טרנזיט (1980)
טרנזיט (Transit) הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1980 בבימויו של דניאל וקסמן, עם גדליה בסר ולאורה ריבלין בתפקידים הראשיים.
כרזת הסרט | |
בימוי | דניאל וקסמן |
---|---|
הופק בידי | יעקב גולדווסר |
תסריט | דני הורוביץ, דניאל וקסמן |
עריכה | אשר טללים, לוי זיני |
שחקנים ראשיים |
גדליה בסר לאורה ריבלין |
מוזיקה | שלמה גרוניך |
צילום | אילן רוזנברג |
מדינה | ישראל |
הקרנת בכורה | 1980 |
משך הקרנה | 87 דקות |
שפת הסרט | עברית, גרמנית |
סוגה | סרט דרמה |
תקציב | 3,500,000 ל"י |
הכנסות | 5600 צופים |
דף הסרט ב־IMDb | |
זה סרטו הארוך הראשון של דניאל וקסמן שהשתתף גם בכתיבת התסריט עם דני הורוביץ והסרט הראשון שהופק בתמיכת קרן הקולנוע הישראלי.[1]
העלילה היא על יהודי שנמלט מגרמניה הנאצית ולאחר מעבר באיטליה ובשנחאי הוא הגיע למדינת ישראל אבל אינו מתאקלם בה ורואה את המדינה גם כן כמקום מעבר (טרנזיט) למולדת ממנה גורש - גרמניה.[1]
העלילה מתרחשת בתל אביב לאחר מלחמת ששת הימים.
הסרט הוקרן בפסטיבל ברלין, פסטיבל טורונטו, פסטיבל קייפטאון, דרום אפריקה, פסטיבל Filmex לוס אנג'לס, ארצות הברית ופסטיבל סידני, אוסטרליה (1980).
הסרט הופק בסכום של כ-3 מיליון לירות, מהן חלק נכבד בעידוד ממשלתי. הסרט נמכר לרשת הטלוויזיה הגרמנית א.ר.ד תמורת 80 מארקים.[2]
תקציר העלילה
עריכההסרט מסופר בחלקו על ידי קריינות של בנו של הדמות הראשית, המדבר על אביו בדיעבד, לאחר שעזב.
אריך נוסבאום (גדליה בסר) הוא יהודי בודד שנמצא כל חייו בתחנות מעבר (טרנזיט). הוא גורש מגרמניה, שם עבד במוזיאון בברלין, הגיע דרך איטליה לשנחאי ומשם למדינת ישראל. הוא נישא ליעל (לאורה ריבלין), ילידת הארץ שצעירה ממנו בשנים רבות, ונולד להם בן, מיכאל (יאיר אלעזר).[3] הנישואים לא החזיקו מעמד והם התגרשו ומיכאל עבר לגור עם אמו.
אריך מתפרנס בקושי מחנות לחפצים עתיקים ומתכנן כל הזמן לחזור לברלין שם הציעו לו עבודה במוזיאון שפיטר אותו. הוא לא מסתגל לאווירה ולתרבות בישראל ומתכנן לקחת אתו את מיכאל ואת גרושתו. ידידו מברלין, וילי (גדעון זינגר), שגם הוא היה פליט כמוהו, מנסה לשכנעו להישאר בארץ, אך ללא הצלחה.
אריך אמנם מדבר עברית, אך שתי אחיותיו לילה (רות גלר) וגרטי (לונה בדיאן), מדברות רק גרמנית.
אריך גר בדירה בדמי מפתח. בעלת הבית ורה (פאני לוביץ') עוברת לבית אבות בפרדס חנה ובנה עמנואל (אהרון מסקין) רוצה להרוס את הבית. אריך הוא הדייר האחרון שנשאר. הוא מסרב להיתפנות, למרות לחץ ואיומים של עמנואל, שמוכן לשלם לו יותר מהערכת השמאי, מר הופה (אלכס מונטה).
אריך עוזב את הדירה ושוכר חדר במלון זול שמנוהל על ידי פלורה (ג'טה לוקה). הוא מתוודע שם לכמה טיפוסים בשולי החברה כמו דיסקין (יצחק פיצ'ו בן צור) ונסים (מוטי שירין). דיסקין מסובך בהלוואות בשוק האפור וחייב כסף לעבריין (מוחמד בכרי) ששולח את אנשיו להכות אותו.
הוא קונה כרטיס טיסה לברלין, אך מהסס לטוס לשם וכנראה יישאר בישראל - זר, בודד וחסר שורשים כל חייו.
ביקורות
עריכהגידי אורשר כתב על הסרט:
כוונות טובות אינן תמיד ערובה להצלחתו ואיכותו של המוצר המוגמר, ונראה שעל־אף הכישרון שהושקע בסרט והמאמצים הרבים בהפקתו, הסרט מחטיא מעט את מטרתו, וחבל
— מעריב,[4]
צוות השחקנים
עריכהשם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
---|---|---|
גדליה בסר | אריך נוסבאום | |
לאורה ריבלין | יעל | גרושתו של אריך |
יאיר אלעזר | מיכאל | בנם של אריך ויעל |
גדעון זינגר | וילי | חבר של אריך |
רות גלר | לילה | אחותו של אריך |
לונה בדיאן | גרטי | אחותו של אריך |
פאני לוביץ' | ורה רוחוץ' | בעלת בית |
אמנון מסקין | עמנואל | בנה של ורה |
יצחק (פיצ'ו) בן צור | דיסקין | |
ג'טה לוקה | פלורה | מנהלת מלון |
אלכס מונטה | מר הופה | שמאי |
מוחמד בכרי | מלווה בשוק האפור | |
מוטי שירין | נסים | עבריין |
צדוק צארום | צדוק | ברמן |
קרוליין לנגפורד | תיירת | |
טליה שפירא | רקדנית בבאר |
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אורי קליין, סוף הדרך - תקווה נוספת של הקולנוע הישראלי , נגוזה עם הקרנת "טרנזיט, דבר, 10 באוקטובר 1980
- ^ מריוס טימן, טרנזיט - לפסטייבל הסרטים בברלין, דבר, 30 בינואר 1980
- ^ בנו של דוד אלעזר
- ^ גידי אורשר, טרנזיט, מעריב, 21 בספטמבר 1980