טנופוביר דיסופרוקסיל

תרכובת
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

טנופוביר דיסופרוקסיללועזית:tenofovir disoproxil) הוא החומר הפעיל בתרופות אחדות ובהן: viread, truvada, atripla, eviplera, stribild . בחלקן זהו המרכיב היחיד של התרופה ובחלקן יש גם רכיבים אחרים.

טנופוביר דיסופרוקסיל
נתונים כימיים
מסה מולרית 287.078 יחידת מסה אטומית מאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
בטיחות
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון B3 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון B עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד ACT J05AF07 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 147127-20-6
PubChem 464205
ChemSpider 408154
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זוהי תרופה נוגדת נגיפים המשמשת (לבד או בשילוב תרופות אנטי-ויראליות אחרות) לטיפול בהפטיטיס B כרוני ולמניעת וטיפול באיידס (HIV/AIDS ).[1] טיפול מומלץ גם באנטי-רטרו-וירוסים אחרים. תרופה זו משמשת למניעת HIV/איידס בקרב אלו בסיכון גבוה לפני חשיפה, ואחרי פציעה במחט או חשיפה אפשרית אחרת. התרופה נמכרת הן בפני עצמה והן בשילובים נוספים.[2] התרופה זמינה דרך הפה כטבלייה או אבקה.

תופעות הלוואי השכיחות כוללות פריחה, בחילות, שלשולים, דיכאון וחולשה. תופעות לוואי חמורות כוללות כמות גבוהה של לקטט בדם וכבד מוגדל. אין התוויות נגד מוחלטות. ניתן ליטול אותה בהריון ונראה שהתרופה בטוחה לשימוש. התרופה עובדת על מנגנון של עיכוב רוורס טרנטקריפטאז ולכן מורידה את העומס הנגיפי בגוף.

בשנת 1996 נרשמה התרופה כפטנט על Tenofovir ולאחר מכן אושרה לשימוש בארצות הברית בשנת 2001. .[3] התרופה זמינה בארצות הברית כתרופה גנרית החל משנת 2017. [4] בישראל התרופה מצריכה מרשם רופא.[5]

שימושים רפואיים עריכה

Tenofovir disoproxil משמש כטיפול כרוני בהפטיטיס B ובזיהום HIV-1, טנופוביר מיועד בשילוב עם תרופות אנטי-רטרו-ויראליות אחרות לאנשים מגיל שנתיים ומעלה כאשר מדובר באיידס. עבור חולי הפטיטיס B כרוני, טנופוביר מיועד לחולים מגיל 12 ומעלה.[6]

הפחתת סיכון ל-HIV עריכה

ניתן להשתמש בטנופוביר כמניעת ל HIV לאנשים שנמצאים בסיכון גבוה להידבקות באמצעות העברה מינית או שימוש בסמים בהזרקה. סקירת Cochrane בחנה את השימוש ב-tenofovir כטיפול מונע של HIV לפני החשיפה ומצאה שגם tenofovir לבדו הפחית סיכון להידבקות וגם השילוב של tenofovir/emtricitabine הפחיתו את הסיכון להידבק ב-HIV בחולים בסיכון גבוה. [7]בנוסף המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) ערכו מחקר בשיתוף עם משרד בריאות הציבור של תאילנד כדי לבדוק את היעילות של מתן טיפל יומי של טנופוביר לאנשים המזריקים תרופות לא חוקיות, כאמצעי מניעה. התוצאות מצאו שכיחות מופחתת של 48.9% של הנגיף בקרב קבוצת הנבדקים שקיבלו את התרופה בהשוואה לקבוצת הביקורת שקיבלה פלצבו וכך הוכח שהיא יעילה. [8]

תופעות לוואי עריכה

Tenofovir disoproxil בדרך כלל ללא תופעות לוואי חמורות ושיעורי הפסקת טיפול נמוכים בקרב אוכלוסיית HIV והפטיטיס B כרונית.[9] אין התוויות נגד לשימוש בתרופה זו. תופעות הלוואי השכיחות ביותר שדווחו עקב שימוש ב-tenofovir disoproxil היו בחילות ושלשולים וסחרחורות. תופעות לוואי אחרות כוללות דיכאון, הפרעות שינה, כאבי ראש, גירוד, פריחה וחום. תופעות לוואי מורות יותר נרשמו כאזהרה בארצות הברית אשר מזהירה התפרצות פוטנציאלית של חמצת לקטית או נזק לכבד עקב שימוש בטנופוביר דיסופרוקסיל. [10]

שימוש ארוך טווח ב-tenofovir disoproxil קשור נפרטוקסיסיטי ואיבוד עצם. הצגה של רעילות נפרותית יכולה להופיע כתסמונת Fanconi, ופגיעה חריפה בכליות או ירידה בקצב הסינון הגלומרולרי (GFR). [11] הפסקת הטיפול ב-tenofovir disoproxil תוביל לרוב לריפוי הליקוי בכליות. רעילות נפרוקסימלית כנראה נגרמת מהצטברות צינוריות פרוקסימליות של Tenofovir disoproxil המובילה לריכוזים גבוהים בסרום.

אינטראקציות עריכה

Tenofovir יוצר אינטראקציה עם דידנוזין ומעכבי פרוטאז שלHIV-.,Tenofovirעלהיר את ריכוזי דידנוזין ועלול לגרום לתופעות לוואי כגון דלקת לבלב ונוירופתיה . Tenofovir גם יוצר אינטראקציה עם מעכבי פרוטאז HIV-1 כגון atazanavir, על ידי הפחתת ריכוזי atazanavir תוך הגדלת ריכוזי tenofovir. בנוסף, מאחר שטנופובירפורק ומ מופרש בכליה, גם תרופות הפוגעות בתפקוד הכליות עלולות לגרום לבעיות. אדם בעל הפרעה בתפקוד הכליתי צריך לברר את ההפשרות בטיפול זה

פַרמָקוֹלוֹגִיָה עריכה

פרמקוקינטיקה עריכה

Tenofovir disoproxil היא פרו-תרופה שנספגת במהירות במעי ומתפרקת ומשחררת טנופוביר.[6] בתוך תאים, טנופוביר מזורחן ל-tenofovir diphosphate (שדומה לטרי פוספט, מכיוון שלטנופביר עצמו כבר יש שארית פוספונאט אחת), התרכובת הפעילה המעכבת את האנזים רוורס טרנסקריפטאז באמצעות הפסקת יצירת שרשרת DNA.[12][13]

אצל אנשים בצום, הזמינות הביולוגית (F) היא 25%, והריכוזים הגבוהים ביותר בפלסמה בדם מגיעים לאחר שעה.[13] נטילה התרופה עם מזון שומני, מגיעים לריכוזים בפלזמה הגבוהים ביותר לאחר שעתיים, והשטח מתחת לעקומה (AUC) גדל ב-40%.[13] בנוסף הוא פועל כמעכב של ציטוכרום P450 1A2. [14]

טנופוביר מופרש בעיקרו דרך הכליות, על ידי סינון גלומרולרי והן על ידי הפרשה טובולרית באמצעות חלבוני טרנספורט OAT1, OAT3 ו- ABCC4 .

איתור בנוזלי גוף עריכה

ניתן למדוד טנופוביר בפלזמה על ידי כרומטוגרפיה. בדיקה נעשית על מנת לנטר את טיפול ולמנוע הצטברות תרופות ורעילות אצל אנשים עם בעיות כליות או כבד. [15][16][17]

כימיה עריכה

Tenofovir היא נגזרת של אדנין וזו הייתה נקודת המוצא הכימית לסינתזה שפורסמה לראשונה [18] אשר נכללה בפטנטים לתרכובת. במהלך פיתוח התרופה, גילו כי הנגזרת אסטר הפוספונאט, הכי יעילה .tenofovir disoproxil, היה מעורב בדרל ארוכה של שינויים כימים עד שמצאו את התרכובת היעילה ביותר.

 

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Tenofovir Disoproxil Fumarate". The American Society of Health-System Pharmacists. ארכיון מ-30 בנובמבר 2016. נבדק ב-29 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Martin P, Lau DT, Nguyen MH, Janssen HL, Dieterich DT, Peters MG, Jacobson IM (בנובמבר 2015). "A Treatment Algorithm for the Management of Chronic Hepatitis B Virus Infection in the United States: 2015 Update". Clinical Gastroenterology and Hepatology. 13 (12): 2071–87.e16. doi:10.1016/j.cgh.2015.07.007. PMID 26188135. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Fischer, Janos; Ganellin, C. Robin (2006). Analogue-based Drug Discovery (באנגלית). John Wiley & Sons. p. 505. ISBN 9783527607495. ארכיון מ-2017-09-08.
  4. ^ "Teva Announces Exclusive Launch of a Generic version of Viread in the United States". www.tevapharm.com. אורכב מ-המקור ב-2018-11-06. נבדק ב-2018-11-06.
  5. ^ ויראד (Viread) - מדריך התרופות | שירותי בריאות כללית, באתר www.clalit.co.il
  6. ^ 1 2 Gilead Sciences, Inc. Prescribing Information. (אורכב 07.02.2013 בארכיון Wayback Machine) Revised: November 2012.
  7. ^ Okwundu CI, Uthman OA, Okoromah CA (ביולי 2012). "Antiretroviral pre-exposure prophylaxis (PrEP) for preventing HIV in high-risk individuals". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 7 (7): CD007189. doi:10.1002/14651858.CD007189.pub3. PMID 22786505. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ Emma Bourke (14 ביוני 2013). "Preventive drug could reduce HIV transmission among injecting drug users". The Conversation Australia. The Conversation Media Group. ארכיון מ-1 בנובמבר 2013. נבדק ב-17 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Ustianowski A, Arends JE (ביוני 2015). "Tenofovir: What We Have Learnt After 7.5 Million Person-Years of Use". Infectious Diseases and Therapy. 4 (2): 145–57. doi:10.1007/s40121-015-0070-1. PMC 4471058. PMID 26032649. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ "Tenofovir: MedlinePlus Drug Information". medlineplus.gov. ארכיון מ-2016-11-10. נבדק ב-2016-11-09.
  11. ^ Morlat P, Vivot A, Vandenhende MA, Dauchy FA, Asselineau J, Déti E, Gerard Y, Lazaro E, Duffau P, Neau D, Bonnet F, Chêne G (2013-06-12). "Role of traditional risk factors and antiretroviral drugs in the incidence of chronic kidney disease, ANRS CO3 Aquitaine cohort, France, 2004-2012". PLOS ONE. 8 (6): e66223. Bibcode:2013PLoSO...866223M. doi:10.1371/journal.pone.0066223. PMC 3680439. PMID 23776637.
  12. ^ Haberfeld, H, ed. (2015). Austria-Codex (בגרמנית). Vienna: Österreichischer Apothekerverlag.
  13. ^ 1 2 3 Drugbank: Tenofovir (אורכב 08.09.2015 בארכיון Wayback Machine)
  14. ^ Pubchem. "Tenofovir disoproxil". pubchem.ncbi.nlm.nih.gov (באנגלית). נבדק ב-2018-04-17.
  15. ^ Delahunty T, Bushman L, Robbins B, Fletcher CV (ביולי 2009). "The simultaneous assay of tenofovir and emtricitabine in plasma using LC/MS/MS and isotopically labeled internal standards". Journal of Chromatography B. 877 (20–21): 1907–14. doi:10.1016/j.jchromb.2009.05.029. PMC 2714254. PMID 19493710. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ Kearney BP, Yale K, Shah J, Zhong L, Flaherty JF (2006). "Pharmacokinetics and dosing recommendations of tenofovir disoproxil fumarate in hepatic or renal impairment". Clinical Pharmacokinetics. 45 (11): 1115–24. doi:10.2165/00003088-200645110-00005. PMID 17048975.
  17. ^ R. Baselt, Disposition of Toxic Drugs and Chemicals in Man, 8th edition, Biomedical Publications, Foster City, California, 2008, pp. 1490–1492.
  18. ^ Holý, Antonín; Rosenberg, Ivan (1982). "Preparation of 5'-O-phosphonylmethyl analogues of nucleoside-5'-phosphates, 5'-diphosphates and 5'-triphosphates". Collection of Czechoslovak Chemical Communications. 47 (12): 3447–3463. doi:10.1135/cccc19823447.