טעמא דקראעברית: טעמו של המקרא) הוא מושג תלמודי, ופירושו הסבר לציווי מקראי שטעמו אינו מופיע במקרא. ההסבר ניתן על פי סברה.[1]

פסיקת הלכה על פי "טעמא דקרא" עריכה

בתלמוד מובאת מחלוקת תנאים האם ניתן לדון על פי הטעם שנראה לנו מסברה ולחדש הלכות על פיו, או שאין לחלק דינים ללא מקור מן המקרא. דעת רבי שמעון היא שאנו רשאים לדון מסברא מהו "טעמא דקרא" ולחדש על פיו דינים, ואילו לדעת רבי יהודה אין דורשים "טעמא דקרא".[2]

מחלוקת התנאים אינה נוגעת לשאלה אם יש לאדם לפרש טעמים בפסוק, אלא רק בשאלה האם אפשר להוציא על פי זה הלכות למעשה.

טעמים במקרא עריכה

המקרא אינו מנמק את רוב הציוויים המופיעים בו. התלמוד מסביר שהטעמים לא מופיעים לצד החוק כדי למנוע מעבר על הציווי בשל הנחה שהנימוק לא רלוונטי במקרה ספציפי.[3]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.