פתיחת התפריט הראשי
טריטון נושא נימפה על גבו; פסל בברלין.
קונכיית חצוצרה אצילה שמשמשת כסמלו של טריטון.

במיתולוגיה היוונית טריטון (Τρίτων) הוא אל ים ושליח המצולות.

תוכן עניינים

משפחתועריכה

בנו של פוסידון, אל הימים והאוקיינוסים, ושל הנימפה אמפיטריטה. ביתו היא פאלאס (להבדיל מהגיגאנט פאלאס, שהיה בכלל גבר), שהתאהבה בזאוס ונהרגה בשוגג בידי ביתו וחברתה, אתנה. את גלימתה של חברתה המתה היא לקחה וצירפה את שמה של פאלאס לשמה שלה, כך ששמה המלא היה פאלאס-אתנה. טריטון מתואר כבאביהם ומנהיגם של הטריטונים.

תיאוריועריכה

בדומה לאביו, טריטון נושא עמו קלשון בעל שלוש שיניים. אולם, סמלו המיוחד הוא קונכייה של חצוצרה אצילה, שבה הוא היה נושף כמו בחצוצרה כדי להרגיע או לעורר את נחשולי וגלי הים. הקונכייה הזו יכלה להפיק צלילים כה נוראיים, שהם אף הצליחו להבהיל את הענקים, שהחלו נסים על נפשם עם הישמע צליליה.

לדברי הסיודוס בספרו "תיאוגוניה", טריטון גר עם הוריו בארמון שהיה עשוי כולו זהב, אלמוגים ואבני חן, וששכן בקרקעית הים. בנוסף, סיפורי הארגונאוטים מציינים שטריטון חי על יד החוף של לוב.

הוא בדרך כלל מתואר כבן-ים, בעל פלג גוף עליון של אדם ופלג גוף תחתון של דג.

בספר מטמורפוזות מאת אובידיוס מופיע טריטון ומרגיע את הים: "נחו ימים מזעפם, כי אדון-עלימים [נפטון] הניח את קלשונו הנורא – יצוה לגלים וישקטו. הוא גם לטריטון יקרא ועלה בתגלתו מן המים, השבלולים מכסים את שכמו וכתפיו כאדרת." (ראו: מטמורפוזות, א'. תרגום: שלמה דיקמן).

טריטון ואיניאסעריכה

טריטון מופיע גם במיתולוגיה הרומית. ב"איניאדה" מאת ורגיליוס מסופר כי מיזנוס, החצוצרן של איניאס, הזמין את טריטון לתחרות נשיפה בחצוצרה. בתגובה, טריטון הטיל אותו אל תוך הים כעונש על גאוותו.

מחוות לאורך ההיסטוריהעריכה

דמות הטריטון, כדמות גברית בעלת מיניות בולטת מופיעה ביצירות אמנות רבות, החל מן האמנות הרומית ובייחוד בפיסול של תקופת הבארוק.

על שמו של טריטון קרוי טריטון, הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת נפטון, שהוא עצמו קרוי בשמו של אל הים הרומאי נפטון – הוא פוסידון בקרב היוונים.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה