסיוע מלחמתי. 12 המטוסים הנ"ל הצטרפו אל שני "קרנפים" שהופעלו קודם למלחמה על ידי טייסת 120 ("טייסת הבינלאומית") של חיל האוויר. מפקדה הראשון של הטייסת היה סא"ל דוד פורת. הקרנפים נכנסו מיד למעגל הלחימה. בשלב ראשון ביצעו "רכבת אווירית" להעברת נגמ"שים לסיני ההטסה החלה בליל ה-15 באוקטובר והסתיימה בבוקר ה-16 באוקטובר. הצוותים ביצעו 26 גיחות בפרק זמן קצר, בתוכן משימות תובלת כוח אדם וציוד, ופינוי נפגעים.
ב-25 בנובמבר 1975, במהלך תרגיל שיתוף פעולה עם כח חי"ר, פגע קרנף מס' 203 בפסגת ג'בל הילאל שבסיני כשהוא עמוס בנגמ"ש, 11 לוחמים ו-9 אנשי-צוות. כל נוסעיו והצוות נספו (ראו התרסקות ההרקולס בג'בל חלאל).
בחודש יולי 1976 השתתפו ארבעה מטוסי הרקולס של הטייסת במבצע אנטבה. את מבנה המטוסים הוביל מפקד הטייסת, סא"ל יהושע שני.
משנת 1982 השתתפה הטייסת במבצעים חשאיים (מבצע אחים) להעלאת יהודי אתיופיה מסודאן.[2]
עקב רעידת אדמה ב-7 בדצמבר 1988 בארמניה, החליטה ממשלת ישראל להעניק סיוע הומניטרי לנפגעי הרעש. שתי טייסות הקרנף הוזנקו לסייע במשלוח צוותי חילוץ ורפואה. ב-16 באפריל 1991 המריא קרנף עם צוות משותף מטייסת 131 וטייסת 103 ("טייסת הפילים") לדיארבקיר שבטורקיה, כשבבטן המטוס משלוח הכולל ציוד רפואי עבור הפליטים הכורדים.
בימים 25-24 במאי 1991 השתתפה הטייסת במבצע שלמה להעלאת יהדות אתיופיה לישראל. ב-9 גיחות שביצעה הטייסת הובאו 1,482 עולים, מעל 10% מכ-14,500 עולים שהובאו במבצע. אחד מקרנפי הטייסת המריא מהשדה באדיס אבבה עם שלושה מנועים בלבד, עקב תקלת מנוע שארעה בעת ניסיון ההמראה הראשון.
מבצע הומניטרי נוסף שהטייסת השתתפה בו הוא הטסת עזרה רפואית ומזון לפליטים בגבול רואנדה-זאיר, בין 24 ביולי ל-2 בספטמבר 1994, בעקבות רצח העם ברואנדה. במסגרת המבצע טסו טייסות הקרנף 16 גיחות במהלכן הוטסו 160 טון מטען.
ב-25 באוגוסט 2008 עברה הטייסת לבסיס נבטים שבנגב כחלק מהעברת בסיס לוד לבסיס לנבטים.
ב-18 ביולי 2012 הוזנקה הטייסת לחילוץ הפצועים הישראלים לאחר הפיגוע בבורגס שבבולגריה.
באוגוסט 2013, קלטה הטייסת את צוותי הטיסה ומטוסי טייסת הפילים, לאחר שזו הודממה זמנית[3].
ב-2015 החל צה"ל, בשיתוף התעשייה האווירית לישראל, בהשבחת ממטוסי ה"קרנף" לדגם משופר: "קרנף אוויוני". ההשבחה כוללת קוקפיט (תא טייס) חדש, הותקנו מנועים משופרים, נוספו מערכות שליטה ובקרה מתקדמות, נוספה תצוגת קסדה עילית, שודרגו המערכות בעלות היכולות המיוחדות והוחלפו מערכות נוספות, ביניהן מערכת הניווט והטייס האוטומטי.[4]
בין מפקדי הטייסת:
שם | תקופת כהונה | הערה |
---|---|---|
דוד פורת | 1973–1974 | מפקדה הראשון |
יהושע שני | 1974–1977 | מפקדה במבצע אנטבה |
גדי אבירם | 1977–1978 | |
חזי הרפז | 1978–1981 | |
אסף אגמון | 1981–1983 | מלחמת לבנון הראשונה |
ישראל בן חיים | 1983–1985 | |
חיים קציר | 1985–1987 | |
יובל לוטן | 1987–1989 | |
נחמיה שלם | 1989–1991 | |
אייל שביט | 1991–1993 | |
בועז כהן | 1993–1995 | |
נתן ברזילי | 1995–1997 | |
אייל בבלי | 1997–1999 | |
דורון גינזבורג | 1999–2001 | |
רועי נאור | 2001–2003 | |
אסף לפידות | 2003–2005 | |
יהוא עופר | 2005–2007 | |
יהל פטישי | 2007–2009 | |
אסף גבע | 2009–2011 | |
טל חלוץ | 2011–2014 | |
סא"ל עטר | 2014–2016 | |
סא"ל א' | 2016–2018 |
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ דלק ישירות מהשמיים: הכירו את משימת התדלוק האווירי, באתר חיל האוויר הישראלי, 6 ביוני 2022
- ^ שי לוי, חשיפה: כך חולצו אנשי המוסד מלב המדבר בסודן, באתר מאקו, 18 ביוני 2014
- ^ שני פומס, כשהפיל יהפוך לציפור: טייסות ההרקולס מתאחדות, אתר חיל האוויר, 4 באוגוסט 2013
- ^ כרמל ליבמן, מטוס חדש וכחול לבן בחיל האוויר. קבלו הצצה, באתר צה"ל, 2 במאי 2018.