טליה ששון

עורכת דין ופעילה פוליטית ישראלית

טליה ששון (נולדה ב-1951) היא עורכת-דין ויושבת ראש המועצה הציבורית של הקרן החדשה לישראל. בעבר הייתה נשיאת הקרן, ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה ומחברת חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים.

טליה ששון
Talia Sasson.jpg
לידה 1951 (בת 70 בערך)
ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות פרקליטות המדינה
מרצ
הקרן החדשה לישראל
פעילויות נוספות מחברת דו"ח המאחזים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

טליה ששון נולדה ב-1951 בישראל. עבדה במשך 25 שנה בפרקליטות המדינה, תחילה בפרקליטות מחוז ירושלים ולאחר מכן בפרקליטות המדינה. בין השאר עסקה בתיקים רגישים כדוגמת העמדת פוליטיקאים בכירים לדין, והייתה הפרקליטה המלווה בתיק "בר-און חברון". ששון, יחד עם משה לדור - לימים פרקליט המדינה, ויהושע רזניק, המשנה לעניינים פליליים בפרקליטות המדינה, המליצה להעמיד לדין את ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ש"ס אריה דרעי ושר המשפטים צחי הנגבי בחשד למרמה והפרת אמונים, והעמדתו לדין של נתניהו באשמת שוחד בעניין "פרשת עמדי" (פרשת ההובלות). עמדה זו לא התקבלה על ידי היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, והתיקים נסגרו.

באמצע שנות ה-90 ובעקבות החלטת ממשלה מ-19 בנובמבר 1995 שהתקבלה בעקבות רצח רבין, ששון עמדה בראש צוות משולב בין משרדי, שתפקידו היה לרכז, לתאם ולבקר את פעולות אכיפת החוק על ישראלים ביהודה ושומרון.[1][2]

התפרסמה במיוחד לאחר סיום תפקידה בפרקליטות, כשהכינה בשנת 2005, לבקשת ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, את "חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים" (הידוע כ"דו"ח ששון") שעסקה בתיאור המאחזים הקיימים ביהודה ושומרון, באופן הקמתם ובמצבם המשפטי.

לאחר סיום תפקידה בפרקליטות המדינהעריכה

ב-2009 הייתה ששון בעלת משרד עורכי דין, וכיהנה כיו"ר עמית של המועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל, כחברת הנהלה של "המועצה לשלום ולביטחון, חברת המועצה הציבורית של יש דין[3] ופעילה במטה "יוזמת ז'נבה". ששון מתנגדת בחריפות לקיומן של ההתנחלויות ביהודה ושומרון. בשנת 2012 אמרה ב"כנס השמאל הישראלי", שאורגן על ידי תנועת שלום עכשיו, שההתנחלויות הן "תמצית הרע במדינת ישראל" וקראה לצאת ולהסביר לציבור "למה ההתנחלויות הן הסרטן של המדינה, ומדוע הן מאיינות את המפעל הציוני שסבא וסבתא שלי היו שותפים בהקמתו".[4]

לקראת הבחירות לכנסת ה-18 ב־2009 שובצה במקום ה-7 ברשימת "מרצ", אך לא נבחרה לכנסת.[5] ששון הצהירה כי הצטרפה לחיים הפוליטיים על מנת להיאבק בכיבוש, וכי תמשיך להילחם במאחזים מהכנסת. בתגובה קראו גורמים בימין לגנוז את דו"ח המאחזים שחיברה, בטענה שחשיפת דעותיה הפוליטיות מוכיחה שהדו"ח פוליטי ולא אובייקטיבי.[6]

בשנים 20152018 כיהנה כנשיאת הקרן החדשה לישראל. בשנת 2018 העלתה תנועת אם תרצו קמפיין שילוט חוצות נגד הקרן, ובו גם טענות נגדה.[7]

בדצמבר 2015 יצא לאור בהוצאת כתר ספרה "על פי תהום: האם ניצחון ההתנחלויות הוא סופה של הדמוקרטיה הישראלית?".[8]

ציוץ בטוויטר של עמוס שוקן, בספטמבר 2017, בעקבות כתבה של עמירה הס, שבו שאל: "האם ישראל מדינת רשע, או שרק מדובר בטיהור אתני שגרתי?" הביא לתגובה של ששון: "היא שניהם". בעקבות סערה תקשורתית וגינויים[9] מחקה ששון את הציוץ ופרסמה מאמר תגובה שבו כתבה כי הדברים נאמרו ברגע של כעס, לאחר קריאת הכתבה.[10]

במאי 2019, לצד בכירים לשעבר בפרקליטות המדינה ובייעוץ המשפטי לממשלה, חתמה על גילוי דעת כנגד חקיקת פסקת התגברות והרחבת חוק החסינות.[11]

קישורים חיצונייםעריכה

ממאמריה:

הערות שולייםעריכה