פתיחת התפריט הראשי

יבנאל

יישוב בישראל. נמצא בגליל התחתון

יַבְנְאֵל היא מושבה ותיקה ומועצה מקומית בדרום מזרח הגליל התחתון. המושבה שוכנת בבקעת יבנאל, דרומית־מערבית לטבריה, לאורך כביש 767 מכפר תבור למושבה כנרת.

יבנאל
Yavneel local sign 01.jpg
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה שניר דניאל אריש
גובה ממוצע[1] ‎12 מטר
תאריך ייסוד 1901
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 4,294 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 226
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 0.3% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 138 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 221
תחום שיפוט[2] 31,210 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 64
32°42′36″N 35°30′24″E / 32.7101224017249°N 35.5067077437891°E / 32.7101224017249; 35.5067077437891
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
3 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4624
    - דירוג מדד ג'יני 29
לאום ודת[2]
יהודים: 98.5%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 1.5%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 13.7%
גילאי 5 - 9 13.2%
גילאי 10 - 14 11.8%
גילאי 15 - 19 8.2%
גילאי 20 - 29 12.6%
גילאי 30 - 44 15.3%
גילאי 45 - 59 12.0%
גילאי 60 - 64 3.3%
גילאי 65 ומעלה 9.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 6
–  יסודיים 4
תלמידים 903
 –  יסודי 782
 –  על-יסודי 121
מספר כיתות 55
ממוצע תלמידים לכיתה 16.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל יבנאל נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
יבנאל ב־1910
יבנאל – צילום אוויר
רחוב ביבנאל
יבנאל, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937

המושבה נוסדה ביום 7 באוקטובר 1901, והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1951. המועצה המקומית הורכבה מארבעה יישובים צמודים: יבנאל, המושבה בית-גן, מושב משמר השלושה ומושב סמדר.

בסמוך למושבה מספר רב של אתרים ארכאולוגיים מתקופת התלמוד, ובהם חורבת בית גן, חורבת כפר ימה, חורבת עטוש, חורבת אבצם, חורבת סרגונה, חורבת ציידתה, חורבת שרונה, תל אדמי וחורבת דמין.

היסטוריהעריכה

 
בית העלמין יבנאל

רקעעריכה

ראשיתה של ההתיישבות ביבנאל בכישלון ההתיישבות היהודית בחורן. באוגוסט 1898 נטשו מתיישבי חורן את היישוב, לאחר שלוש שנות התיישבות. שתי קבוצות המתיישבים האחת של עולי רומניה ורעותה מעולי בולגריה התפצלו לשני יעדים. עולי בולגריה בראשות יצחק לוי עברו לצפת ועולי רומניה בראשות יחיאל ברקוביץ' עברו למטולה. הקבוצות שמרו על קשר ביניהן, נודעו בגליל כאנשי סאחאם ג'ולן ותרו אחר אתר התיישבות חדש.[3]

העלייה לקרקעעריכה

ב־1901 רכשה יק"א קרקעות במימון הברון רוטשילד[4] באזור חורבת ימה ("ח'רבת ימא"), בה שכנה לפי הסברה[5] העיירה התלמודית "כפר ימה", אשר זוהתה על ידי חז"ל עם העיר המקראית "יַבְנְאֵל" שבנחלת שבט נפתלי.[6]

הקרקעות שנרכשו הוצעו ל"אנשי סאחאם ג'ולן" וב־1901 עלו עשר משפחות מצפת, ראש פינה, ומטולה לקרקע. ראשוני המתיישבים ביבנאל מאנשי סאחאם ג'ולן היו: שבתאי סאחין, יחיאל ברקוביטש, יעקב ואלוביטש, א. אלכסנדר, שמואל צבי מייזל, ניסים לוי, דוד יוסף לוי, פסח מקארוב, יצחק לוי, עזריאל לוי, יחזקאל לוי, משה בנימין, יעקב אליהו, משה וינגר, משה פורטר, משה לבקוביטש, אליהו גוטרמן, יעקב לייבוש מאירוביטש. מאנשי ראש פינה: יעקב דב מגידוב, שמואל פיקוביטש, מאיר כץ. מאנשי מטולה: אברהם רזניק, אריה לייב שמואלביטש, אליעזר שיינוק, יוסף צוקרמן, משה כהן, יצחק ששון, אברהם ימני (קירה), זבולונוביטש, אשר נחומובסקי, אליעזר סגל, מאיר זילברשטיין, חיים יצחק מרגלית, יולס ברקוביטש, אנשל שיינוק, אברהם קוסטיצקי.[7] ב־1902 החלו בעבודות להרחבת המושבה לכדי 40 משפחות, תוך הקצאת 300 דונמים לכל משפחה. בשנה זו החלו עימותים עם ערביי הסביבה ובמקביל פרצה מגפת כולירה שגבתה קורבן ראשון מקרב עולי רומניה. ב־1903 מנה היישוב 39 משפחות. ארבע־עשרה מעולי רומניה, עשר מעולי בולגריה, אחת מעולי כורדיסטן וארבע־עשרה משפחות נוספות שהגיעו ממטולה. למוח'תאר המושבה מונה עזריאל לוי מיוצאי בולגריה שנודע באזור בקשיחותו ובכוחו הפיזי הרב.

ב־1909 הואשם לוי על ידי כפריים ערבים ברצח אחד מחבריהם שהסתנן ליבנאל לביצוע גניבה חקלאית. מחשש לנקמת דם עזב לוי את הארץ והיגר לבולגריה. גם לאחר שהוברר שהערבי נרצח על רקע סכסוך פנים שבטי, סירבו העות'מאנים לאשר ללוי לחזור והוא נותר בבולגריה. ב־1910 עזבה משפחתו של לוי את יבנאל וחזרה לבולגריה. כעבור מספר חודשים עזבו שאר תשע המשפחות מעולי בולגריה את המושבה.[8]

ביסוס המושבהעריכה

לאחר מלחמת העולם הראשונה חל פיתוח חקלאי מואץ במושבה, גודלו גידולי שדה, ירקות ופירות וכן נבנו לולים. ב־6 באפריל 1944 נערך במושבה יבנאל, קרב בין חיילים בריטים ובין שני לוחמי לח"י, מנחם לונץ ושבתי דרוקר, שהתבצרו באחד הבתים במושבה וסירבו להיכנע. הקרב נגמר במותם של שני לוחמי הלח"י.

  ערך מורחב – הקרב ביבנאל

בסוף תקופת המנדט נחתו במושבה מטוסי ההעפלה האווירית מעיראק ב"מבצע מייקלברג".

ביבנאל הוקמה המעברה הראשונה כפי שמובא בארכיון יבנאל[9]: "1948 - ראשוני העולים, מניצולי השואה ומכל קצוות תבל, נקלטו ביבנאל. בתחילה שוכנו באוהלים ובצריפים - במעברה הראשונה."

ביבנאל נוסדו התאחדות האיכרים, התאחדות הפועלים החקלאיים, טייסת הגליל וחטיבת גולני.

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים ביבנאל 4,294 תושבים (מקום 226 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, ליבנאל דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 43.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,080 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[10]

כמו בעבר, רוב האוכלוסייה במקום חילונית או מסורתית.

בתחילת שנות השבעים, התמנה לרב המקומי הרב סיני מאיר פרנקל שנבחר לתפקיד בהיותו בגיל 21 והוכתר כרב הצעיר ביותר במדינה. הרב פרנקל הצליח להפוך את המושבה הקטנה למרכז תורני ארצי, כשהצליח להביא למושבה קבוצות מכל קצוות הקשת הדתית והחרדית. כמו כן הקים עשרות ארגוני פעילות ענפה בכל תחומי החיים בתורה חינוך וחסד.

בסוף שנות השמונים התיישבה במקום קבוצת חסידי ברסלב בראשות הרב אליעזר שלמה שיק - המכונה גם 'הצדיק מיבנאל'.[11] למרות התנגדות של המועצה הוא לא התייאש והתיישב במקום עם קבוצה מחסידיו.[12][13][14] נכון לעשור השני של המאה ה־21 מתגוררים ביבנאל כ־400 משפחות של חסידי ברסלב והם מהווים כ־30% מהאוכלוסייה במקום.[15] הקהילה מפעילה מערכת חינוך ענפה משלה, הכוללת פעוטונים, גני ילדים, תלמוד תורה לבנים, בית ספר לבנות, ישיבה וכוללי אברכים, וכן ארגוני צדקה וחסד. חסידי ברסלב מכנים את המקום בפרסומיהם "יבנאל עיר ברסלב".

במהלך השנים עלה חשד כי בקהילת ברסלב ביבנאל חיתנו עשרות קטינים.[16]

בתוכנית "קשר השתיקה" (שודרה בערוץ 13 ביום 24/12/2018) חשפה צופית גרנט קיומן של פרשיות אונס רבות של ילדות וכמה ילדים בתוך המשפחות, על ידי אחים, הורים ודודים - פרשיות שהיו ועדין נפוצות בתוך משפחות הקהילה החרדית ביבנאל, ומעולם לא זכו לטיפול הרשויות.

בשנת 2012 (תשע"ב) הסתיימה בניית בית הכנסת הגדול של חסידי ברסלב, וטקס חניכתו נערך בהשתתפות אלפי אנשים.

המושבה בספרות העבריתעריכה

בקעת יבנאל והמושבה יבנאל מוזכרות במרומז בספרו של מאיר שלו 'עשו' ככפרה של אם הגיבור:

משם הלך לטבריה... הוא עלה על שדרת הרכס וראה בקעה רחבת ידיים, משופעת במתינות ממזרח ומצפון, וקיר של הרים תלולים ומסורגי ערוצים בדרומה. נחל דל חצה את אדמתה, נקודות מקנה שחורות רעו בשדות הקצורים... באחת המשבצות המוארות הללו ראה בתים של מושבה וכיוון אליה את פעמיו מתוך תקווה שימצאו לו שם מאכל ומקום לינה.

מאיר שלו, עשו, הוצאת עם עובד עמודים 43-44

לקריאה נוספתעריכה

  • מרדכי נאור, יבנאל : מעשים ומראות, תרס"ב-תשמ"ב / 1901-1981, יבנאל - המועצה המקומית, תשמ"ב/1982.
  • אטלס ההתיישבות בישראל, אטלס שמות היישובים והמקומות בישראל, 2004. כתבה וערכה חנה ביתן, המרכזת המדעית של ועדת השמות הממשלתית.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יבנאל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ חיים קשלס, ראשית הפעילות הציונית, עלייה והתיישבות בארץ ישראל, בתוך:אנצקלופדיה של גלויות־יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 100-104.
  4. ^ ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956.
  5. ^ יואל אליצור, מקום בפרשה - גאוגרפיה ומשמעות במקרא, הוצאת ידיעות אחרונות, 2014 עמ' 120-119.
  6. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה א'; השוו: ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק ל"ג.
  7. ^ אברהם קוסטיצקי, בטרם האיר הבוקר. מסיפורי ראשונים בגליל. תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור. 1988. עמודים 68-69.
  8. ^ קשלס, חיים, ראשית הפעילות הציונית, עליה והתיישבות בארץ ישראל, עמודים 104-106.
  9. ^ ארכיון יבנאל על שם שרה ויצחק שרפמן
  10. ^ פרופיל יבנאל באתר הלמ"ס
  11. ^ מנחם רהט, רבם של חסידי ברסלב: "רכשתי בית ביבנאל", מעריב, 30 בינואר 1986
  12. ^ מנחם רהט, לא ניתן להפוך את יבנאל למאה שערים, מעריב, 24 בינואר 1986
  13. ^ בת יבנאל וחסיד ברסלב, מעריב, 29 בינואר 1987
  14. ^ יהודה גורן, מתיחות ביבנאל עם בואם של חסידי ברסלב למושבה, מעריב, 5 בנובמבר 1986
  15. ^ אורי אס, חשד: בקהילת ברסלב במושבה יבנאל חיתנו עשרות קטינים, באתר הארץ, 24 במרץ 2003
  16. ^ ‫טלי פרקש, הכלה בת 15: נישואי קטינים בישראל, באתר ynet, 1 באוגוסט 2016