טנא עומרים

יישוב קהילתי בדרום-מערב הר חברון

טנא עומרים (טֶנֶא עֳמָרִים) היא התנחלות ויישוב קהילתי בדרום-מערב הר חברון, מעט צפונית ממיתר, השייך למועצה אזורית הר חברון. אוכלוסיית היישוב כוללת חילונים ודתיים, ומונה כ-230 משפחות. כיום טנא הוא היישוב הגדול ביותר במועצה האזורית הר חברון במספר בתי האב שבו.

טנא עומרים
טנא עומרים
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית הר חברון
גובה ממוצע[1] ‎554 מטר
תאריך ייסוד 1983
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 985 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.2% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10
http://www.tene.muni.il

היסטוריה

עריכה

היישוב הוקם בשנת 1983 כהיאחזות נח"ל בשם "נח"ל עומרים". החלטת הממשלה על הקמת היאחזות, באה לאחר פיגוע בדאהרייה בו נרצחה תושבת בית שאן, אסתר אוחנה. באפריל 1984 אישרה ועדת ההתיישבות של הממשלה והסוכנות היהודית את הקמת היישוב[3]. היישוב אוזרח במאי 1984[4] והוצבו בו 8 קרוואנים. בשנת 1986 החלה בניית בתי הקבע. עד שנת 2005 התגוררו ביישוב למעלה ממאה משפחות, רובן חילוניות ומיעוטן דתיות.

בשנת 1999 הוקמה בסמוך ליישוב "חוות מור" או חוות "הר המור" על ידי שלמה מור. החווה כיום מאוכלסת על ידי משפחה אחת וכמה עובדים, ועיסוקה העיקרי הוא גידול צאן וסוסים.

בשנת 2005, בעקבות תוכנית ההתנתקות, נקלטו ביישוב למעלה מ-20 משפחות מהיישוב מורג שבגוש קטיף ומיישובים נוספים.

התושבים המתגוררים ביישוב מכנים אותו "עומרים" אך רושמים את שמו של היישוב במסמכים רשמיים בתור "טנא עומרים". ברישומי המדינה הוא קרוי "טנא", על שמו של מנכ"ל משרד השיכון, דוד טנה.

חינוך וקהילה

עריכה

ביישוב בריכת שחייה הפתוחה בקיץ, ומועדון בו מתקיימים חוגים. במקום סניף של תנועת הנוער קדמה וכן סניף של בני עקיבא המונה נכון לשנת תשפ"א 130 חניכים. ביישוב תינוקייה ופעוטון, וגנים לדתיים ולחילונים בנפרד.

ארכאולוגיה

עריכה

במחצבת הישוב נתגלו בחפירת הצלה שרידים מימי בית ראשון (תקופת הברזל ב' ו-ג') וכן מהתקופה ההלניסטית והתקופה הביזנטית. בתקופת הברזל ב' הייתה במקום יחידה חקלאית, וזו ננטשה בתקופת הברזל ג', כנראה בעקבות מסע סנחריב, ובשטחה נבנו רוגמי קבורה. מערת מגורים שהייתה בשימוש בתקופת בית ראשון במקום שומשה מחדש בתקופה ההלניסטית, ונוספו בה רצפות מגורים. בהמשך, בתקופה הביזנטית נעשה שימוש מחודש במערה, ונחצבו במקום גם שתי גתות.[5]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא טנא עומרים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אפריל 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ אילן בכר ורפאל מן, אושרה הקמת ישובים חדשים ביו"ש ובנגב, מעריב, 11 באפריל 1984
  4. ^ אורי בינדר, בני באר־שבע איזרחו את "מעלה עומרים", מעריב, 30 במאי 1984
  5. ^ שחר כנץ, אירית יזרסקי (ע), שרידים מתקופת הברזל II עד התקופה הביזנטית במחצבת טנא עומרים, חפירות ותגליות ביהודה ובבנימין, ירושלים: קצין מטה ארכאולוגיה - המנהל האזרחי ביהודה ובשומרון; רשות העתיקות, 2009, עמ' 213-221