יאן קספרוביץ'

משורר, מחזאי, מבקר ספרות ומתרגם פולני (1860–1926).

יַאן קַסְפְּרוֹבִיץ'פולנית: Jan Kasprowicz;‏ 12 בדצמבר 18601 באוגוסט 1926) היה משורר, מחזאי, מבקר ספרות ומתרגם פולני; נציג מוביל של תנועת פולין הצעירה (אנ').

יאן קספרוביץ'
Jan Kasprowicz
לידה 12 בדצמבר 1860
Szymborze, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 באוגוסט 1926 (בגיל 65)
זאקופנה, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין
מקום לימודים אוניברסיטת לייפציג, אוניברסיטת ורוצלב, Royal Evangelical Gymnasium (High School) in Ratibor עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה פולנית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי פולין הצעירה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Maria Kasprowiczowa
  • Jadwiga Przybyszewska עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מפקד במסדר פולוניה רסטיטוטה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

קספרוביץ' נולד בכפר סימבוזה (כיום חלק מאינוברוצלב) בפרובינציית פוזן, למשפחת איכרים אנאלפביתית. משנת 1870 למד בגימנסיה הפרוסית באינוברוצלב, פוזן (פוזנן), אופלן (אופולה), רטיבור, וב-1884 סיים את לימודיו בגימנסיה על שם מריה מגדלנה הקדושה (אנ') בפוזנן. הוא למד פילוסופיה וספרות באוניברסיטאות גרמניות בלייפציג ובברסלאו. במהלך לימודיו החל לפרסם מאמרים ושירה בכתבי עת פולניים שונים. בשל פעילותו בחוגים סוציאליסטים הוא נעצר פעמיים על ידי המשטרה הפרוסית וישב חצי שנה בכלא.

לאחר שחרורו מהכלא, בגיל 28 עבר קספרוביץ' ללבוב, שם שהה את 35 השנים הבאות לחייו. הוא עבד כעיתונאי ומבקר ספרות ותיאטרון, עבד במשך שנתיים במחלקת העריכה של העיתון, "השליח הפולני" (Kurier Polski) ובארבע השנים שלאחר מכן (1902–1906) בעריכה בעיתון, "המילה הפולנית" (Słowo Polskie). במקביל, בפרץ יצירה יוצא דופן, כתב ופרסם קספרוביץ' יצירות ושירה משלו, לשבחי המבקרים. ב-1889 פרסם את קובץ שיריו הראשון הכולל גם את מחרוזת הסונטות Z chalupy ("מן הבקתה") – על דלותו ובורותו של האיכר הפולני.[1]

בשנת 1904 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת לבוב על המסה, "מילות השירים של תאופיל לנרטוביץ'" (Liryka Teofila Lenartowicza). בשנת 1909 הוא מונה לראש המחלקה לספרות השוואתית באוניברסיטת לבוב, מחלקה שהוקמה עבורו לניהולו.

קספרוביץ' האוטודידקט שלט בשפות הלטינית והיוונית הקלאסיות, כמו גם בצרפתית ובאנגלית. יצירותיו כללו תרגומים שזכו לשבחי הביקורת של יצירות ספרותיות גדולות:

הטבע העניק לו בריאות יוצאת דופן ושיעור קומה. סטניסלב לם כתב על קספרוביץ': "בהתנהגותו היו לו מקוריות של צועני וההמולה של עיתונאי, שעם הזמן אפשרו לו להרוויח את הכסף הדרוש למחייתו, העניקו לו הומור טוב של חבר, ואפילו אז – רצינות של פרופסור".[2] הוא היה - עם קבוצת חברים בולטת - אורח תדיר בפאבים וביקבים של לבוב, במיוחד ביקב ובבר היין המפורסם של שטאדמילר שעדיין קיים בשוק, מספר 34.

נישואיו הראשונים – לתאודוזיה סימנסקה (Teodozja Szymańska) ב-1886 - התפרקו לאחר מספר חודשים. בשנת 1893 התחתן עם ידוויגה גונסובסקה (Jadwiga Gąsowska). בשנת 1899 היא עזבה אותו ואת בנותיהם באופן דרמטי למען הסופר סטניסלב פשיביסבסקי (אנ'). ב-1911 הוא נישא שוב, הפעם למריה בונין (Maria Bunin) הצעירה ממנו בהרבה, בחורה רוסייה שאותה פגש ברכבת מרומא לנאפולי באחד ממסעותיו האמנותיים. היא הייתה בתו של הגנרל ויקטור בונין מצבא הרוסיה הצארית.

בשנים 1921–22 היה רקטור אוניברסיטת לבוב.

בעשרים השנים האחרונות לחייו ביקר קספרוביץ' לעיתים קרובות יותר ויותר בהרי הטטרה.[3] ב-1923 התיישב דרך קבע בווילה "הרנדה", בין פורונין (אנ') לזאקופנה, שם נפטר ב-1 באוגוסט 1926.

הערכה עריכה

יצירותיו של קספרוביץ' הושוו לאלו של ארתור רימבו ולפרסי ביש שלי. ויטולד גומברוביץ' אפיין ביומנו את קספרוביץ' באופן הבא: "לחם מקמח מלא, נשמה של יונה, זמר כנה... אבל גם: איכר-בוגד, איכר מזויף, טבע לא טבעי, פשטות מפוברקת. קספרוביץ', לאחר שעזב את האיכר והפך את עצמו לאינטלקטואל, ובכל זאת רצה להישאר איכר - כאינטלקטואל".[4]

כתביו עריכה

 
אנדרטה לזכר קספרוביץ' בכפר הולדתו
  • (1889) Poezje (שירים)
  • (1890) Chrystus (ישו המשיח)
  • (1891) Z chłopskiego zagonu (משדות האיכרים)
  • (1894) Anima lachrymans i inne nowe poezje (אנימה לכרימנס ועוד שירים חדשים)
  • (1895) Miłość (האהבה)
  • (1898) Krzak dzikiej róży (השיח הקוצני)
  • (1901) Ginącemu światu (אל העולם הנכחד)
  • (1902) Salve Regina
  • (1908) Ballada o słoneczniku (הבלדה על חמניות)
  • (1911) Chwile (רגעים)
  • (1916) Księga ubogich (ספר העניים)
  • (1921) Hymny (מזמורי הלל)

קספרוביץ' כתב גם מחזות: Bunt Napierskiego ("המרד של נאפירסקי", 1899), Uczta Herodaiady ("משתה הרודיאס", 1905) ועוד.[1]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יאן קספרוביץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 הערך קַסְפְּרוֹבִיץ', יַן באנציקלופדיה העברית, כרך כ"ט, עמוד 968
  2. ^ "Szkoła Podstawowa nr 83 im. Jana Kasprowicza we Wrocławiu - Patron szkoły". sp83wroclaw.szkolnastrona.pl.
  3. ^ "Lektury.gov.pl". lektury.gov.pl (בפולנית).
  4. ^ "Jan Kasprowicz - biografia – Jan Kasprowicz – Zinterpretuj.pl" (בפולנית). 2021-03-16.