טינה טרנר

זמרת אמריקאית

טינה טרנראנגלית: Tina Turner; ‏26 בנובמבר 193924 במאי 2023) הייתה זמרת ושחקנית אמריקאית. החלה את הקריירה שלה כזמרת הראשית בהרכב עם בעלה אייק טרנר, והגיעה לשיא פרסומה והצלחתה לאחר שעזבה אותו ובקאמבק בגיל מאוחר יחסית פתחה בקריירת סולו מצליחה. נודעה כ"מלכת הרוק אנד רול". בשנת 1994 עברה להתגורר בשווייץ, וב-2013 קיבלה אזרחות שווייצרית וויתרה על אזרחותה האמריקאית.[1]

טינה טרנר
Tina Turner
טרנר, 1990
טרנר, 1990
טרנר, 1990
לידה 26 בנובמבר 1939
ארצות הבריתארצות הברית נאטבוש, טנסי, ארצות הברית
פטירה 24 במאי 2023 (בגיל 83)
קיסנאכט, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אנה מיי בולוק
שם במה Tina Turner עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית (1958–2013)
שווייץשווייץ שווייץ (2013–2023)
תקופת הפעילות 19582023 (כ־65 שנים)
מקום לימודים תיכון סאמנר עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת, שחקנית, זמרת-יוצרת
סוגה בלוז-רוק
פופ
סוג קול קונטרה אלט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Warner Bros. Records
בן או בת זוג אייק טרנר (196229 במרץ 1978)
Erwin Bach (יולי 201324 במאי 2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
Erwin Bach (1986יולי 2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Raymond Craig Turner, Ronnie Turner עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.tinaturnerofficial.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולדה בשם אנה מיי בולוק (Anna Mae Bullock) בנאטבוש, טנסי שבארצות הברית. גדלה בחיק סבה וסבתה מצד אביה שהיו נוצרים-בפטיסטים אדוקים, וגם שימשו כאנשי כמורה בכנסייה המקומית.

טרנר החלה את דרכה המוזיקלית בשנת 1958 בעזרתו של המוזיקאי והמפיק אייק טרנר שהיה זה שהעניק לה את שם הבמה טינה, ולמעשה גם את שם משפחתה לאחר שנשא אותה לאישה בשנת 1962. תחילה שימשה טרנר כזמרת ליווי בהופעותיו עת הייתה בת 18, אך עד מהרה תפסה טרנר את קדמת הבמה לצידו של אייק ולהקתו. בתקופה זו הפכה לאם ל-2 בנים.

השיר הראשון אותו הקליטה, "A Fool In Love", הפך בין לילה ללהיט שהצליח להתברג בראש מצעדי הפזמונים ברחבי ארצות הברית. בעקבות ההצלחה הפתאומית, שינה אייק טרנר את שם להקתו לשם: "Ike and Tina Turner Revue". בשנות ה-60 ובראשית שנות ה-70 זכו הצמד אייק וטינה טרנר להצלחה גדולה. הופעתה המרשימה והמקורית של טרנר על הבמה הפכה לסימן ההיכר שלה כזמרת-רקדנית, דבר שהשפיע רבות על אמנים אחרים, כולל על סולן להקת הרולינג סטונז מיק ג'אגר (שאת סיבוב ההופעות האמריקאי של ה"אבנים" חיממו צמד הטרנרים בשנת 1969).

קריירת סולו

עריכה

ב-1971 הופיעה בסרטו של מילוש פורמן, "התפשטות". באמצע שנות ה-70 ניצבה טרנר בפרשת דרכים אישית ומקצועית. בעקבות התמכרותו לסמים של בעלה ושותפה המוזיקלי אייק טרנר, חלה דעיכה במכירת האלבומים ובהזמנת הופעות, זאת למרות הצלחתה הגדולה של טינה בסרט "טומי" עם להקת "The Who", בתפקיד מלכת האסיד. אייק נעשה אלים כלפי חברי הלהקה בכלל וכלפי טינה בפרט, דבר שהביא בסופו של דבר לבריחתה ממנו. רגע לפני הופעה בדאלאס ב-4 ביולי 1976, הכה אייק את טינה באופן אכזרי במיוחד, דבר שגרר את הימלטותה חסרת כל. במשך מספר שבועות הסתתרה טינה מפני בעלה, כשהיא לנה בבתי חברים ואוכלת מהיד לפה.

באותה שנה הקליטה טרנר חידוש לשירם של להקת הביטלס "בואו יחד" לסרט המוזיקלי "כל זה ומלחמת העולם השנייה", בו חודשו שירים של הלהקה.

באותה תקופה פנתה טרנר לחיפוש רוחני אותו מצאה בדת הבודהיזם. כיוון זה, הוא שנתן לה את הכוח לפצוח בקריירת סולו.

ב־1978 הגיע תהליך גירושיה מאייק לידי סיום. בספרה האוטוביוגרפי "אני, טינה" (1986), תיארה טרנר את חוויותיה לצידו של בעלה הנרקומן והאלים. ספר זה הפך ברבות השנים לסרט הקולנוע המצליח "מה זה בכלל קשור לאהבה" (1993), בכיכובה של אנג'לה באסט (שזכתה עבור הופעתה בפרס גלובוס הזהב); פסקול הסרט הוקלט בקולה של טרנר עצמה, וזכה להצלחה במכירות ובמצעדים.

עד לתחילת שנות ה-80, לא הצליחה טרנר למצב את קריירת הסולו שלה, בעיקר משום שהייתה חסרת כל בעקבות גירושיה וביטול מסע ההופעות שתוכנן לה ולאייק שהכניס אותה לחובות כבדים.

ב־1984 הגיעה טרנר חזרה אל ראשי המצעדים, וזאת הודות לאלבומה "רקדנית פרטית". אלבום זה כלל שלושה להיטים שהגיעו לראשי המצעדים וכן שני שירים שזכו בפרסי גראמי: "מה לאהבה ולכל זה?" ו"עדיף לך להיות טוב אלי". ב־1985 זכתה טרנר בארבעה פרסי גראמי על אלבומה "רקדנית פרטית". עד היום, נחשב אלבום זה לאחד מהאלבומים הנמכרים בכל הזמנים.

באותה שנה הקליטה טרנר גם דואט עם הזמר בריאן אדמס בשם "זוהי רק אהבה", ושיחקה לצידו של מל גיבסון בסרט "מקס הזועם וכיפת הרעם ", וגם שרה חלק מהשירים המופיעים בפס-קול הסרט. שיר הנושא של הסרט: "איננו זקוקים לגיבור נוסף" הפך להצלחה מיידית. באותה שנה תרמה טרנר את קולה לשיר "We Are the World" לצידם של זמרים מובילים מכל העולם. כמו כן, הופיעה לצידו של מיק ג'אגר בלייב אייד.

 
טינה טרנר ואייק טרנר בזמן הופעה בשנת 1972

ב־1986 הוציאה טרנר את אלבומה "שוברת כל כלל" שזכה אף הוא להצלחה אדירה. באותה שנה יצאה למסע הופעות עולמי בו בין היתר הגיעה לישראל והופיעה בפארק הירקון וכן שברה גם שיא שנכלל בספר השיאים של גינס, עת הייתה האדם שהופיע בפני הקהל הגדול ביותר בעולם, אירוע שהתרחש בריו דה ז'ניירו שבברזיל, שם הופיעה בפני קהל מעריצים של למעלה מ-182,000 איש. שנת 1986 סימנה את הפיכתה של טרנר לזמרת מוכרת ויציבה, לא רק מהבחינה המקצועית אלא אף מהבחינה האישית. בשנה זו, עזבה טרנר את ארצות הברית ועברה להתגורר באירופה, בה התגוררה עד מותה בשווייץ עם בן זוגה הגרמני, מנהל בחברת התקליטים EMI. ב־1989, ביצעה מחדש את "The Best", אשר לימים, הפך לאחד משיריה המצליחים ביותר. ב־1991 הקליטה גרסה ל־"The Bitch Is Back" של אלטון ג'ון, לרגל הוצאת אלבום המחווה "Two Rooms: Celebrating the Songs of Elton John & Bernie Taupin", עליה הייתה מועמדת לגראמי (בקטגוריית "הביצוע הקולי הנשי הטוב ביותר לשיר רוק").[2]

ב־1993 שיחקה טרנר בסרט הקולנוע "אחרון גיבורי הפעולה" (בתפקיד ראש העיר) לצד ארנולד שוורצנגר.

ב־1999 הוציאה טרנר את אלבום האולפן האחרון שלה, "עשרים וארבע שבע". האלבום לא נחל הצלחה כדוגמת אלבומיה הקודמים, אך הצליח במכירות והגיע במצעד מכירות האלבומים בבריטניה למקום התשיעי, ומכר כשבעה מיליון עותקים. באותה שנה נטלה חלק בהופעה ההיסטורית בערוץ המוזיקה VH1 בו השתתפו לצידה הדיוות המובילות בעולם המוזיקה.

משנת 2000

עריכה
 
טינה טרנר, לצד זוכי פרס מרכז קנדי לשנת 2005 יחד עם נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש ורעייתו לורה בוש באירוע בבית הלבן.
 
טינה טרנר בהופעה, 1984

מאז שנת 2000 פרשה טרנר באופן חלקי מעולם המוזיקה, למעט הופעות אורח קצרות מעל במות שונות. בשנת 2004 הוציאה אלבום אוסף כפול, "All the Best", שסיכם קריירה של למעלה מ-40 שנות עשייה מוזיקלית, לצד חומר חדש. אלבום האוסף הפך להצלחה מסחררת והגיע במצעד המכירות של הבילבורד למקום השני.

ב-2008 הוציאה אלבום אוסף נוסף, Tina! ויצאה למסע הופעות מוצלח, הראשון מזה שמונה שנים, בשם "Tina!: 50th Anniversary Tour". ב-2009 הוציאה אלבום הופעה ו-DVD שהוקלט בארנהם, הולנד, בשם "Tina Live".

בשנת 2013, בגיל 73, הופיעה טרנר על שער מגזין האופנה האירופאי ווג ובכך הפכה לאישה המבוגרת ביותר שהופיעה אי פעם על שער הגיליון. באותו ראיון טרנר דיווחה כי היא עובדת על אלבום חדש, הראשון מאז 1999 וכן רמזה על מסע הופעות עולמי שיבוא בעקבותיו. ב-17 באפריל 2017 עלה על במות לונדון מחזמר ביוגרפי בשם טינה. בשנת 2020, הוציאה עם קייגו חידוש ללהיטה "What's Love Got to Do with It".

חיים אישיים

עריכה

בשנת 1958 נולד בנה הראשון קרייג, מסקסופוניסט בלהקת הליווי של אייק טרנר. בשנת 1960 נולד בנה השני, היחיד המשותף לה ולאייק לו הייתה נשואה עד 1978. בנה הבכור, קרייג, התאבד בשנת 2018. בנוסף אימצה שניים מילדיו של אייק, והצעיר מהם, רוני טרנר, נפטר בדצמבר 2022.[3]

טרנר חלתה ב-2016 במחלת הסרטן, וב-2017 עברה השתלת כליה.

משנת 1994 ועד למותה התגוררה בשווייץ.[4]

נפטרה ב-24 במאי 2023, בגיל 83.

דיסקוגרפיה

עריכה

אלבומי אולפן בשיתוף אייק טרנר

עריכה
  • 1960: The Soul of Ike and Tina Turner
  • 1962: Dance With Ike & Tina Turner & Their Kings of Rhythm Band 23
  • 1962: Festival of Live Performances
  • 1963: Don't Play Me Cheap
  • 1963: Dynamite
  • 1963: It's Gonna Work Out Fine
  • 1963: Please Please Please
  • 1964: The Ike & Tina Turner Revue Live
  • 1965: Live! The Ike & Tina Turner Show
  • 1965: Ike & Tina Show 2
  • 1965: Ooh Poo Pah Doo
  • 1966: River Deep - Mountain High
  • 1966: Ike & Tina Turner and the Raelettes
  • 1966: Live! The Ike & Tina Turner Show
  • 1966: Live! The Ike & Tina Turner Show, Vols. 1-2
  • 1969: Outta Season
  • 1969: Ike & Tina Turner in Person
  • 1969: Fantastic
  • 1969: Get It Together
  • 1969: Her Man His Woman
  • 1969: The Hunter
  • 1969: Ike Turner & The Kings of Rythm: A Black Man's Soul
  • 1970: On Stage
  • 1970: Come Together
  • 1971: Workin' Together
  • 1971: Nuff Said
  • 1971: Something's Got a Hold on Me
  • 1971: What You Hear Is What You Get
  • 1972: Feel Good
  • 1973: Let Me Touch Your Mind
  • 1973: Nutbush City Limits
  • 1973: The World of Ike and Tina Live
  • 1974: Strange Fruit
  • 1974: Sweet Rhode Island Red
  • 1974: The Gospel According to Ike and Tina
  • 1974: The Great Album
  • 1975: Sixteen Great Performances
  • 1977: Delilah's Power.

אלבומי סולו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Kamen, Al. "Tina Turner formally 'relinquishes' U.S. citizenship". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-16 בנובמבר 2017. נבדק ב-28 במרץ 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ היסטוריית גראמי של טינה טרנר, באתר גראמי, בדיקה אחרונה 18 באוקטובר 2020
  3. ^ בנה של טינה טרנר הלך לעולמו בגיל 62, באתר ynet, 9 בדצמבר 2022
  4. ^ הזמרת האגדית טינה טרנר הלכה לעולמה בגיל 83, באתר ynet, 24 במאי 2023