טפח היא יחידת מידה קדומה למדידת אורך, אשר אורכה כרוחב ארבע אצבעות של אדם ומשמשת לקביעת מדידה במצוות שונות כמו גודל סוכה, שטח של רשות היחיד ועוד.

אורך המידה הוא כרוחב כף היד. באחרונים נאמרו דעות שונות בשיעור המדויק של המידה. בארמית לעיתים מכונה המידה 'טפחא', ולעיתים (נדירות) 'פשך'.

ברבים נהוג לומר טפחים, אמנם במקרא מופיע גם צורת רבים טפחות: כגון בפסוק ”מהמסד ועד הטפחות” (ספר מלכים א', פרק ז', פסוק ט').

ששה טפחים הם 'אמה', יחידת מידה מקראית, המשמשת רבות לשיעורים הלכתיים.

מקור עריכה

מידת הטפח היא מידה מקראית ונזכרת פעמים אחדות בתנ"ך, כך למשל מופיע בתורה שמשה רבינו נצטווה לעשות מסגרת לשולחן הפנים בשיעור טפח:

וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח

שיעורו של הטפח נמסר הלכה למשה מסיני[1] שהוא כרוחב ארבע אצבעות[2] אך באצבעות האגודל[3].

טפח שוחק ועוצב עריכה

שיעור הטפח עריכה

ישנה מחלוקת בהלכה מהו אורך הטפח:

במחקר עריכה

ממצאים ארכאולוגיים מתקופת ממלכת יהודה תומכים בסברה כי אורך הטפח עמד על כ-8.85±0.6 ס"מ[4][5], מידה זו תואמת את הרוחב הממוצע של ארבע אצבעותיהם של חיילים זכרים בצבא ארצות הברית במאה העשרים – כ-8.67±0.5 ס"מ[6]. החוקרים בחנו מאות כדים ממספר אתרים מתקופת ממלכת יהודה (לרבות חורבת קייאפה, עיר דוד, גבעת התיתורה, תל מגידו, תל לכיש ועוד) ומצאו כי הקוטר הפנימי הממוצע של פתח הכדים בכל אתר תואם מידת טפח זו, בעוד שנמצאה שונות רבה בשאר מידות הכדים שנבדקו (נפח, קוטר וגובה הכדים)[4][5].

בניגוד לכך, במדגם של כדים מן התקופה הרומית בארץ ישראל שאותרו באזור שועפאט, הקוטר הפנימי הממוצע של פתח הכדים היה קטן יותר – כ-7.87±0.8 ס"מ[4] – בדומה לרוחב הממוצע של ארבע אצבעותיהן של חיילות בצבא ארצות הברית במאה העשרים – כ-7.82±0.4 ס"מ[6].

מטבע לשון עריכה

  • מגלה טפח ומכסה טפחיים – מטבע לשון בספרות בעקבות התלמוד העושה שימוש במידה זו כמטפורה, שפירושה שגם כאשר אדם מגלה משהו הוא מסתיר יותר מכך.
  • מהמסד ועד הטפחות – מטבע לשון[7] שפירושו מלמטה ועד למעלה. לפי אחד ההסברים, המילה טפחות בהקשר זה היא צורת רבים של המילה טפח, זאת בשל המנהג שרווח בעבר שהאבנים שנמצאות בסוף החומה רוחבם טפח.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ד', עמוד א', ובספר קרית ספר שבת יז
  2. ^ רש"י תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף כ"ו, עמוד ב' ד"ה שיאחזנו.
  3. ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ"א, עמוד ב' ושולחן ערוך, יורה דעה, סימן רע"ב, סעיף א'.
  4. ^ 1 2 3 Karasik, Avshalom, Ortal Harush, and Uzy Smilansky. "The Morphology of Iron Age Storage Jars and Its Relation to the Handbreadth Measure (Biblical Tefach)" Bulletin of the American Schools of Oriental Research 384, no. 1 (2020): 000-000.
  5. ^ 1 2 איתי בלומנטל, נמצאו עקבותיה של המידה "טפח" בממצאים ארכיאולוגיים, באתר ynet, 30 בספטמבר 2020
  6. ^ 1 2 White, Robert M. Comparative anthropometry of the hand. No. NATICK/CEMEL-229. Army Natick Research and Development Labs Ma Clothing Equipment and Materials Engineering Lab, 1980.
  7. ^ מקורו בספר מלכים א', פרק ז', פסוק ט'.