טיפי הדרן
נטלי קיי "טיפי" הדרן (באנגלית: Nathalie Kay "Tippi" Hedren; נולדה ב-19 בינואר 1930) היא שחקנית אמריקאית, פעילה למען זכויות בעלי חיים ודוגמנית אופנה לשעבר.
 | |
| לידה |
19 בינואר 1930 (בת 94) מינסוטה, ארצות הברית   |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1950 |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
מלאני גריפית' |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
הדרן הייתה דוגמנית אופנה מצליחה משנות העשרים לחייה, שהופיעה בין היתר על שערי המגזינים "לייף וגלמור". היא הפכה לשחקנית לאחר שהתגלתה על ידי הבמאי אלפרד היצ'קוק כשהופיעה בפרסומת טלוויזיה בשנת 1961. היא קיבלה הכרה עולמית על עבודתה בשניים מסרטיה, המותחן הציפורים בשנת 1963, עבורה זכתה בפרס גלובוס הזהב, והדרמה הפסיכולוגית מארני בשנת 1964. הדרן הופיעה ביותר משמונים סרטים ותוכניות טלוויזיה כולל סרט הגמר של צ'ארלי צ'פלין, " רוזנת " מהונג קונג (1967), הסאטירה הפוליטית של אלכסנדר פיין האזרח רות (1996) והקומדיה הקיומית של דייוויד או ראסל I Heart Huckabees (2004). תרומתה לקולנוע העולמי זיכתה אותה בפרס ז'ול ורן ובכוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.
המחויבות החזקה שלה להצלת בעלי חיים החלה בשנת 1969 בזמן שהיא צילמה שני סרטים באפריקה והתוודעה למצוקת האריות האפריקאים. בניסיון להעלות את המודעות לחיות הבר, היא בילתה כמעט אחת עשרה שנים בהעלאת הרעם (1981) למסך. בשנת 1983 הקימה את העמותה שלה, קרן שאגה, כדי לתמוך בבית גידול לחיות בר "שמבלה" של 80 דונם (32 דונם), המאפשר לה להמשיך בעבודתה בטיפול ובשימור אריות ונמרים. הדרן טיילה גם ברחבי העולם כדי להקים תוכניות סיוע בעקבות רעידות אדמה, הוריקנים, רעב ומלחמה.
ראשית חייה עריכה
הדרן נולדה ב-19 בינואר 1930, בניו-אולם, מינסוטה, לברנארד קארל הדרן ודורות'יאה הנרייטה הדרן לבית מאיק הדרן. במשך חלק ניכר מהקריירה שלה, דווח על שנת לידתה של הדרן כשנת 1935. בשנת 2004 היא הכירה בכך שהיא נולדה למעשה בשנת 1930 (בהתאם לרישומי הלידה בחברה ההיסטורית של מינסוטה). הסבא והסבתא מצד אביה היו מהגרים משוודיה, בעוד השושלת מצד אמה היא גרמנית ונורווגית. אביה ניהל חנות כללית קטנה בעיירה לאפייט שבמינסוטה, והעניק לה את הכינוי "טיפי" מהמילה "tupsa" בשוודית כינוי חיבה שמשמעו "מתוקה שלי". כשהייתה בת ארבע עברה עם הוריה למיניאפוליס.
כנערה השתתפה הדרן בתצוגות אופנה של חנויות כלבו. הוריה עברו להתגורר בקליפורניה בזמן שהייתה תלמידה בתיכון. עם הגיעה ליום הולדתה העשרים קנתה כרטיס לעיר ניו יורק שם הצטרפה לסוכנות פורד מודלס. בתוך שנה עשתה את הופעת הבכורה הקולנועית הלא רשמית שלה בתפקיד משני כניצבת בקומדיה המוזיקלית "הילדה הקטנה". עם זאת בראיונות עמה התייחסה ל"ציפורים" כאל סרטה הראשון. במהלך אותה תקופה הדרן דחתה מספר הצעות להופיע בסרטים, משום שסברה שקשה מאוד להצליח בתחום המשחק. הייתה לה קריירת דוגמנות מצליחה במיוחד בשנות החמישים ובתחילת שנות השישים, והיא כיכבה בעמודי השער של המגזינים לייף, גלמור, The Saturday Evening Post וMcCall's. בשנת 1961, לאחר שבע שנות נישואין לשחקן פיטר גריפית', התגרשה הדרן חזרה לקליפורניה עם בתה, מלאני גריפית', ושכרה בית יוקרתי בשרמן אוקס, לוס אנג'לס. מאוחר יותר סיפרהː "חשבתי שאוכל להמשיך בקריירה שלי כמו שהיה בניו יורק. חשבתי שהכל יהיה בסדר וזה לא היה. אז חשבתי, טוב, אני לא יודעת להקליד, מה אני אעשה?"
קריירה עריכה
שיתופי פעולה עם אלפרד היצ'קוק (1961–1964) עריכה
גילוי (1961) עריכה
ב־13 באוקטובר 1961 היא קיבלה שיחה מגורם שאמר לה כי המפיק מעוניין לעבוד איתה. לאחר שנאמר לה שמדובר באלפרד היצ'קוק שבזמן שהוא צפה בתוכנית Today ראה אותה בפרסומת למשקה דיאטתי בשם סגו, היא הסכימה לחתום על חוזה לשבע שנים. במהלך הפגישה הראשונה שלהם, השניים דיברו על הכל חוץ מהתפקיד המיועד. הדרן הייתה משוכנעת במשך כמה שבועות שהתפקיד היה עבור סדרת הטלוויזיה שלו, אלפרד היצ'קוק מציג. מאוחר יותר אמר היצ'קוק, "לא עסקתי בעיקר באיך שהיא נראית באופן אישי. הכי חשוב היה המראה שלה על המסך, ומיד אהבתי את זה. יש לה סגנון ואיכויות של ליידי, שבעבר הוצגה היטב על המסך בסרטים של שחקניות כמו אירן דאן, גרייס קלי, קלודט קולברט ואחרים, אבל זה די נדיר."
היצ'קוק ערך להדרן מבחן בד שנמשך יומיים ועלה 25,000 $, בו נתבקשה לבצע סצינות מסרטיו הקודמים, כגון רבקה, Notorious ולתפוס גנב עם השחקן מרטין בלסם. לטענת בלסם, הדרן הייתה עצבנית מאוד אך למדה כל שורה, עשתה כל מהלך שהתבקשה וניסתה לעשות הכל נכון. היצ'קוק ביקש ממעצב התלבושות אדית ראש לעצב בגדים לחיים הפרטיים של הדרן והוא יעץ לה באופן אישי על יין ואוכל. הוא גם התעקש לצורכי פרסום כי יש להדפיס את שמה רק בציטוטים של כינויה בלבד, 'טיפי'. העיתונות התעלמה ברובה מהנחיה זו של הבמאי, שחש שהשם "טיפי" הוסיף ייחודיות ומסתורין לשמה. היצ'קוק התרשם מהדרן. כפי שהסביר מעצב ההפקה רוברט פ. בויל, "היץ' תמיד אהב נשים עם איכויות של ליידי. טיפי יצרה את האיכות הזו."
לאחר מכן, הדרן הוזמנה לארוחת צהריים עם היצ'קוק, אשתו, עלמה, ולו וסרמן, ראש יוניברסל, באחת המסעדות האהובות של היצ'קוק, Chasen. שם הוצגה לה סיכה מוזהבת של שלוש ציפורים בתעופה, מעוטרת בשלוש פניני זרע קטנטנות, והתבקשה על ידי היצ'קוק לשחק את התפקיד הראשי בסרטו הקרוב "הציפורים". "הייתי כל כך המומה. מעולם לא עלה בדעתי שיוכל לתת לי תפקיד מוביל בסרט קולנוע גדול. היו לי דמעות גדולות בעיניים", נזכרה הדרן מאוחר יותר.
"הציפורים" (1963) עריכה
הציפורים (1963) היה הופעת הבכורה של הדרן על גבי מסכי הקולנוע. היצ'קוק הפך למאמן הדרמה שלה, והעניק לה השכלה בעשיית קולנוע כשהיא משתתפת ברבים ממפגשי ההפקה, כגון תסריט, מוזיקה או כנסי צילום. הדרן אמרה, "כנראה שלמדתי בשלוש שנים מה שהיה לוקח לי 15 שנה ללמוד אחרת." היא למדה כיצד לפרק תסריט, להפוך לדמות אחרת ולחקור את הקשר בין דמויות שונות. הדרן הציגה את תפקידה כמלאני דניאלס כפי שביקשה היצ'קוק. היא אמרה, "הוא נותן לשחקנים שלו מרחב קטן מאוד. הוא יקשיב, אבל יש לו תוכנית מאוד מוגדרת כיצד הוא רוצה שהדמויות שלו יפעלו. איתי זה היה מובן, כי לא הייתי שחקנית בעלת שיעור קומה. בירכתי על הנחייתו."
במהלך ששת החודשים של הצילום הראשי לוח הזמנים של הדרן היה הדוק, מכיוון שניתן לה רק אחר צהריים חופשי אחד בשבוע. בהתחלה, היא תיארה את הצילומים כ"נפלאים". היצ'קוק אמר לכתב, אחרי כמה שבועות של צילומים, שהיא הייתה מדהימה, ומשחקת היטב את רגעי האימה בסרט. עם זאת, הדרן נזכרה בשבוע בו עשתה את סצנת התקיפות הציפורים בחדר השינה בקומה השנייה כגרועה בחייה. לפני שצילמה את הסצנה, שאלה את היצ'קוק על המוטיבציות של הדמות שלה לעלות למעלה, והתגובה שלו הייתה "כי אני אומר לך." אז הובטח לה שהצוות ישתמש בציפורים מכניות.
במקום זאת, במשך חמישה ימים נאלצה הדרן לעמוד מול אנשי הפעלולים שידיהם היו מוגנות בכפפות כאשר הם מעיפים לעברה עשרות שחפים ועורבים חיים (שמקוריהם סגורים בתחבושות אלסטיות) ברגע מסוים כאשר אחת מהציפורים ניקרה את לחיה וכמעט את עינה, התיישבה הדרן המותשת והמבוהלת על הרצפה והחלה לבכות. והרופא המליץ לאפשר לה שבוע של מנוחה לצורך התאוששות פיזית ונפשית. לפי דבריה התנגד לכך היצ'קוק שהיה מעוניין להמשיך בצילומים. הרופא הגיב בנחרצות ושאל בעוקצנות האם הוא מנסה להרוג את השחקנית. היצ'קוק התרצה ואפשר לה שבוע מנוחה ששימשה גם בשבילו כהפוגה מהעבודה האינטנסיבית על הסרט.
אולפני יוניברסל שבתחילה לא גיבו את הבמאי בהחלטתו לאיוש התפקיד על ידי הדרן התרשמו ביותר מהופעתה והיא זכתה לשבחים רבים. בזמן קידום הסרט שיבח היצ'קוק את הדרן והשוותה אותה לגרייס קלי (שהופיעה אף היא בסרטיו). כמו כן זכתה לתשבחות במגזין וראייטי ובפרס גלובוס הזהב לכוכבת החדשה של השנה יחד עם השחקניות אלקה זומר ואורסולה אנדרס. מגזין פרמייר אף הרחיק לכת והגדיר את תפקידה כמלאני דניאלס כאחת מהדמויות הקולנועיות הגדולות בכל הזמנים.
פילמוגרפיה חלקית עריכה
תפקיד ראשי עריכה
- הציפורים (1963) - בתפקיד: מלאני דניאלס
- מארני (1964) - בתפקיד: מרגרט "מארני" אדגר
- הרוזנת מהונג קונג (1967) - בתפקיד: מרתה
- שאגה (1981) - בתפקיד: מדלין
- במרומי הפסיפיק (1990) - בתפקיד: פלורנס פיטרס
תפקיד משני עריכה
- היפים והאמיצים (1990–1991) בתפקיד: הלן מקליין
- הקעקוע של טרזה (1994) בתפקיד: אוולין היל
- כאב הפרידה (1998) - בתפקיד: אמא.
- להחליף את אבא (1999, סרט טלוויזיה) - בתפקיד: דיקסי.
- זאב אפל (2003) בתפקיד: מרי
- גאון עולה (2004) בתפקיד: בייב
- אני אוהב האקביז (2004) בתפקיד: מרי ג'יין האצ'ינסון
תפקיד אורח בסדרות עריכה
- האישה הביונית (1976) בתפקיד: סוזן ויקטור (פרק: Claws)
- כחום הלילה (1988-1994) בתפקיד: (פרק: Liar's Poker)
- רצח במשיכת קולמוס (1993) בתפקיד: קתרין נובל (פרק: Bloodlines)
- שיקגו הופ (1998) בתפקיד: אלפרדה פרקינס (פרק: Psychodrama)
- ההרפתקאות החדשות של באטמן (1998) תפקיד: Donna Day (פרק: Mean Seasons) דיבוב
- קוגר טאון (2013) בתפקיד עצמה (פרק: Have Love Will Travel)
פרסים עריכה
- 1964: פרס השחקנית החדשה והמבטיחה של המגזין Photoplay
- 1994: פרס מפעל חיים בצרפת בפסטיבל בוביז בסינמליה
- 1995: פרס מפעל חיים בספרד, La Fundación Municipal de Cine
- 1995: פרס ההומאן השנתי של מרכז הלן וודוורד
- 1996: פרס המייסד של החברה האמריקאית למניעת אכזריות לבעלי חיים
- 1997: פרס האריה והכבש מווילדאהן
- 1999: פרס אשת החזון מנשות הקולנוע והווידאו בוושינגטון הבירה
- 1999: מדליית הנשיאות על עבודתה בסרטים מאוניברסיטת הופסטרה
- 1999: פרס הומניטרי בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בלאס וגאס
- 2000: השחקנית הטובה ביותר בפרס קצר של קומדיה בסרט הקצר " מוליגאנס"! בפסטיבל Method Method, פסטיבל הסרטים העצמאי
- 2002: פרס השחקנית הטובה ביותר לסרט הקצר תה עם סבתא מפסטיבל הסרטים העצמאי הבינלאומי בניו יורק
- 2003: קיבל כוכב על שדרת התהילה של הוליווד
- 2003: נקודת התואר השנתית של נשים מלוס אנג'לס
- 2004: פרס PAWS Companion for Life
- 2004: פרס השחקנית הטובה ביותר לסרט הקצר של גן רוז מפסטיבל הסרטים הקצר בטלוויזיה בלוס אנג'לס
- 2004: פרס זכויות בעלי חיים בפסטיבל הסרטים האומנים
- 2005: פרס Living Legacy
- 2006: שמירת השנה - פרס דינו ממוזיאון ההיסטוריה הטבעית בלאס וגאס
- 2007: פרס מפעל חיים - פסטיבל הסרטים על ריברסייד
- 2007: פרס "הטבע" של ז'ול ורן - פסטיבל סרטי ההרפתקאות השנתי הראשון של ז'ול ורן בלוס אנג'לס
- 2008: פרס פסטיבל הסרטים המגפה השנייה של האקדמיה לאמנות
- 2008: פרס ז'נדר ורן אגדה
- 2008: פרס התספיאן - פסטיבל LA LA Femme
- 2009: "כשאישה תרצה שהיא תרצה!" פרס על ידי מועדון האישה בהוליווד
- 2009: מפעל החיים הראשון של Workhouse בפרס האמנויות
- 2009: קיבל את הכוכב הראשון בהליכת התהילה של תיאטרון אורינדה
- 2010: פרס BraveHeart
- 2010: פרס מי-מניטרי
- 2011: פרס מפעל חיים מטעם לשכת המסחר בהוליווד בארוחת הצהריים השנתית ה-90 וההשתתפות בפרסים
- 2011: "פרס הנשים ביחד" מטעם האו"ם
- 2011: פרס מרטון סנט הווייטנאמי-אמריקאי מטעם הארגון SOS People Boat
- 2011: פרס אומני לנוער הומניטארי / קריירה
- 2012: תואר שני בכבוד לאמנויות יפות מהאקדמיה לקולנוע בניו יורק
- 2012: פרס מפעל קריירה על ראש העיר מפסטיבל הסרטים של דנבר
- 2013: פרס Legacy of Style
- 2013: פרס "אנשים עוזרים לאנשים" מטעם תוכנית הפרסים לגעת בטלוויזיה בשידור חי
- 2014: פרס מפעל חיים מפסטיבל סרטי בל-אייר
- 2014: פרס הכרה מיוחד ממועדון הנשים של אקטון
- 2014: פרס חלוקת הראייה הבינלאומית לקולנוע וטלוויזיה לנשים
- 2015: כוריאוגרפיה של תשוקה (מחווה לטיפי הדרן) מאת פסטיבל הסרטים הבינלאומי בווינה
- 2015: פרס האמן, השג, העצם
- 2017: פרס האייקון
- 2018: "פרס חבר לחיים" מבית המחסה לחיות מחמד פאלם ספרינגס
- פרס ג'נסיס (2010)
- פרס גלובוס הזהב לכוכב החדש של השנה - שחקנית (1964)
- כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
