יאיר בן מנשה
זהותו עריכה
יאיר בן מנשה מוזכר לראשונה בספר במדבר, פרק ל"ב, פסוקים ל"ט–מ"ב:[1]
וַיֵּלְכוּ בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה גִּלְעָדָה וַיִּלְכְּדֻהָ וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ: וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת הַגִּלְעָד לְמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה וַיֵּשֶׁב בָּהּ: וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר: וְנֹבַח הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמוֹ.
בפשטות יאיר הוא בנו של מנשה בן יוסף בן יעקב, אך מפרשי הפשט כתבו שהוא לא בן ישיר של מנשה אלא צאצאו,[2] וכפי שנכתב בספר דברי הימים ”וְאַחַר בָּא חֶצְרוֹן אֶל בַּת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד וְהוּא לְקָחָהּ וְהוּא בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת שְׂגוּב: וּשְׂגוּב הוֹלִיד אֶת יָאִיר וַיְהִי לוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד.”[3] לדבריהם הוא מתייחס אחרי מנשה מכיוון שכבש חלקים משטחי שבט מנשה,[4] לפי חז"ל הוא בנו של מנשה ממש.[5]
לפי חז"ל ליאיר לא היו ילדים ובני אחיו מכיר ירשו אותו,[6] רמב"ן כתב שנבח המוזכר בחומש במדבר היה בנו.[7] יש שסברו שהוא השופט יאיר הגלעדי.[8]
אזור פעילותו עריכה
לפי המסופר בספר מדבר יאיר בן מנשה כבש שטח באזור הגלעד, אך לפי ספר דברים נראה שהוא כבש שטח באזור הבשן, יהודה אליצור טען שאת החוות בבשן כבש יאיר בן מנשה ואילו את החוות בגלעד כבש יאיר הגלעדי,[9] יש שפירשו שאלו אותם מקומות, יגאל אריאל טען שהשינוי נובע משיקולי עריכה מתודולוגיים בין ספר במדבר לספר דברים.
בקרב העי עריכה
במלחמת העי בקרב הראשון נהרגו שלושים ושישה אנשים. רבי נחמיה כותב שבקרב נהרג יאיר השקול כנגד רוב הסנהדרין - 36.[10][11]
באלפא ביתא דבן סירא מסופר שכשנודע מותו נפלו בני ישראל על פניהם, ואמרו "אוי לנו שלא היה בישראל כמוהו, אוי לנו מה תהא עלינו, מיד וימס לב העם ויהי למים".[12]
במגילת תענית בתרא ניתנו מספר תאריכים למלחמת העי, יש שמחשיבים את תאריכים אלו כיום פטירת יאיר.[13]
קישורים חיצוניים עריכה
- יגאל אריאל, חוות יאיר - פרשת כיבוש והתנחלות בגולן, על אתר ד'-ה' (ניסן תשנ"ט), עמ' 159 - 169.
- הרב שמואל ישמח, זיהוי שבטו של כל שופט, ירחון האוצר, גיליון כט, סיוון תשע"ט, עמ' קפ - קפו
- תאריך פטירתו דיון בפורום אוצר החכמה
הערות שוליים עריכה
- ^ הוא מוזכר בצורה דומה בספר דברים, פרק ג', פסוקים י"ד–ט"ו
- ^ ראו: פירוש הרמב"ן לתורה במדבר לב מא, וכן בפירושי אבן עזרא חזקוני ורבנו מיוחס שם
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוקים כ"א–כ"ג
- ^ תלמיד רס"ג, מובא אצל: יהודה קיל, דעת מקרא דברי הימים א, עמ' 65
- ^ מדרש רבה, במדבר, יד, ז, כך גם יש שהוכיחו מדברי חז"ל במספר מקומות
- ^ מדרש רבה, במדבר, יד, ז
- ^ רמב"ן על התורה, במדבר, לב מא.
- ^ פירוש ר' יצחק ב"ר יוסף על התורה, הוצאת מכון על הראשונים ה'תשע"ב, בראישת מט ב; רי"ד, שופטים י ג
- ^ יהודה אליצור, דעת מקרא, שופטים, י ד
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קכ"א, עמוד א'
- ^ יש שהסבירו שרבי נחמיה דייק ממה שנכתב כשלושים וששה חרף הנטייה של הכתוב לעגל מספרים, ראו: דוב הולץ, יאיר בן מנשה - שיעור בפשוטו של מקרא, באתר תורה מציון תשע"ז, בדבריו ביאר עוד מספר שיקולים לוגיים שעמדו לפני רבי נחמיה
- ^ יהודה דוד איזנשטיין (עורך), אלפא ביתא דבן סירא, אות א, אוצר מדרשים, חלק א' עמ' 35, באתר היברובוקס
- ^ י"ח באייר, כ"ד ניסן, ד' שבט, הגרסאות הובאו בספרה של שולמית אליצור למה צמנו? ירושלים תשס"ז