ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור

ספר מאת מארק טוויין

ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור (אנגלית: A Connecticut Yankee in King Arthur's Court) הוא רומן שנכתב על ידי הסופר האמריקני מארק טוויין והתפרסם ב-10 בדצמבר 1889. זהו אחד הספרים הראשונים בהם מופיע המוטיב של מסע בזמן.

ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור
A Connecticut Yankee in King Arthur's Court
ינקי מקונטיקאט בחצר המלך ארתור.jpg
כריכת התרגום העברי השני
מידע כללי
מאת מארק טוויין
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן
נושא מסע בזמן עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1889
מספר עמודים תרגום ראשון: 341
תרגום שני: 282
תרגום שלישי: 367
הוצאה בעברית
הוצאה תרגום ראשון: תבל
תרגום שני: הוצאת כתר
תרגום שלישי - הוצאת גרף
תאריך תרגום ראשון: 1952
תרגום שני: 1983
תרגום שלישי: 2008
תרגום תרגום ראשון: ישעיהו לויט
תרגום שני: גדעון טורי
תרגום שלישי: יעל אכמון
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002652172, 000990014
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
איור על חזית הספר ממהדורת 1889

דמותו השתתפה גם בסדרת הטלוויזיה "עד עצם היום הזה" של רשת ABC בתור אביה של ויולט בעונה החמישית.

עלילהעריכה

האנק מורגן הוא מנהל במפעל בקונטיקט בסוף המאה ה-19. יום אחד הוא מסתבך בקטטה עם אחד מעובדיו ונחבט בראשו. כשהוא מתעורר הוא מגלה כי הוא חזר בזמן לאנגליה של המאה ה-6 לתקופת המלך ארתור. לאחר שהוא מתגבר על קשיי התאקלמות ראשוניים, הוא הופך ליד-ימינו של המלך ומשתמש בידע הטכנולוגי של העתיד כדי להפוך את החברה הנבערת של אנגליה הקדומה לחברה מתקדמת דוגמת ארצות הברית של תקופתו, למשל, על ידי החדרת הדפוס ועיתונים כאמצעי לתקשורת. אולם, לבסוף מסתבר לו שאנגליה של המאה ה-6 אינה מוכנה באמת ובתמים לשינויים שהוא תכנן עבורה וסופה של המהפכה הטכנולוגית שלו להיכשל במחיר דמים נורא.

כתיבת הספרעריכה

בשנת 1884, במהלך מסע הרצאות בנושא הספר "הרפתקאותיו של האקלברי פין", סופת גשמים אילצה את טוויין וחבריו למצוא מחסה בחנות ספרים ברוצ'סטר, ניו יורק בה רכש את הספר "מות ארתור" מאת סר תומאס מלורי. הספר עשה רושם ניכר על טוויין וחבריו ובאחד הימים באותו המסע כתב ביומנו "חולם שאני אביר חנוט בשריון בימי הביניים... אין כיסים בשריון. אין דרך למלא אחר דרישות מסוימות של הטבע. ללא יכול להתגרד. יש לי נזלת- לא יכול לקנח. לא יכול להשיג מטפחת. לא יכול להשתמש בשרוול ברזל. ברזל מאדים מחום שמש- דולף בגשם, מלבין מכפור ומקפיא אותי... כל הזמן פוגעים בי ברקים. נופל. לא יכול לקום. ראה:'מות ארתור'". ברישום חלום זה מוצגים מצבים שנכללו בספר כחוויותיו של האנק מורגן.

מבנה ספרותיעריכה

הספר מסופר בגוף ראשון על ידי שתי דמויות. סיפור המסגרת מסופר על ידי אדם המכונה מ.ט. אשר פגש את גיבור הספר, האנק מורגן, וקיבל ממנו כתב יד המהווה את גוף היצירה ובו מתוארות עלילותיו של מורגן בחצר המלך ארתור. מאחורי ההומור השופע בספר מסתתרת ביקורת נוקבת הן על אנגליה של המאה ה-19 והן על ארצות הברית של אותה תקופה.
מבחינה ספרותית ניתן לחלק את הספר לשלושה חלקים שמשקפים את התקופות השונות בחייו של טוויין בהם נכתבו:
החלק הראשון נכתב בחורף 1886-1885 והוא כולל את ארבעת הפרקים הראשונים המאופיין בכתיבה הומוריסטית.
החלק השני נכתב בקיץ 1887 וכולל 15 פרקים שעוסק בעיקר ברעיון חופש וחרות האדם.
החלק השלישי נכתב בין קיץ 1888 ועד אביב 1889 וכולל את שאר הפרקים המאופיינים במוטיבים אפוקליפטיים.[1]

ביקורת רבה הופנתה בתקופת יציאת הספר כלפי מבנהו הספרותי בטענות שהכתיבה בו מפוזרת, העלילה רופפת, רמתו הלא-אחידה ועל ההומור כפוגע ברצינות הביקורת שבא הספר להעביר. אלברט ביגלו פיין שחיבר את הביוגרפיה של טויין אמר על ההומור כי "גורם המשיכה החשוב הזה מוכתם כמעט עד חורבן בשל בורלסקה גסה ורהבתנית אשר הורסת את האשליה מעוררת בקורא התנגדות לעיתים בדיוק באותו הרגע שבו על הסיפור למלא אותו באש קדושה של זעם צדקני נגד מעשי עוולה. 'ינקי מקונטיקט' הוא דוגמה עילאית למארק טויין במיטבו ובמרעו הספרותיים."

על האנק מורגן כתב טויין כי "הוא נעדר את העידון והחולשה שמלווים את ההשכלה הגבוהה. הוא בור מושלם. הוא מנהל של סדנת מכונות, הוא יכול לבנות מנוע קיטור או אקדח קולט, הוא יכול להקים ולנהל תחנת טלגרף ועדיין למרות כל אלו, הוא בור ועם הארץ".

הספר מעלה לדיון סוגיות כמו דמוקרטיה, ציוויליזציה כפויה ואימפריאליזם על רקע האימפריאליזם האמריקאי, הלגיטימיות של מוסד המלוכה וחירות האדם.

הספר זכה לעיבודים רבים לתיאטרון, לטלוויזיה ולקולנוע, כולל גרסת מחזמר וגרסה בה באגס באני מגלם את תפקיד האנק מורגן.

תרגומים עברייםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מתוך הפרק "מחניבעל עד קמלוט-אחרית דבר" מאת נועה מנהיים, "ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור" הוצאת גרף.