פתיחת התפריט הראשי

טירת יהודה

מושב בישראל

טִירַת יְהוּדָה הוא מושב דתי לאומי במישור חוף יהודה בגבול שפלת יהודה כ-5 קילומטרים דרומית מזרחית ליהוד וכ-3 קילומטרים מזרחית למסלולי נמל תעופה בן-גוריון. שייך למועצה אזורית חבל מודיעין במחוז המרכז.

טירת יהודה
IL Tirat Yehuda.jpg
מחוז המרכז
מועצה אזורית חבל מודיעין
גובה ממוצע[1] ‎57 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 1,189 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -0.5% בשנה עד סוף 2018
http://www.mytira.com/

היסטוריהעריכה

המושב הוקם בשנת 1949 על ידי עולי הונגריה[2]. תחילה התיישבו העולים בכפר הנטוש טירה, בשטח בו שוכן כיום מושב ברקת, שנכבש במהלך מבצע דני[3], בבוחרם להם את הבתים היותר מתאימים למגורים[4]. התוספת "יהודה" בשם "טירת יהודה", נועדה להבדילו מטירה שבשרון ומטירת כרמל (ישנם אתרים נוספים בגליל ובעמק זבולון שנקראו טירה)[5].

ביוני 1950 כבר גידלו המתיישבים 700 דונם ירקות וקיבלו פרס עבור הגזר שגידלו[6].

באוגוסט 1950 תואר הכפר:

"בכפר זה השתקעו כ־70 משפחות, רובם יוצאי הונגריה ורומניה. בתים מסודרים, נקיון מופתי וחיי עבודה שלווים.
רוב הבתים בכפר לא נזוקו. לאותם בתים שלא נזוקו הוסיפה מחלקת ההתיישבות של הסוכנות מטבח יפה, ובמקום הסורגים הרגילים שהיו קבועים עמוק בחלונותיו של כל בית הוכנסו חלונות ודלתות לפי המודוס התל אביבי. כל אותם בתים שכן נזוקו תוקנו ואף הם משמשים משכן למתיישבים. חומות החימר העמוסות קוצים, שהם תמונה אליגורית טיפוסית לכל כפר ערבי, נעלמו לגמרי ובמקומם נבנו גבנוניות חמר שקושטו יפה באבן ירושלמית ובתוכן צמחי פרחים ונוי.
אף כאן מתפרנסים רוב התושבים מעבודה שכירה בפתח תקווה, לוד ורמלה. החלק השני של המתיישבים עוסק בפלחה ובעבודה מקומית. תושבי המקום התאוננו אמנם בפני על המסתננים הפוקדים אותם לעיתים קרובות וגונבים את כל הבא לידם, אולם בזמן האחרון אורגנה שמירה על ידי תושבי המקום, ומקווים שמקרים אלה לא ישנו עוד."

עתה כבר אין להכיר..., חרות, 30 באוגוסט 1950

בינואר 1953 נוסד המושב ברקת כ"כפר חוצבים טירת יהודה"[7]. המתיישבים הוותיקים בטירת יהודה, עולי הונגריה, עברו לבתים החדשים במיקום הנוכחי של טירת יהודה, ומתיישבי ברקת, יוצאי חבאן שבתימן, קיבלו את בתי המושב טירה[8]. באפריל 1954 התגוררו במושב כ-50 משפחות. טרם היה למושב כביש גישה[9].

בשנותיו הראשונות של המושב סבלו החלוצים מהתקפות "פדאיונים", מירדן. ביוני 1953 נהרג משה שטרק, תושב המושב, על ידי חוליית פדאיון[10]. תקיפה נוספת, ללא נפגעים, הייתה ביולי 1953[11].

עם השנים התווספו למושב מתיישבים מכלל העדות (יוצאי תימן, מרוקו, פולין, טריפולי). שטחו של המושב כ-2500 דונם. בעבר שטחו היה גדול יותר, עד שנרכשו ממנו כ-750 דונם לטובת אזור התעשייה הסמוך, איירפורט סיטי.

במקום קיימות עתיקות מתקופת הכפר הערבי, בהן קבר נבי כ'יפל.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא טירת יהודה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ "פולין, רומניה וטרנסילבניה" בערי הארץ ובכפריה, ידיעות עיריית תל אביב, 15 בדצמבר 1949
  3. ^ ז. יואלי, בכפרים הכבושים, דבר, 12 ביולי 1948
  4. ^ תקוה ויינשטוק, טירה (טירת יהודה), הבוקר, 10 בפברואר 1950; המשך
  5. ^ ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956 הערכים:טירה א'-ו'
  6. ^ משקי עולים הרשים משתתפים בתערוכת הירקות שנפתחה בקריה, חרות, 15 ביוני 1950
  7. ^ כפר חוצבים טירת יהודה, שערים, 30 בינואר 1953
  8. ^ אייה ההגיון?, למרחב, 31 בדצמבר 1954
  9. ^ יהושע ביצור, מול קיביה, מעריב, 16 באפריל 1954
  10. ^ מסתננים תקפו מושב ליד לוד, מעריב, 9 ביוני 1953
  11. ^ מסתנניס תקפו את טירת־יהודה, מעריב, 24 ביולי 1953


  ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים בישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.