יאן אורט
יאן הנדריק אורט (בהולנדית: Jan Hendrik Oort; 28 באפריל 1900 – 5 בנובמבר 1992) היה אסטרונום הולנדי, מחלוצי מדע הרדיו-אסטרונומיה.
 | |
| לידה |
28 באפריל 1900 פרנקר, הולנד  |
|---|---|
| פטירה |
5 בנובמבר 1992 (בגיל 92) ליידן, הולנד |
| ענף מדעי | אסטרונומיה |
| מקום מגורים | הולנד |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת חרונינגן |
| מנחה לדוקטורט |
Pieter Johannes van Rhijn |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
מרטן שמידט, Vincent Icke, Cornelis Johannes van Houten, Pieter van der Kruit, לודוויק ולטג'ר, Adrianus N. Hulsbosch, Elly M. Berkhuijsen, Jeannette Kate Merkelijn, Ernst Raimond, Adrianus Jan Jasper van Woerkom, William Whitney Shane, Gerrit Willem Rougoor, Gijsbert van Herk, William Butler Burton, Leendert Binnendijk, Titus Adrianus Thomas Spoelstra |
| פרסים והוקרה |
|
| הערות | אסטרואיד 1691 אורט(1691 Oort) |
| תרומות עיקריות | |
| מחלוצי רדיואסטרונומיה, עננת אורט. | |
  | |
חייו עריכה
אורט נולד בעיר פרנקר בפריסלנד ולמד באוניברסיטת חרונינגן. נושא הדוקטורט שלו היה The stars of high velocity. בשנים 1922–1924 עבד באוניברסיטת ייל. בשנת 1927 הוא אימת את תאוריית התנועה הסיבובית של שביל החלב. בשנת 1935 התמנה לתפקיד פרופסור במצפה הכוכבים של אוניברסיטת ליידן. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא היה בין חלוצי תחום חדש באסטרונומיה - רדיו-אסטרונומיה. בתמיכתו ובהנחיותו נבנה רדיו-טלסקופ ב-Dwingeloo שבמזרח הולנד.
בשנת 1970 נבנה רדיו-טלסקופ נוסף בווסטברוק. הוא כולל 12 טלסקופים קטנים.
בשנת 1946 הוא קיבל מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה. בשנים 1958–1961 היה נשיא האיגוד האסטרונומי הבינלאומי. בשנת 1987 קיבל את פרס קיוטו.
נפטר בליידן בגיל 92.
גילויים של יאן אורט עריכה
- 1924 - גילוי קבוצת כוכבים באזור שביל החלב אך מחוץ לטבעת הראשית.
- 1927 - ביצוע חישובים המוכיחים שמרכז שביל החלב נמצא 19,200 שנות אור מכדור הארץ.
- הוכחה שמסת שביל החלב גדולה פי 100 מיליארד ממסת השמש.
- 1950 - מציע תאוריה לפיה כל כוכבי השביט יוצאים ממקום מסוים במערכת השמש - עננת אורט
- מצא שאור מערפילית הסרטן הוא אור מקוטב
