יבגני אריה

במאי תיאטרון ישראלי

יבגני מיכאילוביץ' אריהרוסית: Евгений Михайлович Арье; ‏28 בנובמבר 194719 בינואר 2022) היה במאי תיאטרון בינלאומי וישראלי, המייסד והמנהל האמנותי של תיאטרון גשר מיום הקמתו ב-1990 עד 2019.[1]

יבגני אריה
Евгений Арье
לידה 28 בנובמבר 1947
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בינואר 2022 (בגיל 74)
ניו יורק, ארצות הברית
מדינה ישראל, רוסיה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19722022 (כ־50 שנה)
מקום לימודים הפקולטה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
http://www.gesher-theatre.co.il/ru/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יבגני אריה
יבגני אריה ואפרת בן צור - חזרות של ההצגה "יונה ונער", 2011
יבגני אריה בחזרות על ההצגה "טרטיף", 2009

קורותיו עריכה

אריה נולד במוסקבה שברוסיה הסובייטית (בברית המועצות לשעבר). הוא למד פסיכולוגיה לתואר ראשון באוניברסיטת מוסקבה, ועבר אחר כך ללמוד תיאטרון בלנינגרד אצל הבמאי הנודע גאורגי טובסטונוגוב[2]. אריה ביים בתיאטראות המובילים בסנט פטרבורג ובמוסקבה, בהם תיאטרון מאיאקובסקי ו"בולשוי"[3]. שם העלה, בין השאר, את המחזה "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים".

היה מסורב עלייה, עד שאושרה עלייתו לארץ בשנת 1990. הוא עלה לישראל בשנת 1990 עם קבוצת שחקנים מתלמידיו, וייסד ביפו, יחד עם סלבה מלצב, את תיאטרון גשר, אחד התיאטראות הרפרטואריים הדו-לשוניים היחידים בעולם (עברי-רוסי). הוא ביים מחזות וגיבש שיטת עבודה ייחודית עם שחקניו. בנוסף, ביים הצגות ואופרות בתיאטרון הבולשוי במוסקבה, בתיאטרון סוברמניק מוסקבה, בניו-יורק ובלטביה.[3] אריה שימש גם מרצה אורח בבית הספר האירופי למשחק בפריז, בג'וליארד, באוניברסיטת ניו יורק ובאוניברסיטת תל אביב.[2]

בכיתת אמן שערך לבמאים צעירים ביוני 2007, ניתן להתרשם מדרך עבודתו ותפישת עולמו באמצעות משפטים שציין, כמו: "הדמויות לא קראו את המחזה, הן לא יודעות מה קורה ברגע הבא", "כדי להגיע אל הפעולה הפשוטה במאי צריך לשאול את עצמו המון שאלות, וכדי לענות עליהן, כדאי שתדע משהו (על החיים) ותשתמש בדמיון", "החיים יביאו אותך לפתרונות שלא קיימים בטקסט", "כשזה טוב, זה בזכות השחקנים, כשזה רע, הבמאי אשם".[4]

עבודותיו המרכזיות עריכה

פרסים והוקרה עריכה

אריה זכה בפרסים רבים והוקרה ברוסיה, ברחבי העולם ובישראל על הישגיו האומנותיים[16][17]

חיים אישיים עריכה

אריה היה נשוי ולזוג נולד בן. ב-1989 אריה התגורר עם משפחתו בארצות הברית. לאחר עלייתו לארץ ב-1990 אשתו ובנו נשארו בארצות הברית. ב-2019 עלתה אשתו לארץ לאחר יציאתה לפנסיה. אזרחותה הישראלית של אשתו עוכבה, כי כדי להוכיח את נישואיהם היה עליהם להוכיח ארבע שנות מגורים משותפים.[20] בטרם עברו שנים אלה, אריה חלה בנובמבר 2021 ונפטר ב-19 בינואר 2022 בגיל 74, בבית חולים בניו יורק.[21] עם היוודע מותו, ספדו לו אישים רבים, תוך הדגשת תרומתו לתיאטרון ולתרבות הישראלית.[2]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ David Singer, Ruth R. Seldin, American Jewish Committee, American Jewish year book, 1997, New York : American Jewish Committee, 1997, ISBN 978-0-87495-111-0
  2. ^ 1 2 3 יואב בירנברג, יבגני אריה, מייסד תיאטרון גשר, הלך לעולמו בגיל 74, באתר ynet, 19 בינואר 2022
  3. ^ 1 2 3 מאת מערכת טיים אאוט, האריה האחרון: יבגני אריה, מייסד תיאטרון גשר, הלך לעולמו, באתר טיים אאוט, ‏2022-01-19
  4. ^ הסדנה עם יבגני אריה, באתר ynet
  5. ^ בתיה גור, שמש כתומה מתגלגלת על פני הרקיע כגולגולת ערופה, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2002
  6. ^ אייל מלובן, עכבר העיר, מיקי גורביץ': "הדור הצעיר רואה בתאטרון הצגות נלוזות", באתר הארץ, 4 ביולי 2011
  7. ^ השטן ממוסקבה - ריכוז ביקורות, באתר וואלה!‏, 19 ביולי 2001
  8. ^ נילי ברקן, ‏פחות זה תמיד יותר, באתר גלובס, 3 באוקטובר 2000
  9. ^ נילי ברקן, ‏רגעי פיוט נדירים, באתר גלובס, 26 במאי 2002
    ציפי שוחט, העבד, באתר הארץ, 22 באפריל 2002
  10. ^   ננו שבתאי, ההפקה הנוכחית של "העבד" מצדיקה את עצמה באופן מרשים, באתר הארץ, 28 בינואר 2019
  11. ^ מיכאל הנדלזלץ, עבודה טפשית, אבל נאמנה, באתר הארץ, 12 ביולי 2007
    ציפי שוחט, הצגה חדשה: יאקיש ופופצ'ה, באתר הארץ, 2 ביוני 2007
  12. ^ מיכאל הנדלזלץ, "שש דמויות מחפשות מחבר": חינגה לאוהבי תיאטרון, באתר הארץ, 16 במרץ 2010
    איתן בר יוסף, עכבר העיר, שש דמויות, מחבר ובמה אחת גדולה, באתר הארץ, 17 במרץ 2010
  13. ^ ביקרות:
    רון שוורץ, ‏הנפש נשארה בצד, באתר גלובס, 1 בינואר 2015
      מיכאל הנדלזלץ, "הנפש הטובה מסצ'ואן": גשר בין הטוב לרע, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2014
    מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, הנפש הטובה מסצ'ואן: אופס, שכחנו את ברכט, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2014
  14. ^   ננו שבתאי, בתיאטרון גשר מניחים שקהל בימינו אינו יכול להבין טרגדיה יוונית, אך זו טעות, באתר הארץ, 15 בינואר 2019
  15. ^   ננו שבתאי, "האם" מציגה אימהות באופן הכי אדיפלי שיש, באתר הארץ, 12 במרץ 2019
  16. ^ Ira Iosebashvili (October 3, 2003). "Immigrant Troupe Comes Home". The Moscow Times. Retrieved July 28, 2011.
  17. ^ יבגני אריה, באתר תיאטרון גשר
  18. ^ גלריה, קצרים, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2011
  19. ^ הזוכים בפרס ליצירה בתחום הציונות, באתר "הבמה", 30 באפריל 2012
  20. ^ דורה אריאל, מייסד תיאטרון גשר נכווה מהביורוקרטיה היהודית ומצא פורקן יצירתי, באתר טיים אאוט, ‏2019-01-13
  21. ^ מייסד תיאטרון גשר יבגני אריה הלך לעולמו בגיל 74, באתר וואלה!‏, 19 בינואר 2022


הקודם: זוכה הפרס ליצירה בתחום הציונות
2012 - יבגני אריה ("יונה ונער")
בשיתוף עם פנינה גרי ("סיפור אהבה ארץ ישראלי")
הבא:
2013 -