יארומיר יאגר
יארומיר יאגר (בצ'כית: Jaromír Jágr ⓘ?; נולד ב-15 בפברואר 1972 בקלאדנו, צ'כוסלובקיה - כיום בצ'כיה) הוא שחקן הוקי קרח צ'כי מקצועני בעמדת חלוץ אגף ימני, המשחק במועדון ההוקי קלאדנו בליגה הצ'כית. יאגר הוא גם נשיא הקבוצה ואחד מבעליה.
 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יארומיר יאגר במדי נבחרת צ'כיה באולימפיאדת ונקובר (2010) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לידה |
15 בפברואר 1972 (בן 52) קלאדנו, צ'כוסלובקיה - כיום בצ'כיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מידע כללי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |
 צ'כיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משקל |
92 ק"ג  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה | 1.91 מטר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בן או בת זוג |
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ספורט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ענף ספורט | הוקי קרח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עמדה | חלוץ אגף ימני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נבחר בדראפט |
1990, מקום 5 כללי פיטסבורג פינגווינס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תקופת הפעילות | מ-1988 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מועדון |
קלאדנו (1988 - 1990) (בליגה הצ'כית) פיטסבורג פינגווינס (1990 - 2001) וושינגטון קפיטלס (2001 - 2004) ניו יורק ריינג'רס (2004 - 2008) אוונגרד אומסק (2008 - 2011) (בליגת ההוקי הקונטיננטלית) פילדלפיה פליירס (2011 - 2012) דאלאס סטארס (2012 - 2013) בוסטון ברואינס (2013) ניו ג'רזי דווילס (2013 - 2015) פלורידה פנתרס (2015 - 2017) קלגרי פליימס (2017 - 2018) קלאדנו (2018 - ההווה) (בליגה הצ'כית העליונה ובליגה הצ'כית השנייה) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הישגים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרסים והוקרה |
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יאגר נחשב לאחד מגדולי השחקנים בתולדות הענף בעקבות קריירה עשירה בהישגים קבוצתיים ואישיים בליגת ה-NHL.
יאגר זכה פעמיים ברציפות בגביע סטנלי במדי פיטסבורג פינגווינס.
כיום יאגר הוא המבקיע השני בטיבו בהיסטוריה של ה-NHL (בנקודות - שערים + אסיסטים), והמבקיע האירופי הגדול בתולדות ה-NHL, כשהוא מוביל את השחקנים האירופים באסיסטים ובנקודות, לאחר ששבר את שיאיו של יארי קורי. הוא זכה בגביע ארט רוס כמבקיע המצטיין של ה-NHL ב-5 עונות, מהן 4 ברציפות בין 1998 ל-2001. כמו כן זכה בתואר ה-MVP של הליגה ב-1999, תואר שזיכה אותו בגביע הארט, ו-3 פעמים בפרס לסטר פירסון כ-MVP מטעם איגוד השחקנים. הוא אחד משמונה שחקנים בלבד בהיסטוריה של ה-NHL שכבשו 700 שערים ומעלה בעונה הרגילה של הליגה, וממוקם במקום הרביעי בטבלת מבקיעי השערים בהיסטוריה של הליגה.
בנוסף להצלחותיו בקריירה המקצוענית, נחל יאגר הצלחות גם בזירה הבינלאומית, כשזכה עם נבחרת צ'כיה במדליית זהב באולימפיאדת נאגנו (1998), במדליית ארד באולימפיאדת טורינו (2006) ופעמיים באליפות העולם.
ביוגרפיה עריכה
יאגר החל להחליק בגיל 3, וכישרונו בהוקי קרח בלט באופן מיידי. לאחר שעבר במהירות את קבוצות הגילאים של המועדון ההוקי של עיר הולדתו, הועלה כבר בגיל 16 לקבוצת הבוגרים ששיחקה בליגה הצ'כוסלובקית העליונה.
עם תחילת קריירת הבוגרים של יאגר החל מסך הברזל את נפילתו. יאגר נבחר בדראפט ה-NHL ב-1990 על ידי פיטסבורג פינגווינס, השחקן הצ'כוסלובקי הראשון שנבחר בדראפט בלא שערק למערב. לא היה צורך בכך - השערים למערב נפתחו, ויאגר יכל להגיע לקבוצתו החדשה בצורה חופשית וגלויה.
קריירה מקצוענית עריכה
פיטסבורג פינגווינס עריכה
ערך מורחב – פיטסבורג פינגווינס
יאגר, שהגיע ל-NHL בגיל צעיר מאוד, החל את דרכו בפינגווינס כשחקן משלים בקבוצה שסבבה סביב כוכבה הגדול מריו למיה. השילוב של השניים התגלה כמצוין, וכבר בשנתיים הראשונות של יאגר בפיטסבורג - 1991 ו-1992 - זכו הפינגווינס בשני גביעי סטנלי רצופים.
הפופולריות שלו בקרב אוהדי הפינגווינס הלכה ועלתה, בין השאר בזכות נסיונותיו הכבירים והפומביים ללמוד אנגלית, כשבין השאר הקריא במבטא כבד את תחזית מזג האוויר בתחנת רדיו מקומית. הוא זכה לכינוי "מריו ג'וניור", בהתייחס למריו למיה, לאחר שהאוהדים שמו לב שהאיות של שמו הוא אנגראמה ל-Mario Jr.
יאגר תפס את מקומו ככוכב בקבוצה בעונת 1994/95, שהייתה עונה מקוצרת בשל סכסוך עבודה בין בעלי הקבוצות לשחקנים. לאחר שחזר מאירופה, שם שיחק במספר קבוצות בזמן השבתת המגן שעיכבה את תחילת העונה, סיים יאגר את העונה עם 70 נקודות כולל 32 שערים ב-48 משחקים בעונה הרגילה, וזכה לראשונה בגביע ארט רוס כמבקיע המצטיין של הליגה. העונה הבאה, 1995/96, הייתה הטובה ביותר של יאגר מבחינה סטטיסטית. הוא סיים אותה עם 149 נקודות, שיא NHL חדש לשחקן אירופי. חלוקת הנקודות הייתה 62 שערים ו-87 אסיסטים - שיאי קריירה אישיים שעדיין מחזיקים מעמד.
השנים הבאות היו שנים של זעזוע בפינגווינס. מריו למיה, הקפטן והכוכב הגדול שלה, אובחן כחולה בסרטן ופרש ממשחק. בהיעדרו של למיה הפך יאגר למבקיע העיקרי של הקבוצה, ועשה זאת בהצלחה - את עונת 1997/98 סיים שוב כמבקיע המצטיין של הליגה, עם 102 נקודות, וזכה בגביע ארט רוס בפעם השנייה.
בעונת 1998/99, לאחר שכוכב נוסף בקבוצה והקפטן שהחליף את למיה, רון פרנסיס, עבר לקרוליינה הוריקנס, התמנה יאגר לקפטן הקבוצה. העומס ההתקפי עליו התגבר עוד יותר עם עזיבתו של פרנסיס, והוא הגיב בעונה אישית מצוינת, שהביאה לו בפעם הראשונה והיחידה בקריירה את גביע הארט - גביע ה-MVP של הליגה, בנוסף לפרס לסטר פירסון בפעם הראשונה ולגביע ארט רוס שני ברציפות. בשתי העונות הבאות זכה יאגר פעם נוספת בפרס לסטר פירסון ושמר על תוארו כמבקיע המצטיין של הליגה - ובסך הכל השלים 5 זכיות בגביע ארט רוס, מתוכן 4 ברציפות.
עונת 2000/01, למרות הזכייה האחרונה בגביע ארט רוס, סימנה את סוף דרכו של יאגר בפינגווינס. מריו למיה חזר במפתיע מפרישה, ויאגר שהיה כבר הכוכב הראשי של הקבוצה חזר לנגן לו כינור שני, וודאי בתפיסת האוהדים. בנוסף, נקלעה הקבוצה למצב כספי קשה, ולמעשה נקנתה על ידי למיה שהציל אותה מפשיטת רגל. הפינגווינס לא יכלו עוד להרשות לעצמם להחזיק ביאגר, והוא הועבר לוושינגטון קפיטלס בקיץ 2001. הוא סיים את דרכו בפינגווינס כשהוא המבקיע השני בטיבו בהיסטוריה של הקבוצה, אחרי למיה (נכון ל-2020 יאגר הוא המבקיע השלישי בטיבו בהיסטוריה של הקבוצה, אחרי למיה וסידני קרוסבי).
וושינגטון קפיטלס עריכה
בוושינגטון קפיטלס חתם יאגר על החוזה הגדול בהיסטוריה של ה-NHL עד אז - 77 מיליון דולרים ל-7 עונות, בציפייה לבנות סביבו קבוצה של כוכבים וותיקים שתציב את הקבוצה דרך קבע בצמרת הליגה - אולם הניסיון נכשל. יאגר גילה יכולת חלשה בשנותיו בקפיטלס, והקבוצה כולה נכשלה איתו. בעונת 2001/02 הקבוצה כלל לא הגיעה לפלייאוף, ועונה לאחר מכן עלתה אליו בקושי והודחה בסיבוב הראשון.
כבר בסוף אותה עונה החליטו הקפיטלס להעביר את יאגר בעסקה לקבוצה אחרת, כדי לחסוך את משכורתו העצומה. הניסיונות נמשכו כמעט שנה שלמה, ורק באמצע עונת 2003/04 עלה בידם להעביר אותו לניו יורק ריינג'רס, כאשר הקפיטלס מתחייבים לממן חלק משכרו - מהלך לא מקובל בספורט המקצועני בצפון אמריקה.
ניו יורק ריינג'רס עריכה
יאגר הספיק לשחק בריינג'רס עד סיום עונת 2003/04, ובעונה שלאחר מכן חזר לאירופה כאשר סכסוך עבודה בין ה-NHL לאיגוד השחקנים השבית את הליגה וביטל לבסוף את העונה כולה. יאגר חזר בתחילה לצ'כיה, לקבוצת נעוריו קלאדנו, ולאחר מכן עבר לאוונגרד אומסק, אלופת רוסיה. יאגר סייע לקבוצה לזכות בגביע אירופה לאלופות באותה עונה, כשכבש את שער הניצחון במשחק הגמר מול אלופת פינלנד, אך בזירה המקומית נכשלה הקבוצה ולא הצליחה להגן על תואר האליפות שלה.
בעונת 2005/06, עם סיום השביתה, חזר יאגר לריינג'רס והפיק עונה מצוינת. הוא שבר את שיאי ההבקעה לעונה בודדת של המועדון הוותיק, עם 54 שערים ו-123 נקודות, והוביל את הריינג'רס לפלייאוף לראשונה מאז עונת 1996/97. תוך כדי העונה השיג יאגר את הנקודה ה-1400 שלו ב-NHL, שבר את שיאי ההבקעה בקריירה של יארי קורי והפך למבקיע האירופי הגדול ביותר בהיסטוריה של הליגה (למעשה יאגר פיגר עדיין אחרי סטן מיקיטה, כוכב שיקגו בלאק הוקס של שנות ה-60, שנולד בצ'כוסלובקיה אך עבר כילד לקנדה. מאוחר יותר עבר יאגר גם את מיקיטה). יאגר החמיץ זכייה נוספת בגביע ארט רוס וזכייה גם בגביע מוריס "רוקט" רישאר, גביע מלך השערים של הליגה, בשבוע האחרון של העונה אחרי שהוביל את הליגה במשך רובה המכריע. עם זאת, הוא זכה בפעם השלישית בפרס לסטר פירסון, פרס ה-MVP מטעם איגוד שחקני ה-NHL.
הציפיות לקראת הפלייאוף היו גבוהות, אולם יאגר פרק את כתפו במשחק הראשון מול היריבה המושבעת ניו ג'רזי דווילס והוגבל בתנועתו למשך שארית הסדרה. הדווילס הביסו את הריינג'רס ב-4 משחקים והדיחו אותם.
יאגר המשיך ביכולת התקפית מעולה גם בעונת 2006/07, בה התמנה לקפטן הקבוצה במקום מרק מסיה שפרש ממשחק פעיל. יאגר סיים את העונה עם 96 נקודות. בדרך השיג את שערו ה-600 ואת הנקודה ה-1500 שלו ב-NHL. לאחר עונת 2007/08, בה ירד מעט בתפוקתו, הסתיים חוזהו בריינג'רס. הריינג'רס הודיעו לו שלא יחדשו את החוזה, ויאגר מצא עצמו כשחקן חופשי לראשונה בקריירת ה-NHL שלו.
המעבר ל-KHL עריכה
לקראת עונת 2008/09 השתנה נוף ההוקי קרח העולמי, כאשר ברוסיה קמה ליגת ההוקי הקונטיננטלית (KHL) כיורשתה של הסופרליגה הרוסית. הליגה הקונטיננטלית לא הסתירה את יומרתה להוות אלטרנטיבה ל-NHL ולפתות את כוכבי ה-NHL, בעיקר אלה האירופים, לעבור אליה. יאגר היה מאלה שעברו, והוא חתם באוונגרד אומסק, הקבוצה בה שיחק בזמן שביתת ה-NHL ב-2005, תוך שהוא מצהיר על כוונותיו לסיים את הקריירה ברוסיה או בקבוצת נעוריו בצ'כיה, שהייתה בבעלותו של אביו.
חוויה קשה עבר יאגר בעונתו הראשונה בקבוצה, כאשר ירד מהקרח בהחלפת קו התקפה והתיישב על ספסל קבוצתו לצד כוכב צעיר בקבוצה, אלכסיי צ'רפנוב. בעוד השניים משוחחים ביניהם התמוטט לפתע צ'רפנוב אל זרועותיו של יאגר, ומת בתוך שניות אחדות בגיל 19 בלבד.
במהלך עונת 2009/10 שינה יאגר את דעתו, והודיע על רצונו לחזור ל-NHL. למרות זאת האריך את חוזהו באוונגארד ושיחק שם גם בעונת 2010/11.
בחזרה ב-NHL עריכה
לאחר תקופה ארוכה של שמועות וניהול משא ומתן עם מספר קבוצות, חתם יאגר ביולי 2011 על חוזה לעונה אחת בפילדלפיה פליירס. כבר במשחקו הראשון בקבוצה מסר יאגר אסיסט, וצבר את הנקודה ה-1600 בקריירת ה-NHL שלו. למרות גילו המבוגר הפגין יאגר יכולת טובה וסייע לפליירס להגיע לסיבוב השני בפלייאוף.
בקיץ 2012 חתם יאגר על חוזה לעונה אחת בדאלאס סטארס. תחילת עונת 2012/13 התעכבה בשל סכסוך עבודה בין ה-NHL ושחקניה, ויאגר חזר לקבוצת נעוריו בצ'כיה, קלאדנו, למשך השבתת ה-NHL. כשהחלה העונה חזר יאגר לדאלאס והיה המבקיע המוביל שלה בעונה המקוצרת - ב-34 משחקים כבש 14 שערים ומסר 26 אסיסטים. למרות זאת, עם סיום מועד ההעברות ב-NHL, בחרו הסטארס להעביר את הכוכב המתבגר לבוסטון ברואינס בתמורה לבחירות דראפט עתידיות.
בברואינס לא הרבה יאגר להבקיע, ובפרט שבת מהבקעה במהלך ריצת הפלייאוף של הקבוצה שהגיעה עד לסדרת הגמר על גביע סטנלי. בסדרת הגמר נוצחו יאגר והברואינס על ידי שיקגו בלאקהוקס, ויאגר החמיץ הזדמנות לזכות בגביע סטנלי שלישי בקריירה 21 שנה לאחר הגביע הקודם.
עם סיום העונה חתם יאגר על חוזה בניו ג'רזי דווילס. בעונת 2013/14 הצטיין יאגר, ובגיל 41 סיים כמבקיע המצטיין של הקבוצה תוך כדי שהוא הופך לשחקן השביעי בהיסטוריה של ה-NHL שמגיע ל-700 שערים; אך בעונת 2014/15 ירד בדקות המשחק שלו ומיעט להבקיע. למרות זאת רשם ציון דרך נוסף כאשר בגיל 42 ו-322 יום כבש שלושער מול פילדלפיה פליירס, והפך לשחקן המבוגר ביותר שכובש שלושער ב-NHL תוך שבירת שיאו של גורדי האו.
לקראת סיום מועד ההעברות באותה עונה הועבר בעסקה לפלורידה פנתרס. הוא המשיך במדי הפנתרס בעונת 2015/16, וטיפס למקום השלישי בטבלת מבקיעי השערים בכל הזמנים ב-NHL, כאשר רק ויין גרצקי וגורדי האו מקדימים אותו (בעונת 2021/22 עבר אותו אלכסנדר אובצ'קין והוריד אותו למקום הרביעי). בעונת 2016/17 רשם ציון דרך נוסף כשעלה למקום השני בדירוג המבקיעים בכל הזמנים (בנקודות) אחרי גרצקי בלבד.
למרות זאת, לא חודש חוזהו בתום עונת 2016/17 והוא הפך לשחקן חופשי. לאחר שהתקשה למצוא קבוצה בתחילת עונת 2017/18, חתם בנובמבר 2017 בקלגרי פליימס.
השיבה לצ'כיה עריכה
לאחר תקופה קצרה ולא מוצלחת בקלגרי פליימס, בה כבש שער אחד בלבד, חזר יאגר לקבוצת נעוריו, קלאדנו, לשארית העונה. יאגר הוא גם הבעלים והנשיא של הקבוצה, ששיחקה אז בליגה הצ'כית השנייה. הוא הוביל את קלאדנו לעלייה לליגה הראשונה לאחר 6 עונות בליגה השנייה, כולל כיבוש 4 שערים במשחק העלייה. מאז נעה הקבוצה באופן תדיר בין הליגות הראשונה והשנייה.
בזירה הבינלאומית עריכה
באופן מסורתי, ביצועיו של יאגר עבור נבחרת צ'כיה היו נמוכים יותר מאלה שהציג בקריירה המקצוענית שלו. למרות זאת השיג עם הנבחרת מספר הישגים יפים.
ב-1994 הגיע יאגר לאחר סיום עונת ה-NHL שלו באמצע אליפות העולם, והצטרף לנבחרת צ'כיה, אלא שצ'כיה הודחה ברבע הגמר ויאגר לא הטביע חותם על האליפות.
ב-1996 שיחק עם צ'כיה בגביע העולם בהוקי קרח וגילה יכולת ירודה, כמו הנבחרת כולה. צ'כיה הובסה בתוצאות גבוהות בכל משחקיה, כולל מול נבחרתה החלשה יחסית של גרמניה, וסיימה אחרונה את הטורניר.
ב-1998, למרות יכולת פושרת באופן אישי, היה יאגר שותף להישג היסטורי של נבחרת צ'כיה - מדליית זהב באולימפיאדת נאגנו, מדליית זהב אולימפית ראשונה אי פעם לנבחרת, כולל תקופת צ'כוסלובקיה.
הנבחרת עם יאגר נכשלה בהמשך, למרות ציפיות גבוהות שעוררה הנבחרת לאחר שזכתה ב-3 אליפויות עולם רצופות בין 1999 ו-2001, בלעדיו. יאגר המשיך לגלות יכולת פושרת באולימפיאדת סולט לייק סיטי ובאליפות העולם באותה שנה, וצ'כיה איבדה את שני תואריה. הציפיות היו גבוהות במיוחד לקראת אליפות העולם ב-2004 שנערכה בפראג, אולם לאחר שלב בתים בו הראו יאגר והנבחרת כולה יכולת מרשימה וניצחו בכל משחקים כשלו הצ'כים ברבע הגמר.
באליפות העולם של 2005 גילה יאגר יכולת מצוינת. למרות ששיחק עם אצבע שבורה וחבושה במהלך כל הטורניר, נבחר לשישיית הטורניר והוביל את הנבחרת לזכייה באליפות. בכך נכנס יאגר למועדון יוקרתי ומצומצם של "הזהב המשולש" - שחקנים שזכו במהלך הקריירה בגביע סטנלי, במדליית זהב אולימפית ובאליפות העולם.
באולימפיאדת טורינו (2006) זכה יאגר עם הנבחרת במדליית הארד, למרות פציעות שהגבילו אותו.
ב-2010 זכה יאגר לכבוד לשאת את דגל צ'כיה בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ונקובר. מאוחר יותר באותה השנה, תוך גילוי יכולת הבקעה טובה, הוביל את צ'כיה לזכייה נוספת באליפות העולם.
יאגר היה בין הכובשים המצטיינים גם באליפות העולם של 2011. צ'כיה הפסידה את תוארה, אולם זכתה במדליית הארד.
יאגר חזר לזירה הבינלאומית באולימפיאדת סוצ'י (2014), כבש שני שערים ומסר אסיסט אחד בחמישה משחקים, ונוצח עם נבחרתו ברבע הגמר. מאוחר יותר באותה שנה, באליפות העולם שנערכה בבלארוס, הגיע עם נבחרתו לחצי הגמר, אך הנבחרת נוצחה ולאחר מכן נוצחה גם המשחק על מדליית הארד. בתום האליפות הודיע יאגר על פרישתו מהנבחרת כדי להתמקד בשארית קריירת ה-NHL שלו.
לאור העובדה שאת אליפות העולם הבאה ב-2015 אירחה צ'כיה, חזר בו יאגר מפרישתו וייצג את הנבחרת בפעם האחרונה באליפות מול הקהל הביתי. במהלך האליפות הפך לשחקן המבוגר ביותר שכובש שער באליפות העולם. צ'כיה שוב נוצחה בחצי הגמר ובמשחק על מדליית הארד, ויאגר זכה בתואר ה-MVP של הטורניר ופרש מהנבחרת באופן סופי.
חיים אישיים עריכה
יאגר משחק לאורך כל הקריירה שלו בחולצה מספר 68, לזכר האביב של פראג שאירע בשנת 1968. במהלך האירועים נכלא סבו של יאגר על ידי הצבא האדום שפלש לצ'כוסלובקיה, ומת בכלאו.
יאגר הסתבך בעברו בשערוריית הימורים, כשהתגלה שהוא חייב סכומים גדולים לאתר הימורים באינטרנט; לאחר שלא עמד בתשלומים לכיסוי חובותיו, פרסם בעל האתר את דבר קיום החוב ב-2003.
יאגר הסתבך גם עם רשויות המס בארצות הברית עקב מיסים שאיחר לשלם; ב-2006 תבע יאגר לדין את רואה החשבון שלו, בטענה שהתרשל בניהול ענייניו מול רשויות המס ואיחר בהגשת המסמכים הדרושים להם, דבר שעלה לו בקנסות כבדים.
אביו של יאגר הוא בעל רשת מלונות בצ'כיה, והיה הבעלים של קבוצת ההוקי של קלאדנו, קבוצת נעוריו של יאגר. יאגר ירש ממנו את הבעלות על הקבוצה והפך גם לנשיאה.
היאגרים הנודדים עריכה
עם קריירת NHL ארוכת שנים הכוללת מספר רב של קבוצות, צבר לעצמו יאגר מספר מעריצים רב.
בשנים האחרונות הוקמה קבוצת מעריצים שכינתה את עצמה "היאגרים הנודדים" ("The Traveling Jagrs"), חברי הקבוצה הגיעו למשחקים רבים של הקבוצות בהן שיחק יאגר באותן שנים. הם נהגו ללבוש חולצות משחק הנושאות את שמו והמספר 68, מכל הקבוצות בהן שיחק לאורך הקריירה, חבשו פיאות המתאימות לתסרוקת שהייתה לו באותה הקבוצה ועודדו אותו לאורך המשחק, ללא קשר לקבוצות המשחקות על הקרח, העידוד שלהם התרכז אך ורק בו.
סטטיסטיקה בקריירת הבוגרים עריכה
מקרא: מש - משחקים; שע - שערים; אס - אסיסטים; נק - נקודות; ד"ע - דקות עונש (על הרחקות בשל עבירות).
עונה רגילה ופלייאוף עריכה
| עונה רגילה | פלייאוף | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| עונה | קבוצה | ליגה | מש | שע | אס | נק | ד"ע | מש | שע | אס | נק | ד"ע | ||
| 1988/89 | קלאדנו | צ'כוסלובקית | 29 | 3 | 3 | 6 | 4 | 10 | 5 | 7 | 12 | 0 | ||
| 1989/90 | קלאדנו | צ'כוסלובקית | 42 | 22 | 28 | 50 | ?? | 9 | 8 | 2 | 10 | ?? | ||
| 1990/91 | פיטסבורג פינגווינס | NHL | 80 | 27 | 30 | 57 | 42 | 24 | 3 | 10 | 13 | 6 | ||
| 1991/92 | פיטסבורג פינגווינס | NHL | 70 | 32 | 37 | 69 | 34 | 21 | 11 | 13 | 24 | 6 | ||
| 1992/93 | פיטסבורג פינגווינס | NHL | 81 | 34 | 60 | 94 | 61 | 12 | 5 | 4 | 9 | 23 | ||
| 1993/94 | פיטסבורג פינגווינס | NHL | 80 | 32 | 67 | 99 | 62 | 6 | 2 | 4 | 6 | 16 | ||
| 1994/95 | קלאדנו | צ'כית | 11 | 8 | 14 | 22 | 10 | - | - | - | - | - | ||
| 1994/95 | בולצאנו | גביע שש האומות | 5 | 8 | 8 | 16 | 4 | - | - | - | - | - | ||
| 1994/95 | בולצאנו | איטלקית | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | - | - | - | - | - | ||
| 1994/95 | שאלקר האיה | גרמנית | 1 | 1 | 10 | 11 | 0 | - | - | - | - | - | ||
| 1994/95 | פיטסבורג פינגווינס | NHL | 48 | 32 | 38 | 70 | 37 | 12 | 10 | 5 | 15 | 6 | ||
| 1995/96 | פיטסבורג פינגווינס | NHL | 82 | 62 | 87 | 149 | 96 | 18 | 11 | 12 | 23 | 18 | ||
| 1996/97 | פיטסבורג פינגווינס | NHL | 63 | 47 | 48 | 95 | 40 | 5 | 4 | 4 | 8 | 4 | ||
| 1997/98 | פיטסבורג פינגווינס | NHL | 77 | 37 | 65 | 102 | 64 | 6 | 4 | 5 | 9 | 2 | ||
| 1998/99 | פיטסבורג פינגווינס | NHL | 81 | 44 | 83 | 127 | 66 | 9 | 5 | 7 | 12 | 16 | ||
| 1999/2000 | פיטסבורג פינגווינס | NHL | 63 | 42 | 54 | 96 | 50 | 11 | 8 | 8 | 16 | 6 | ||
| 2000/01 | פיטסבורג פינגווינס | NHL | 81 | 52 | 69 | 121 | 42 | 16 | 2 | 10 | 12 | 18 | ||
| 2001/02 | וושינגטון קפיטלס | NHL | 69 | 31 | 48 | 79 | 30 | - | - | - | - | - | ||
| 2002/03 | וושינגטון קפיטלס | NHL | 75 | 36 | 41 | 77 | 38 | 6 | 2 | 5 | 7 | 2 | ||
| 2003/04 | וושינגטון קפיטלס | NHL | 46 | 16 | 29 | 45 | 26 | - | - | - | - | - | ||
| 2003/04 | ניו יורק ריינג'רס | NHL | 31 | 15 | 14 | 29 | 12 | - | - | - | - | - | ||
| 2004/05 | קלאדנו | צ'כית | 17 | 11 | 17 | 28 | 16 | - | - | - | - | - | ||
| 2004/05 | אוונגרד אומסק | סופרליגה רוסית | 32 | 16 | 22 | 38 | 63 | 11 | 4 | 10 | 14 | 22 | ||
| 2005/06 | ניו יורק ריינג'רס | NHL | 82 | 54 | 69 | 123 | 72 | 3 | 0 | 1 | 1 | 2 | ||
| 2006/07 | ניו יורק ריינג'רס | NHL | 82 | 30 | 66 | 96 | 78 | 10 | 5 | 6 | 11 | 12 | ||
| 2007/08 | ניו יורק ריינג'רס | NHL | 82 | 25 | 46 | 71 | 58 | 10 | 5 | 10 | 15 | 12 | ||
| 2008/09 | אוונגרד אומסק | KHL | 55 | 25 | 28 | 53 | 62 | 9 | 4 | 5 | 9 | 4 | ||
| 2009/10 | אוונגרד אומסק | KHL | 51 | 22 | 20 | 42 | 50 | 3 | 1 | 1 | 2 | 0 | ||
| 2010/11 | אוונגרד אומסק | KHL | 49 | 19 | 31 | 50 | 48 | 14 | 2 | 7 | 9 | 8 | ||
| 2011/12 | פילדלפיה פליירס | NHL | 73 | 19 | 35 | 54 | 30 | 11 | 1 | 7 | 8 | 2 | ||
| 2012/13 | דאלאס סטארס | NHL | 34 | 14 | 12 | 26 | 20 | - | - | - | - | - | ||
| 2012/13 | בוסטון ברואינס | NHL | 11 | 2 | 7 | 9 | 2 | 22 | 0 | 10 | 10 | 8 | ||
| 2013/14 | ניו ג'רזי דווילס | NHL | 82 | 24 | 43 | 67 | 46 | - | - | - | - | - | ||
| 2014/15 | ניו ג'רזי דווילס | NHL | 57 | 11 | 18 | 29 | 42 | - | - | - | - | - | ||
| 2014/15 | פלורידה פנתרס | NHL | 20 | 6 | 12 | 18 | 6 | - | - | - | - | - | ||
| 2015/16 | פלורידה פנתרס | NHL | 79 | 27 | 39 | 66 | 48 | 6 | 0 | 2 | 2 | 4 | ||
| 2016/17 | פלורידה פנתרס | NHL | 82 | 16 | 30 | 46 | 56 | - | - | - | - | - | ||
| סה"כ בליגה הצ'כית | 133 | 68 | 95 | 163 | 50 | 19 | 13 | 9 | 22 | 0 | ||||
| סה"כ בליגה הרוסית/הקונטיננטלית | 187 | 82 | 102 | 184 | 223 | 37 | 11 | 23 | 34 | 34 | ||||
| סה"כ ב-NHL | 1711 | 765 | 1149 | 1914 | 1157 | 208 | 78 | 123 | 201 | 163 | ||||
בינלאומי עריכה
| שנה | קבוצה | טורניר | מיקום | מש | שע | אס | נק | ד"ע |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1990 | צ'כוסלובקיה | אליפות העולם עד גיל 20 | 
|
7 | 5 | 13 | 18 | 6 |
| 1990 | צ'כוסלובקיה | אליפות העולם | 4 | 10 | 3 | 2 | 5 | 2 |
| 1991 | צ'כוסלובקיה | גביע קנדה | 6 | 5 | 1 | 0 | 1 | 0 |
| 1994 | צ'כיה | אליפות העולם | 7 | 3 | 0 | 2 | 2 | 2 |
| 1996 | צ'כיה | גביע העולם בהוקי קרח | 8 | 3 | 1 | 0 | 1 | 2 |
| 1998 | צ'כיה | אולימפיאדת נאגנו | 
|
6 | 1 | 4 | 5 | 2 |
| 2002 | צ'כיה | אולימפיאדת סולט לייק סיטי | 7 | 4 | 2 | 3 | 5 | 4 |
| 2002 | צ'כיה | אליפות העולם | 5 | 7 | 4 | 4 | 8 | 2 |
| 2004 | צ'כיה | אליפות העולם | 5 | 7 | 5 | 4 | 9 | 6 |
| 2004 | צ'כיה | גביע העולם בהוקי קרח | 3-4 | 5 | 1 | 1 | 2 | 2 |
| 2005 | צ'כיה | אליפות העולם |
|
8 | 2 | 7 | 9 | 2 |
| 2006 | צ'כיה | אולימפיאדת טורינו |
|
8 | 2 | 5 | 7 | 6 |
| 2009 | צ'כיה | אליפות העולם | 6 | 7 | 3 | 6 | 9 | 6 |
| 2010 | צ'כיה | אולימפיאדת ונקובר | 5 | 5 | 2 | 1 | 3 | 6 |
| 2010 | צ'כיה | אליפות העולם |
|
9 | 3 | 4 | 7 | 12 |
| 2011 | צ'כיה | אליפות העולם |
|
9 | 5 | 4 | 9 | 4 |
| 2014 | צ'כיה | אולימפיאדת ונקובר | 6 | 5 | 2 | 1 | 3 | 2 |
| 2014 | צ'כיה | אליפות העולם | 4 | 10 | 4 | 4 | 8 | 12 |
| 2015 | צ'כיה | אליפות העולם | 4 | 10 | 6 | 3 | 9 | 8 |
| סה"כ | 121 | 47 | 55 | 102 | 74 | |||
קישורים חיצוניים עריכה
יארומיר יאגר, ברשת החברתית פייסבוק
יארומיר יאגר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
יארומיר יאגר, ברשת החברתית אינסטגרם- יארומיר יאגר, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- יארומיר יאגר, באתר olympedia.org
- יארומיר יאגר באתר ה-NHL
- יארומיר יאגר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
