יאטרוגני (או יַטְרוֹגֵנִי, על פי האקדמיה ללשון העברית: טִפּוּלָנִי[1]) הוא מונח המתאר השפעות בריאותיות שליליות הנגרמות כתוצאה מטיפול רפואי.

יאטרוגני
גורם טיפול עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D007049
סיווגים
ICD-11 XB8D עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בעוד שבדרך כלל המונח יאטרוגני שמור לתוצאות מזיקות של טיפולים בידי רופאים, ניתן להשתמש במונח גם ביחס לפעולות על מקצועות טיפוליים אחרים, כגון פסיכולוגים, מרפאים, רוקחים, אחיות, רופאי שיניים ואחרים. זאת ועוד, מחלות יאטרוגניות אינן מוגבלות לרפואה המערבית, ואף רפואה אלטרנטיבית (או רפואה משלימה) עשויה להיות מקור לנזקים יאטרוגניים.

היסטוריה עריכה

מקור המונח מיוונית: ἰατρός, יאטרו - "מרפא"; γένεσις, גנסיס, "מקור". פירושו המילולי הוא "נגרם על ידי המטפל", ובמשמעותו המקורית עשוי להתפרש כהשפעות חיוביות או שליליות של המטפל.

מאז ימי היפוקרטס ידוע כי למרפא קיים פוטנציאל לגרימת נזק. הציווי העתיק "ראשית, אל תגרום נזק" (בלטינית: primum non nocere) הוא אחד מן העקרונות הבסיסיים של האתיקה הרפואית. מחלה יאטרוגנית או מוות שנגרם כתוצאה מטיפול רפואי, בין אם כתוצאה מרשלנות או כתוצאה מטעות מצידו של המטפל, זכתה לסנקציות עונשיות בתרבויות רבות.

הפילוסוף איוואן איליץ' הרחיב בספרו "נקמת הרפואה"[2] את המונח יטרוגניות, מנקודת מבט סוציולוגית, לשלושה סוגים:

  • יאטרוגניות קלינית - מחלה או טראומה כתוצאה מטיפול רפואי
  • יאטרוגניות חברתית - פגיעה בבריאות הציבור כתוצאה מתהליכי מדיקליזציה בחברה בהובלת אנשי וגופי רפואה
  • יאטרוגנויות תרבותית - פגיעה בדרכים המסורתיות להתמודדות עם מחלה ומוות, גם כן כתוצאה ממדיקליזציה של החיים

עם עליית הרפואה המדעית במאה ה-20, הייתה ציפייה כי הרפואה תשכיל להימנע במידה רבה יותר ממקרי מחלה או מוות יאטרוגניים. אמצעי החיטוי, ההרדמה, האנטיביוטיקה ושיטות ניתוח ממשיכים להתפתח במטרה להפחית השפעות ומקרי מוות יאטרוגניים.

מקורות של נזקים יאטרוגניים עריכה

קיימים מקורות רבים לנזקים יאטרוגניים, ביניהם:

  • טעות רפואית
  • כתב יד בלתי קריא במרשמי תרופות
  • תופעות לוואי של תרופות
  • שימוש יתר בתרופות המוביל להתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה
  • שימוש בטיפולים בלתי מוכחים
  • אבחנה מוטעית
  • אי מתן משקל נאות לתלונות החולה באשר להשפעה שלילית של הטיפול
  • זיהומים חיידקיים הנגרמים במהלך אשפוז
  • עינויים רפואיים
  • ניסויים בלתי אתיים בבני אדם
  • מחלות של רופאים הפוגעות באיכות הטיפול (נדיר ביותר)

תוצאות יאטרוגניות אינן נגרמות בהכרח כתוצאה מטעויות רפואיות בטיפול. לעיתים תופעות לוואי המהוות חלק מאופיו של הטיפול גורמות לתוצאות היאטרוגניות. לדוגמה, טיפול ברדיותרפיה או כימותרפיה, הנדרשים לאור מצבו של החולה, עלולים לגרום לנשירת שיער, לאנמיה, הקאות, בחילות, נזק מוחי ועוד.

קיימים מקרים שבהם התוצאות היאטרוגניות נגרמות עקב רשלנות, או נוהלי טיפול פגומים, כך למשל במקרים שבהם ניתן לחולה מרשם שגוי המחמיר את המחלה, עקב כתב יד בלתי ברור. אחת התופעות היאטרוגניות הנפוצות יותר נגרמת עקב ההשפעה ההדדית של צירוף של תרופות. אלה הם מקרים שבהם הרופא איננו בודק את כל התרופות שהחולה מקבל, בטרם ירשום לו תרופה נוספת. כך נוצרים מצבים שבהם נטילת שתי תרופות שונות גורמת לביטול הדדי של השפעותיהן בגוף החולה, או להגברה בלתי רצויה של השפעותיהן. תופעות אלה גורמות למקרים רבים של תחלואה ותמותה. תרופות אף עלולות לגרום לחולה לתגובות אלרגיות.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מונחים חדשים ברפואה ובטכנולוגיית המידע והחלטות בדקדוק (תשע"ד, 2014), באתר האקדמיה ללשון העברית, 9 במרץ 2014
  2. ^ "נקמת הרפואה", איוואן איליץ', תרגם י. דרור, הוצאת עם עובד, ספרית אפקים, תשל"ח 1978