טליורייד (קולורדו)
טליורייד (באנגלית: Telluride) היא העיירה הגדולה ביותר ומושב המחוז במחוז סן מיגל בדרום-מערב מדינת קולורדו שבארצות הברית. על פי מפקד האוכלוסין של ארצות הברית משנת 2000 היו ביישוב 2,221 תושבים ובמפקד האוכלוסין של 2010 היו בעיירה 2,325 תושבים.[1]
 | |
| שדרת קולורדו, מבט ממלון ניו שרידאן | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 קולורדו |
| תאריך ייסוד | 10 בפברואר 1878 |
| שטח | 1.8 קמ"ר |
| גובה | 2,667 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 2,607 (1 באפריל 2020) |
| ‑ צפיפות | 1,291 נפש לקמ"ר (2010) |
| קואורדינטות | 37°56′21″N 107°48′59″W / 37.939153°N 107.816317°W |
| אזור זמן | UTC -7 |
| http://www.telluride-co.gov/ | |
העיירה החלה כמחנה כורים על גדות נהר סן מיגל במערב הרי סן חואן. זהב נתגלה לראשונה בהרים שמעל טליורייד ב-1875 ובעקבות הגילוי קם היישוב שקדם לטליורייד. העיירה עצמה נוסדה ב-1878 בשם "קולומביה" (Columbia), אבל בשל הבלבול עם עיירה בקליפורניה באותו שם, שונה שמה לטליורייד ב-1887, בשל המינרל זהב טלוריד (AuTe2, טליורייד בהגייה האמריקנית) תרכובת של זהב וטלור המצוי במקומות אחרים בקולורדו. מינרל זה מעולם לא נתגלה בסמוך לטליורייד, ומכאן שהעיירה קרויה על שם מינרל שמעולם לא נכרה מסביבתה. עם זאת, במכרות שבאזור נתגלו תרכובות של זהב עם אבץ, עופרת, נחושת, כסף ועפרות זהב אחרות.
טליורייד שוכנת בקניון. הרים תלולים מיוערים וצוקים מקיפים אותה כשמפלי הינומת הכלה (Bridal Veil Falls) שוכנים בראש הקניון. הריסות של מכרות ישנים רבים מנמרות את מורדות ההרים. מעלית גונדולה חופשית מקשרת בין טליורייד לעיירה הנלווית מאונטיין וילאג' (Mountain Village), בבסיס אזור הסקי. טליורייד והאזור שסביבה מופיעים בהבלטה בתרבות הפופ. העיירה היא נושא לכמה שירי פופ. היא ידועה במיוחד בשל אתר הסקי והמורדות במהלך החורף, כמו גם מגוון הפסטיבלים בקיץ.
הנפה ההיסטורית של טליורייד (Telluride Historic District), הכוללת חלק נכבד מהעיירה, רשומה במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים (National Register of Historic Places) והיא גם אחד מציוני הדרך הלאומיים ההיסטוריים של קולורדו (National Historic Landmarks in Colorado).
היסטוריה עריכה
תקופת הכרייה עריכה
זהב נתגלה לראשונה בקולורדו סמוך לדנוור של ימינו, וגילויו הוביל לבהלה לזהב של קולורדו ב-1858. עורק הזהב סמגלר (Smuggler – "מבריח") וזהב בגדות הנהר סן מיגל, נתגלו ב-1875.[2] ג'ון פאלון (John Fallon) רכש זיכיון באגן מרשל מעל טליורייד ב-1875 וההתיישבות המוקדמת בטליורייד קמה בעקבותיו. העיירה עצמה נוסדה ב-1878. טליורייד נקראה במקור "קולומביה", אבל בשל הבלבול בינה לבין קולומביה בקליפורניה, החליף משרד הדואר המקומי את השם ב-1887. העיירה קרויה על שם תרכובות עפרה יקרות ערך של היסוד הכימי טלור, מתכת למחצה היוצרת טלורידים (טליורייד בהגייה האמריקנית) טבעיים. הבולטים בהם טלורידים של זהב וכסף. אף על פי שזהב טלוריד (AuTe2) מעולם לא נתגלה בסמוך לטליורייד, המכרות שבאזור עשירים בתרכובות של זהב עם אבץ, עופרת, נחושת, כסף ועפרות זהב אחרות.
טליורייד התפתחה באיטיות בשל מיקומה המבודד. ב-1881 נסלל כביש אגרה ביוזמתו של איש העסקים אוטו מיארס (Otto Mears; 1931-1840) שאפשרו גישה לעגלות בדרך שבה קודם עברו רק פרדות משא, דבר שהוביל להגדלת מספר התושבים בטליורייד, אבל הובלת עפרת הזהב מהעמק הייתה עדיין יקרה.
ביוני 1889 שדד בוץ' קסידי את בנק סן מיגל ואלי בטליורייד. זה היה הפשע המתועד הראשון שלו. הוא יצא מהבנק עם 25,580 דולר, ואחר-כך התפרסם כשודד בנקים.[3]
ב-1891 הגיע לטליורייד קו הרכבת של ריו גראנדה סאותרן (Rio Grande Southern), שגם אותו הקים מיארס, ובמקום הוקמו מתקנים שונים של חברת הרכבת. הקו המשיך הלאה במעלה העמק והסתיים ליד מכרה פנדורה (Pandora), כשהוא משרת את המכרות ואת העיירה עד 1952. התחבורה הזולה והאמינה אפשרה לכורים ולסחורות להגיע אל העיירה ולהוביל את עפרות הזהב אל מפעלי הזיקוק. הרכבת הובילה לפריחה חסרת תקדים, אבל קצרה, של טליורייד לפני הבהלה של 1893.[א][4]
בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 היו סכסוכי עבודה במכרות סמוך לטליורייד. המשמר הלאומי של קולורדו נקרא לסייע והיו הרוגים משני הצדדים. איגודים מקצועיים נוסדו כשהכורים הצטרפו לפדרציית הכורים המערבית (Western Federation of Miners) ב-1896. שביתות שהוכרזו על ידי האיגודים ב-1899 הובילו את רוב המכרות להעניק לכורים שלושה דולר ליום עבודה של שמונה שעות בתוספת תשלום בגין דמי לינה של דולר. בתקופה ההיא עבדו הכורים במשמרות של 10 עד 12 שעות והמכרות פעלו 24 שעות ביממה. תנאי העבודה היו מסוכנים: מכרות מעל גובה של 3,600 מטרים, היעדר אמצעי בטיחות, ומזג אוויר קשה במיוחד בחודשי החורף. אפילו המגורים נבנו בצורה מסוכנת על מורדות ההרים.
אי השקט התעשייתי בטליורייד התרחש על רקע מאבק ברחבי מדינה בין כורים ובעלי המכרות. בלקלי ולס (Bulkeley Wells; 1931-1872) היה אחד ממפעילי המכרות שהיה ידוע בעוינות הגדולה שלו לאיגודים המקצועיים. בראש איגוד הכורים של טליורייד עמד וינסנט סיינט ג'ון. היעלמותו של שומר המכרה ויליאם בארני (William Julius Barney), שוולס הכריז כי נרצח, גרמה להתעניינות ברמה לאומית. ההאשמות, העוינות, קרב היריות, והגירושים שבאו עקב כך היו חלק ממאבק מתמשך ברחבי קהילות הכורים של קולורדו שכונו אחר-כך מלחמות העבודה של קולורדו.
ב-1891 שילב היזם לושיוס נאן (Lucien Lucius Nunn; 1915-1853) כוחות עם ג'ורג' וסטינגהאוס בבניית תחנת הכוח ההידרואלקטרית איימס (Ames Hydroelectric Generating Plant), תחנת הכוח ההידרואלקטרית הראשונה בעולם לזרם חילופין, בסמוך לטליורייד. ביתו של נאן מצוי כיום בפינת הרחובות אספן וקולומביה בטליורייד, ולידו הבית שרכש עבור המהנדסים שילמדו הנדסה הידרו-אלקטרית. תחנת הכוח סיפקה חשמל למכרה גולד קינג (Gold King Mine) במרחק 5 קילומטרים. הייתה זו ההדגמה המוצלחת הראשונה בעולם של העברת זרם חילופין בעוצמה תעשייתית למרחקים שהשתמשה בשני אלטרנטורים בני 100 כוחות סוס של וסטינגהאוס, האחד פועל כגנרטור המייצר זרם חילופין חד פאזי של 3,000 וולט בתדירות של 133 הרץ והשני שימש מנוע של זרם חילופין.[5] תחנת כוח הידרואלקטרית זו קדמה לתחנה של וסטינגהאוס במפלי ניאגרה בארבע שנים. נאן ואחיו פול בנו תחנות כוח בקולורדו, יוטה, איידהו, מונטנה, מקסיקו ותחנת הכוח אונטריו במפלי ניאגרה בצד הקנדי. נאן פיתח התעניינות נלהבת בחינוך כחלק מחברות החשמל שלו, ובשיתוף עם מדענים מאוניברסיטת קורנל בנה את בית טליורייד באוניברסיטת קורנל בשנת 1909 כדי ללמד את התלמידים המבטיחים הנדסת חשמל. מאוחר החל נאן יחד עם צ'ארלס דוליטל וולקוט (Charles Doolittle Walcott), את המוסד ללא כוונת רווח, אגודת טליורייד (Telluride Association), המקדם חינוך של צעירים. נאן יסד את קולג' דיפ ספרינגס (Deep Springs College) בקליפורניה ב-1917. כל היוזמות בתחום החינוך של נאן ממשיכות גם כיום. כל שנה מכבד פסטיבל טליורייד טק (Telluride Tech Festival) את וסטינגהאוס, נאן וטסלה, יחד עם מדענים ואנשי טכנולוגיה מובילים של ימינו.
המכרות ההיסטוריים הידועים ביותר של טליורייד הם טומבוי (Tomboy), פנדורה (Pandora), סמגלר-יוניון (Smuggler-Union), נלי (Nellie) ושרידאן (Sheridan). ב-1939 החלו חברות הכרייה של אזור רד מאונטיין וטליורייד בתהליך התמזגות לתוך חברת המכרות איידארדו (Idarado Mining Company), כיום חטיבה בניומונט מיינינג (Newmont Mining Corporation). תהליך ההתמזגות הסתיים ב-1953 כאשר איידארדו רכשה את "מכרות טליורייד" (Telluride Mines). איידארדו המשיכה בפעילות הכרייה ובתפעול המתקנים מעל במכרה פנדורה עד 1978. כאשר המכרה נסגר רשמית, השלג, שעינה את הכורים של טליורייד, הפך למקור ההכנסה החדש של העיירה, בצורת סקי ותיירות. הסרטון התיעודי "גורם YX" מתעד את המעבר מכרייה לסקי ולשיטפון ההיפים בשלהי שנות ה-60 של המאה ה-20 ותחילת שנות ה-70 כפי שמתארים תושבים מקומיים ופרשנים כגון פיטר יארו וטום היידן.
עידן הסקי עריכה
כרייה הייתה התעשייה היחידה בטליורייד עד 1972, כאשר מעלית הסקי הראשונה הותקנה על ידי ג'וזף זולין (Joseph T. Zoline), מייסד אתר הסקי טליורייד, וחברת טליורייד סקי שלו (Telluride Ski Corporation). זולין קנה את הקרקע לאתר הסקי העתידי ב-1969 והחל לעצב את המדרונות. יחד עם מנהל האתר המיועד, ביל מהוני, יליד טליורייד, הם הכינו לאט ובכובד ראש תוכנית לפיתוח בר-קיימא של טליורייד והאזור. ככל שהכרייה פסקה בשלבים ותעשיית השירות החדשה נכנסה בשלבים, השתנתה האוכלוסייה בחדות. משפחות הכורים נמלטו מטליורייד על מנת להתיישב במקומות כמו מואב ביוטה, שבהם כריית אורניום הציעה תקווה להמשך תעסוקה. משפחות הכורים התחלפו בתושבים שהמקומיים כינו "היפים", אנשים צעירים בעלי השקפת עולם של שנות ה-60 שהתנגשו לעיתים קרובות עם הדעות של התושבים הוותיקים של טליורייד. חדשים זה מקרוב באו אלו אופיינו כבטלנים שעשו את כספם בקרנות נאמנות שנמשכו לעיירה בשל אורח החיים הקליל ופעילויות הספורט בסביבה כדוגמת גלישה אווירית, טיפוס הרים וקיאקים.
אוכלוסייה חדשה זו התנגדה לצמיחת העיירה ולהתרחבות הכלכלית, כולל צמיחה בשל תיירות וסקי. בשלב מסוים, נעשה מאמץ רציני לאסור על כניסת מכוניות לתוך גבולות העיר ולאלץ מבקרים להשתמש בעגלות רתומות לסוסים. כמות השלג שירדה בשנות ה-70 של המאה ה-20 לא תמיד הספיקה לפתוח את אתר הסקי ולכן היה שפל כלכלי. עם זאת, פסטיבלי המוזיקה והסרטים המפורסמים כיום של העיירה היו חסינים מהביקורת נגד הצמיחה ושגשגו. פסטיבלים אלו חשפו לראשונה למאות אלפים את התפארה של העמק ויצרו קשרים בין בדרנים מהמעלה הראשונה לבין העיירה. בינתיים עמל מקים אתר הסקי ג'ו זולין לפתח את אחד מההרים הטובים ביותר באמריקה הצפונית לגולשי סקי מקצועיים ויצר תשתית לתיירות שכיבדה את הצורך של טליורייד להישאר קטנה ויפה.
כאשר קרונות העפרה האחרונות התגלגלו ממכרה פנדורה החלו תיירים לגלות בצורה רצינית את טליורייד בשל נופיה המרהיבים, הסקי המקצועי, ושינויי הצבע הידועים של העצים בסתיו. לאחר שב-1976 לא ירד שלג ועקב כך כמעט וחוסלה תעשיית הסקי והמגורים שהייתה אז בחיתוליה, החלה העיירה להתאושש כלכלית. ב-1978 קנה רון אלרד ושותפו ג'ים ולס את הזיכיון לאזור סקי והם הקימו את חברת טליורייד (Telluride Company). הבעלים החדשים הרחיבו את התשתית בהוסיפם גונדולה שקישרה בין טליורייד למאונטיין וילאג'.
במרוצת שנות ה-80 זכתה טליורייד למוניטין של "הסוד השמור ביותר של קולורדו", שבצורה פרדוקסלית הפך אותה לאחת מקהילות אתרי הסקי הידועות ביותר. גולשי סקי עשירים נהרו לאתר הסקי ברמה עולמית בכל החורף, ומטיילים הבטיחו שתפוסת חדרי המלונות תהיה מלאה במהלך כל הקיץ. במהלך שנות ה-80 יצא שמה של טליורייד לשמצה בתרבות הנגד של הסמים בהיותה נקודת הפצה למבריחים ממקסיקו, ומקום בילוי חביב ליבואני סמים. העיירה אפילו כיכבה בלהיט של גלן פריי "בלוז המבריחים" (Smugglers Blues) מתוך סדרת הטלוויזיה מיאמי מחלק מוסר. תשומת לב זו סייעה להבדיל בין טליורייד לעיירת הסקי אספן. הפסטיבלים ותדמית הילד הרע שדבקה בטליורייד משכה אליה ידוענים דוגמת טום קרוז, אופרה וינפרי ואוליבר סטון. באמצע שנות ה-90 השילה טליורייד את תדמיתה הן כעיירת מכרות והן כעיירת סמים על מנת לבסס את עצמה כעיירת נופש ראשונה במעלה המאזנת בין התרבות המודרנית להיסטוריה המרתקת של יישוב במערב הפרוע. ב-2003 הורחב אתר הסקי כשנפתח אזור "פרוספקט בול" (Prospect Bowl – "קדירת חיפוש הזהב") והוא הוסיף שבילים ומסלולי סקי חדשים רבים. בעונת 2007–2008 נפתחו באתר הסקי כמה ממסלולי הסקי הקשים ביותר. מרבית מעליות הסקי נועדו לשאת ארבעה נוסעים. המעלית המגיעה לגובה הרם ביותר מגיעה לגובה של 3,831 מטרים מעל פני הים.
גאוגרפיה עריכה
טליורייד שוכנת בנקודה מבודדת ב-37°56′21″N 107°48′59″W / 37.939153°N 107.816317°W בהרי סן חואן בדרום-מערב קולורדו. שטחה 1.8 קילומטרים רבועים, כולו יבשתי. העיירה שוכנת 16 קילומטרים דרומית-מערבית ליוראי, אבל בשל הטופוגרפיה, אורכה של הדרך ביניהם היא כ-80 קילומטרים.
בצד המזרחי של העיירה יש שני מפלי מים: מפלי אינגרם (Ingram Falls) שניתן לראותם מהעיירה, ומימינם מפלי הינומת הכלה (Bridal Veil Falls), שלא ניתן לראותם מהעיירה, ושאליהם צמודה תחנת הכוח ההידרואלקטרית הינומת הכלה. תחנת הכוח נבנתה ב-1895 על מנת לספק חשמל למכרה סמלגר-יוניון. למשך זמן מה שכר אריק ג'ייקובסן את התחנה ושיקם את המבנה והגנרטור שבתוכה.
דמוגרפיה עריכה
על פי מפקד האוכלוסין של שנת 2010 התגוררו בעיירה 2,325 תושבים ב-1,086 משקי בית, ו-436 משפחות.[6] צפיפות האוכלוסייה הייתה 1,291 תושבים לקילומטר רבוע, והאוכלוסייה התחלקה ל-55.3% זכרים ו-47.2% נקבות. היו בעיר 2ת070 יחידות דיור.
90.5% מהאוכלוסייה היו לבנים, 0.4% אפרו-אמריקאים ו-1.1% אמריקנים ילידים. 9.4% היו ממוצא היספאני. ההכנסה השנתית הממוצעת למשק בית הייתה 51,938 $, כש-8.5% ממשקי הבית מתחת לקו העוני, כולל 7.1% מתחת לגיל 18 ו-6.9% בגיל 65 ומעלה.
תיירות עריכה
טליורייד מוכרת כאתר נופש לכל השנה. אתר הסקי של טליורייד הוא ללא ספק האטרקציה הראשית בחורף. אבל כאשר מגיע הקיץ הופכת טליורייד לאתר מבוקש לפעילויות בטבע, כשהמבקרים באים ליהנות מאופני הרים, סיורים בטבע, רפטינג בנהר, צפייה בנופים ועוד. לשכת התיירות של טליורייד (Telluride Tourism Board) מקדמת תיירות באזור.
טליורייד היא גם משכן לאירועי סיבולת. מרוץ Hardrock 100 בן 160 הקילומטרים, שאורך מעל ליממה, נערך ביולי ועובר דרך טליורייד שבה מכינים לרצים תחנת עזרה ראשונה גדולה. "Fall Tilt", אירוע אופני הרים במורד ההרים הנמשך 12 שעות, נערך במאונטיין וילאג' כל ספטמבר. מרוץ ההר של טליורייד (Telluride Mountain Run) בן ה-64 קילומטרים מקיף את העיירה ברצועה רחבה הכוללת כמה מהשבילים הקשים והנופיים ביותר שבאזור.
במהלך הקיץ יש בעיירה פסטיבל כמעט בכל סוף שבוע, כולל פסטיבל סרטים דוקומנטריים (Mountainfilm in Telluride), פסטיבל סרטים (Telluride Film Festival), פסטיבל מוזיקה ובירה (Telluride Blues & Brews Festival), פסטיבל יין (Telluride Wine Festival), פסטיבל פטריות (Mushroom Festival), פסטיבל שבו לא עושים דבר (Nothing Day Festival), ופסטיבל מוזיקת בלוגראס (Telluride Bluegrass Festival).[7]
תחבורה עריכה
.jpg)
הכביש היחיד למכוניות המוביל לטליורייד הוא 
כביש 145 של קולורדו, חלק ממערכת הכבישים הנופיים המכונים סן חואן סקייווי (San Juan Skyway). הכביש מחבר בין טליורייד לעיר קורטז ונאצ'ריטה. מכביש זה יש גם גישה לכביש 62 של קולורדו, הנתיב הראשי אל דנוור, מונטרוז, ומקומות חשובים אחרים בקולורדו.
עם זאת יש שתי דרכים חלופיות שבהן ניתן להגיע לעיירה ברכבי ארבע על ארבע, מעבר אימוג'ן (Imogene Pass) וכביש בלק בר (Black Bear Road).
אל העיירה ניתן להגיע בדרך האוויר דרך שדה התעופה האזורי של טליורייד (קוד יאט"א TEX), שפעם היה שדה התעופה המסחרי הגבוה ביותר בארצות הברית. שדה התעופה נחשב מאתגר לטייסים בשל תנאי מזג האוויר, הגובה הרם, וההרים הגבוהים המקיפים את השדה מכל הצדדים. שירות סדיר של חברות תעופה מסחריות קיים בעונה לשדה התעופה האזורי של מונטרוז (Montrose Regional Airport), כ-110 קילומטרים בכביש צפונה.
בטליורייד יש תחבורה ציבורית חינמית. מערכת האוטובוסים המכונה "הברווז הדוהר" (Galloping Goose), מבצעת לולאה שלמה סביב העיירה והגונדולה המקשרת בין טליורייד למאונטיין וילאג'.[8] קו אחר של הברווז הדוהר מגיע לגבעת לואוסון (Lawson hill) ונורווד (Norwood).
בתרבות הפופולרית עריכה
לטליורייד וסביבותיה הייתה השפעה ניכרת על תרבות הפופ. טליורייד ההיסטורית מוצגת בצורה בולטת ברומן "כנגד היום" (Against the Day) של תומאס פינצ'ון. טליורייד הייתה נושא למסה מאת אדוארד אבי, וטליורייד המודרנית היא הרקע לרומן הבלשי מ-1988 "חיוך טליורייד" (Telluride Smile) מאת ריימונד רינג (Raymond H. Ring). העיירה מוזכרת בלהיט של גלן פריי "בלוז המבריחים" (Smugglers Blues) מתוך סדרת הטלוויזיה מיאמי מחלק מוסר. אומנים שונים כתבו שירים על העיירה. העיירה היא הרקע לסרט Scrapple בבימויו של כריסטופר הנסן (Christopher Hansen). תושבים מקומיים ואורחים קבועים, שחלקם הגיעו לפסטיבל הסרטים של טליורייד (Telluride Film Festival), כוללים את ג'ון דנוור, בוב דילן, דריל האנה, ג'רי סיינפלד, גרג קיניר, אד הלמס, ניקולס קייג', פינק, ג'ייסון שוורצמן, שון פן, אופרה וינפרי, מג ויטמן וטום קרוז.
להקת הרוק הכבד קצרת הימים T-Ride נטלה את שמה מקיצור נפוץ לטליורייד. נראה שבחרו בשם זה בחלקו בשל התאוריה ש"טליורייד" הוא בעצמה קיצור ל-"To Hell You Ride" ("אתה רוכב לגיהנום").
לקריאה נוספת עריכה
- Barbour, Elizabeth (1999). Images of America: Telluride. San Francisco, CA: Arcadia Publishing. ISBN 0-7385-4850-2.
- Benjamin, Eileen (2000). Telluride: Landscapes and Dreams. Telluride, CO: Montoya Publishing. ISBN 0-9679986-0-3.
- Buys, Christian J. (2003). A brief history of Telluride. Montrose, CO: Western Reflections. ISBN 1-890437-83-2.
- Buys, Christian J. (2006). Historic Historic Telluride in rare photographs. Ouray, CO: Western Reflections. ISBN 1-890437-02-6.
- "The Idarado Legacy" (PDF). Denver, CO: Idorado Mining Company, subsidiary of Newmont Mining Corporation. 2006. אורכב מ-המקור (PDF) ב-30 באוקטובר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - Lavender, David (1999). The Telluride Story. Photography by George H. H. Huey. Ouray, CO: Wayfinder Press. ISBN 0-9608764-6-4.
- Martin, MaryJoy. The Corpse On Boomerang Road: Telluride's War on Labor 1899–1908. Montrose, CO: Western Reflections Publishing Company. ISBN 1-932738-02-9.
- Pera, Davine (2000). Conversations at 9,000 feet : a collection of oral histories from Telluride, Colorado. Ouray, CO: Western Reflections. ISBN 1-890437-53-0.
- Richey, Duke (2000). The mountains are the story : a history of Telluride for children. Illustrated by the children of Telluride Elementary School. Telluride, CO: Between the Covers Bookstore. ISBN 0-9706361-0-5.
- Smith, Duane A. (2003). A visit with the Tomboy Bride : Harriet Backus and her friends. Montrose CO: Western Reflections Pub. Co. ISBN 1-890437-87-5.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של טליורייד (באנגלית)- טליורייד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ביאורים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Colorado Trend Report 2: State and Complete Places (Sub-state 2010 Census Data).
- ^ Placer gold in southwestern Colorado
- ^ Gruver, Mead (15 באוגוסט 2011). "Old text, new wrinkles: Did Butch Cassidy survive?". Associated Press.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Clark, Jerry. "Telluride, Colorado – Mile Post 45.1 – Elev. 8,756ft". The Narrow Gauge Circle. Mark L. Evans.
- ^ Ames Hydro: Making History Since 1891
- ^ "Profile of General Population and Housing Characteristics: 2010". United States Census Bureau.
- ^ Telluride Festivals
- ^ "Gondola". Telluride.com. אורכב מ-המקור ב-2016-12-31. נבדק ב-2016-12-03.