פתיחת התפריט הראשי

טריינספוטינג הוא סרט קולנוע משנת 1996 בבימויו של דני בויל, המבוסס על הספר "טריינספוטינג" מאת אירווין וולש. הסרט מגולל את סיפורם של קבוצת חברים המכורים לסם הרואין בעיר אדינבורו שבסקוטלנד. בסרט מככבים יואן מקגרגור, יואן ברמנר, ג'וני לי מילר, קווין מק'קיד, רוברט קרלייל וקלי מקדונלד.

טריינספוטינג
Trainspotting
Trainspotting movie.jpg
מבוסס על הספר טריינספוטינג מאת אירווין וולש
בימוי דני בויל
הפקה אנדרו מקדונלד
תסריט אירווין וולש (ספר)
ג'ון הודג' (תסריט)
עריכה Masahiro Hirakubo
שחקנים ראשיים יואן מקגרגור
ג'וני לי מילר
רוברט קרלייל
יואן ברמנר
קווין מק'קיד
קלי מקדונלד
פיטר מולאן
מוזיקה דיימון אלברן
פסקול הסרט
צילום בריאן טופנו
מפיץ FilmFour (בריטניה)
מדינה הממלכה המאוחדת
הקרנת בכורה 23 בפברואר 1996
משך הקרנה 94 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה דרמה
תקציב £1,550,000[1]
הכנסות 16,491,080‏$[2]
הכנסות באתר מוג'ו trainspotting
פרסים

פרס השחקן הראשי והסרט בבאפטה הסקוטי
פרס הסרט הזר בטקס הבודיל
פרס התסריט המעובד בטקס פרסי הבאפט"א

פרס הפסקול בטקס פרסי הבריטס
סרט הבא טריינספוטינג 2
סרטים בסדרה 2
האתר הרשמי
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מכון הסרטים הבריטי דירג סרט זה במקום העשירי ברשימת 100 הסרטים הבריטים הטובים ביותר בכל הזמנים.

תוכן עניינים

עלילה ודמויותעריכה

מארק רנטון (יואן מקגרגור)עריכה

מכונה "רנטס" או "רנט בוי" ("נער להשכרה", הכוונה כאן היא לזונה ממין זכר) - כינויים מזלזלים המבוססים על שם המשפחה שלו. הסרט מסופר דרך עיניו של מארק. רנטון משתמש בהרואין. הוא חובב סרטים ואוהד מושבע של קבוצת הכדורגל הסקוטית היברניאן.

הסרט נפתח בכך שמארק מציג את תמצית החיים המשעממים על פיו: עבודה מ-9 עד 5, אישה, ילדים, חופשות חג המולד, טלוויזיה גדולה, מכשירים חשמליים למיניהם, התארחות אצל חברים, חיסכון לפנסיה, יציאה לפנסיה, מוות.

בתחילת הסרט הוא בהכחשה מסוימת בנוגע להיותו מכור להרואין, אך בהמשך הוא נעשה יותר ויותר תלוי בסם, על אף ניסיונות הגמילה שלו, הוא אינו מסוגל להיגמל, עד שלוקח מנה מחוזקת של הסם, שגורמת לו להלם ולעילפון. בקטע זה בסרט מושמע שירו של לו ריד "Perfect day", והחלק הזה בסרט נחשב למשמעותי ביותר מבחינת העלילה, הצילום והמוזיקה.

לאחר שהוריו נועלים אותו בחדרו הישן על מנת לגמול אותו, הוא מצליח להיגמל בתהליך ארוך ורצוף הזיות. לאחר שנגמל, עובר ללונדון ועובד בחברת נדל"ן. בתקופה זו בחייו הוא מציג את כל מה שהציג בתחילת הסרט כמה שיש לו, או עתיד להיות לו. אולם כאן מגיע הסיבוך השני: "בגבי", "סיק בוי" ו"ספאד" משכנעים אותו להצטרף לתוכנית שלהם לקניית סמים ומכירתם ברווח מרובע.

דניאל מרפי (יואן ברמנר)עריכה

מכונה "ספאד" (תפוד) גם הוא מכור להרואין.

סיימון ויליאמסון (ג'וני לי מילר)עריכה

מכונה "סיק בוי" (בחור חולה) "סיק בוי" נוהג לערוך השוואות בין הסרטים השונים של שון קונרי ומהם הוא מסיק תאוריות שונות. הוא אינו עובר שינוי משמעותי ולא ממש מתבגר לאורך כל הסרט, בניגוד לרנטון.

פרנסיס בגבי (רוברט קרלייל)עריכה

הוא האלים ביותר מבין כל החבורה, היחידי שאינו משתמש בסמים לאורך כל הסרט, אך אוהב להשתכר ובעיקר במצב זה מתחיל קטטות.

טומי מק'נזי (קווין מק'קיד)עריכה

טומי נחשב לאורך רוב הסרט לבחור ההגון והבריא, היחיד שמתאמן, לא מעשן, ממעט לשתות אלכוהול, והוא היחיד שהיה במערכת יחסים עם בחורה שנמשכה "יותר מכמה חודשים". לקראת סוף הסרט חברתו עוזבת אותו כיוון שאיבד את קלטת הסקס של הזוג (אשר נגנבה על ידי מארק). בחלק זה הוא מתחיל להשתמש בהרואין, עד שלבסוף נדבק באיידס ומת משבץ.

הביקורות בעולםעריכה

יציאתו של הסרט עוררה מחלוקות במדינות שונות בעולם, ביניהן בריטניה, אוסטרליה וארצות הברית בשאלה האם הוא מעודד שימוש בסמים או לא. הסנטור האמריקני בוב דול גינה את השחיתות המוסרית והצורה החיובית בה מוצגים הסמים בסרט במהלך קמפיין הבחירות האמריקני של 1996, למרות שהודה שלמעשה כלל לא צפה בו. בסופו של דבר, למרות כל הוויכוחים והמחלוקות זכה הסרט לשבחים על המקוריות והאפקטיביות הגבוהה בהן ניחן והיה אף מועמד לפרס התסריט המעובד הטוב ביותר בטקס פרסי האוסקר של אותה שנה. הסרט נבחר כסרט הבריטי הטוב ביותר בין השנים 1984 עד 2009 במשאל בין אנשי קולנוע בריטיים.[3] מכון הסרטים הבריטי דירג את סרט זה במקום העשירי ברשימת 100 הסרטים הבריטים הטובים ביותר בכל הזמנים. בסקר ציבורי משנת 2004 סרט זה נבחר לסרט הסקוטי הטוב ביותר בכל הזמנים.

פרסום ועריכהעריכה

יציאתו של הסרט בבריטניה לוותה בקמפיין יחסי ציבור מקורי במהלכו חולקו עלוני פרסומת בהשפעת תרבות הרייב ונמכרו פוסטרים נפרדים של כל הדמויות הראשיות. קווין מק'קיד, שגילם את דמותו של טומי בסרט, יצא לחופשה עם תום צילומי הסרט ולא השתתף לאחר מכן בצילומים לפוסטרים.

לפני יציאת הסרט בארצות הברית נערכו מחדש 20 הדקות הראשונות והוחלפו בהן הדיאלוגים, מחשש שהצופים האמריקנים יתקשו להבין את המבטאים הסקוטים הכבדים והסלנג בהם משתמשות הדמויות. הדיאלוגים המקוריים הוחזרו לאחר מכן עם יציאתו מחדש של הסרט בגרסת במאי ב-DVD בשנת 2004.

משמעות שם הסרט הוא "צפייה ברכבות" (Train Spotting), תחביב נפוץ בבריטניה שאינו קשור לצריכת סמים, אך אין כל התייחסות לכך בסרט עצמו. השם לקוח מפרק בספר שלא עובד לסרט הקולנוע בו הדמויות בגבי ורנטון פוגשות באביו של אחד מהם בתחנת רכבת נטושה והלה שואל בהומור אם הגיעו על מנת לצפות ברכבות.

פסקולעריכה

Trainspotting #1: Music from the motion picture
יצא לאור 9 ביולי 1996
הוקלט 1996
סוגה פסקול
אורך 75:14
חברת תקליטים Capitol Records
ביקורות
 Trainspotting #1: Music from the motion picture
(1996)
טריינספוטינג 2
(2017)

טרייספוטינג (פסקול) הם שני אלבומים המכילים את השירים מתוך הסרט "טריינספוטינג".

אופי שני האלבומים הוא פסיכדלי והם מכילים רוק פסיכדלי, פוסט פאנק, בריטפופ ומוזיקה אלקטרונית. סדר השירים באלבום הראשון זהה לזה שבסרט, מה שיוצר תחושה דומה לזו של השלבים בהם נמצאים גיבורי העלילה. הפסקול הראשון יצא ב-9 ביולי 1996 ואילו השני יצא ב-21 באוקטובר 1997. האלבום השני מכיל שירים שבהמשך הסרט ולא נכנסו לתקליט הראשון מבחינת הזמן, שירים שברקע העלילה, ושירים שלא נכנסו לשלב האחרון בסרט, אך שימשו כהשראה ליוצרי הסרט.

אלבום 1עריכה

  1. "Lust for Life" - איגי פופ
  2. "Deep Blue Day" - בריאן אנו
  3. "Trainspotting" - פריימל סקרים
  4. "Atomic" - סליפר
  5. "Temptation" - ניו אורדר
  6. "Nightclubbing" - איגי פופ
  7. "Sing" - בלר
  8. "Perfect Day" - לו ריד
  9. "Mile End" - פאלפ
  10. "For What You Dream Of" (Full on Renaissance Mix)" - בדרוק מארח את KYO
  11. "2:1" - אלסטיקה
  12. "A Final Hit" - לפטפילד
  13. "Born Slippy .NUXX" - אנדרוורלד
  14. "Closet Romantic" - דיימון אלברן

אלבום 2עריכה

Trainspotting #2: Music from the motion picture, Volume 2
יצא לאור 21 באוקטובר 1997
הוקלט 1996
סוגה פסקול
אורך 71:56
חברת תקליטים Capitol Records
ביקורות
 Trainspotting #2: Music from the motion picture, Volume 2
(1997)
טריינספוטינג 2
(2017)
  1. "Choose Life" - פרויקט PF ויואן מקגרגור
  2. "The Passenger" - איגי פופ
  3. "Dark and Long (Dark Train)" - אנדרוורלד
  4. "Carmen Suite No.2" - ז'ורז' ביזה
  5. "Statuesque" - סליפר
  6. "Golden Years" - דייוויד בואי
  7. "Think About The Way" - אייס MC
  8. "A Final Hit" - לפטפילד
  9. "Temptation" - גן עדן 17
  10. "Nightclubbing (Baby Doc Remix)" - איגי פופ
  11. "Our Lips are Sealed" - פאן בוי 3
  12. "Come Together" - פריימל סקרים
  13. "Atmosphere" - ג'וי דיוויז'ן
  14. "Inner City Life" - גולדי
  15. "Born Slippy .NUXX" (Darren Price Mix) - אנדרוורלד

סרט המשךעריכה

בסוף שנת 2015 אושר סופית כי סרט המשך נמצא בשלבי הפקה, וכי הבמאי דני בויל וכל חברי צוות השחקנים ישובו לתפקידיהם מהסרט המקורי.[4]סרט ההמשך יצא בסוף ינואר 2017 בבריטניה וזמן קצר לאחר מכן בשאר העולם.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Alexander Walker (אלכסנדר ווקר), Icons in the Fire: The Rise and Fall of Practically Everyone in the British Film Industry 1984-2000, הוצאה: Orion Books, שנת פרסום 2005 עמ' 237
  2. ^ הכנסות הסרט טריינספוטינג, מתוך אתר Box Office Mojo, כניסה אחרונה ב-25 במרץ 2013
  3. ^ הסרט הבריטי הטוב ביותר: טריינספוטינג, באתר nrg‏, 2 בספטמבר 2009
  4. ^ All original 'Trainspotting' cast members confirmed to return for sequel ahead of 2017 release Read more at http://www.nme.com/filmandtv/news/all-original-trainspotting-cast-members-confirmed-/394737#vhcsqGBjd5ltgBmZ.99, David Renshaw, 5th DECEMBER 2015. Retrieved 14/12/2015