טכנולוגיית להבים

חברה תעשייתית ישראלית בשליטת פראט אנד ויטני

טכנולוגית להבים בע"מ (בעבר: להבי ישקר) היא חברה לייצור להבים (אנ') למנועי סילון מיסודו של סטף ורטהיימר וקבוצת השקעות דיסקונט. החברה נוסדה ב-1968 ונמכרה במאי 2014 לפראט אנד ויטני.

טכנולוגית להבים בע"מ
נתונים כלליים
מייסדים סטף ורטהיימר
תקופת הפעילות 1968–הווה (כ־56 שנים)
חברת אם פראט אנד ויטני עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלות פראט אנד ויטני
ענפי תעשייה תעשייה אווירית
מוצרים עיקריים להבי מנועי סילון
 
www.btl.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמליל להבי ישקר

היסטוריה

עריכה

החברה נוסדה ב-1968, לאחר מלחמת ששת הימים, עקב האמברגו הצרפתי על מכירת נשק לישראל. הבעלות בחברה התחלקה באופן שווה בין סטף ורטהיימר וחברת השקעות דיסקונט[1]. מפעל החברה הוקם בנהריה והחל לייצר באוקטובר 1970. בשנת 1972 זכו מפעלי החברה בפרס קפלן[2]. באותה שנה רכשה החברה מחברת א.ר.וו. אינק האמריקאית זכויות לשימוש בטכנולוגיית החישול שלה, תמורת מניות של להבי ישקר. כמו כן הושקעו 4 מיליון דולר בהרחבת המפעל[3]. תחילה ייצרה החברה עבור חיל האוויר הישראלי, אך במהרה החלה לייצא את תוצרתה ובשנת 1973 ייצאה במעל מיליון דולר, ונמנתה על 772 המפעלים בישראל שייצאו במעל 100 אלף דולר[4]. עד 1976 הגיע ייצוא המפעל לכ-4 מיליון דולר[1]. בתחילת 1974 עבדו במפעל בנהריה 285 עובדים[5] ובתחילת 1976 הגיע מספר העובדים לכ-400, רובם עולים חדשים[1].

ברבות הימים שינה המפעל שמו ל"טכנולוגיית להבים". בשנת 1998 הגיעה החברה, שכבר הייתה בבעלות חלקית של פראט אנד ויטני, להסכמה על הקמת מפעלים משותפים עם פראט אנד ויטני[6]. במסגרת ההסכם הוקם מפעל בסין[7] ומפעל בתפן לייצור להבים עבור רולס-רויס[8].

עם לקוחות המפעל נמנים יצרני מנועי הסילון בעולם: "רולס-רויס", "פראט אנד ויטני" ו"ג'נרל אלקטריק". במאי 2014 רכשה פראט אנד ויטני את מלוא הבעלות בחברה.

בשנת 2022 מספר העובדים עמד על 1,400 איש.[9]

בדצמבר 2022 הודיעה פראט אנד ויטני על כוונה לצמצם את פעילות הייצור במפעל בנהריה ובחלק מהמפעל בתפן עד לסגירתם המלאה בשנת 2025[10]. על פי הודעת החברה סוג הלהבים שמייצר המפעל איננו דרוש לשימוש במנועי הסילון החדשים, ולא ניתן להסב את המפעל ליצור להבים מסוג אחר.[11]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 יאיר פלדמן, להבי ישקר חותר לתפוס 10% משוק הלהבים, דבר, 18 בפברואר 1976
  2. ^ נקבעו חתני פרס קפלן, דבר, 22 במאי 1972
  3. ^ 4 מליון דולר יושקעו בלהבי ישקר, דבר, 6 בנובמבר 1972
  4. ^ רק מחצית היצואנים החדשים הופיעו לטקס, דבר, 8 במאי 1974
  5. ^ מנחם רהט, נהריה פותחת מפעליה בפני עולים, מעריב, 14 במרץ 1974
  6. ^ אורה קורן, ‏ורטהיימר: "טכנולוגיית להבים ופראט אנד וויטני האמריקנית יקימו מפעלים משותפים", באתר גלובס, 13 במאי 1998
  7. ^ ורטהיימר: "אם מודל המפעל המשותף בסין יצליח - נקים עוד כאלה בעולם", באתר גלובס, 26 ביולי 1998
  8. ^ אורה קורן, ‏תדמור אישר מיזוג טכנולוגיית להבים, ורטהיימר ורולס-רויס, באתר גלובס, 21 ביוני 1999
  9. ^   8 שנים אחרי ישקר: משפחת ורטהיימר מוכרת את להבים לפראט אנד וויטני במאות מיליוני שקלים, באתר TheMarker‏, 1 במאי 2014;
    רון שטיינבלט, ‏עוד אקזיט למשפחת ורטהיימר: מוכרת את חברת להבים לפראט אנד וויטני במאות מ' ש', באתר גלובס, 1 במאי 2014
  10. ^ יובל אזולאי, מפעל טכנולוגיית להבים בתפן צפוי להיסגר; 900 עובדים יפוטרו, באתר כלכליסט, 4 בדצמבר 2022
  11. ^ יובל אזולאי, אמיתי גזית, דותן לוי, מפעל טכנולוגיית להבים ייסגר - 900 עובדים יפוטרו, באתר כלכליסט, 4 בדצמבר 2022