טלאלוק
טללוק או טלאלוק (מאצטקית; באלפבית פונטי: ˈtɬaːloːk) הוא אחד האלילים המרכזיים במיתולוגיה האצטקית. רק שיווטקווטלי - אל האש, קדם לטללוק בחשיבותו בפנתיאון האצטקי.
טללוק הוא אל הגשם, הפריון והמים. במיתולוגיה האצטקית הוא נחשב לאל מיטיב המעניק חיים, אך גם אל מזרה אימה - בשל יכולתו להוריד גשם וברד, ולשלוח רעמים וברקים.
טללוק מתואר לרוב כאל בעל עיניים בולטות (כעיני דג) וטפרים.
פולחנו של טללוק כלל הקרבת קורבן אדם, ולרוב הוקרבו לו ילדים.
בקוסמולוגיה האצטקית טללוק מחזיק את השמים מעל הארץ, והוא היה האל של השמש השלישית מתוך חמש השמשות (שמש שהושמדה באש).
מקדשו היה אחד משני המקדשים בראש הטמפלו מאיור (המקדש הגדול) בבירה האצטקית טנוצ'טיטלאן, אולם אתר הפולחן המקודש לו ביותר היה בראש הר טללוק, קצה המזרחי של עמק מקסיקו.
מקור שמו עריכה
מקור שמו של טללוק במילה הנהואטלית "טללי" שמשמעה "אדמה" או "עשוי אדמה" או "השוכב על האדמה" - בכך מהווה טללוק האנשה של העננים השוכבים על פסגות ההרים.
המיתולוגיה האצטקית עריכה
על פי המיתולוגיה האצטקית טללוק היה נשוי לשוקיקצל, אלת הפרחים. לאחר ששוקיקצל נחטפה על ידי טזקטליפוקה נשא טללוק לאישה את האלה צ'לוויטלקו (אלת חצאית הירקן).
על פי הקוסמוגרפיה האצטקית, טללוק שלט בדרגה הרביעית של "העולם העליון" - אזור הנמצא בשמים. אזור זה נקרא טללוקן ("ארצו של טללוק"). ארץ זו מתוארת כארץ של אביב נצחי, בה הצמחייה ירוקה ושופעת. לארץ זו הגיעו נשמות אלה אשר מתו בטביעה או בפגיעת ברק.
טללוק ורעייתו צ'לוויטלקו היו הוריו של האל טקסיסטקל.
לטללוק אחות בכורה - האלה ויסטוקוואטל
טקסים ופולחן עריכה
על פי האמונה האצטקית, נשמות המתים בטביעה, בפגיעת ברק או במחלות מסוימות (כמו צרעת או צינית) שנחשבו קשורות או נגרמות ממים עברו לשליט טללוק. אנשים אלה לא נשרפו (כמו יתר הגופות) אלא נקברו שעל פניהם זרעים, ומצחם צבוע בצבע כחול. הגופות נקברו כשהן לבושות בגדי נייר, ובידיהן מעדר על מנת לשמש אותן בחייהן לאחר המוות.
מקדשו היה אחד משני המקדשים המרכזיים של הטמפלו מאיור (המקדש הגדול) בבירה האצטקית טנוקטיטלן, ואתר הפולחן המקודש לו ביותר היה בראש הר טללוק, קצה המזרחי של עמק מקסיקו. פולחנו התנהל בשני מקדשים אלה, והוקרבו לו דרך קבע קורבנות רבים - בעיקר קורבנות הקשורים למים כגון קונכיות, חול ואבני ירקן. הקורבנות הוקרבו לאל בתקווה שיביא להורדת גשמים במועדם.
חג האטלקוהלו נחוג בסוף החורף (בין ה-12 בפברואר ל-3 במרץ), ובמסגרת חג זה הוקרבו לאל, במקדשו ההררי, שבעה ילדים (לרוב ילדי עבדים או ילדי זקונים של בני אצולה). הילדים הולבשו בדמותו של האל, ועריסותיהם מולאו בפרחים. בטקס ההקרבה נעקר לבם של הילדים בעודם חיים על ידי הכהנים של האל. דמעות הילדים לפני ובמהלך הטקס נחשבו לסימן להורדת גשמים.
בחג הטסוסוטונטלי (נחוג בראשית האביב, בין ה-24 במרץ ל-12 באפריל) הוקרבו ילדים נוספים.
בראשית החורף, בין ה-9 בדצמבר - 28 בדצמבר נחוג חג הוינטנה בו הוצגו פסלים של האל העשויים בצק, ששיניהם עשויים זרעי דלעת ועיניהם שעועית. במהלך הפולחן התפללו לפסלים אלה והגישו להם מנחות. בסוף הטקס נאכלו הפסלים.
לקריאה נוספת עריכה
Brown, Dale M. (1999). Aztecs: Reign of Blood and Splendor. Time-Life Books. ISBN 978-0809498543
קישורים חיצוניים עריכה
- תיאור האל ופולחנו
- טלאלוק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- טלאלוק, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)