יגאל מירון

פסל iצייר ישראלי

יגאל מירון (7 באוגוסט 19408 במרץ 2019) היה פסל, צייר, אוצר ומורה לאמנות ישראלי.[1][2]

יגאל מירון
יגאל מירון, 1985.jpg
לידה 7 באוגוסט 1940
בית השיטה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 במרץ 2019 (בגיל 78)
איילת השחר, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
תחום יצירה פיסול, ציור, רישום עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות קונסטרוקטיביזם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בקיבוץ בית השיטה ליוסף וחנה מירון, הבן הבכור למשפחה בת שלושה ילדים. משפחתו עברה לקיבוץ איילת השחר בשנות ה-50 בשל הפילוג בתנועה הקיבוצית.

למד פיסול אצל רודי להמן ומיכאל גרוס; למד תולדות האמנות אצל גיל מוזס; למד הדפס נחושת ורישום אצל אברהם אילת; ומורפולוגיה אצל פרופ' ארטור גולדרייך. בוגר המכון לאמנויות במכללת אורנים, הוסמך שם להוראה בבית ספר תיכון וחטיבת ביניים. היה חבר בצוות ההיגוי של אירועי האמנות בתל-חי.[3]

לימד ציור, פיסול, מלאכת יד ואמנות בבית ספר יסודי ותיכון בשנים 1970–1986. בשנים 1976–1990 שימש מורה לפיסול ותחריט נחושת במכון לאמנויות במכללת תל–חי.

יגאל מירון נפטר ב-8 במרץ 2019. היה אב לשישה ילדים, התגורר באיילת השחר עם שולה אשתו.

סגנונו האמנותיעריכה

יגאל מירון תמיד עסק במציאות הישראלית על כל מרכיביה וקשייה; בקיומו של העם היהודי - בעברו, בהווה שלו ובעתיד הצפוי לו.
האמנית נאוה הראל-שושני, שאצרה בין השאר את התערוכה האחרונה של יגאל מירון בשנת 2018[4] כתבה: "בשנות האלפיים פיתח מירון שיטה להפיכת דו ממד לתלת ממד, באמצעות כיפוף החומר שמגלם בתוכו את שתי התפיסות הללו. הוא ראה בזה מעין שרטוט בחלל בתלת ממדי, שכלל היפוך צדדים ופיסול של תנועה, תוך שמירה על החלל. כפָּסַל היו תמיד כל הפעולות הללו מרכזיות ומשמעותיות עבורו. מרגע שפיתח את השיטה הרבה לפסל בה וזו הפכה לסימן היכר מובהק שלו. הוא היה מאד מודע לעיוותים, לטעויות, לחוסר הצדק ולמציאות השסועה והכואבת של המדינה שבה חי ושמאוד אהב, ודיבר על כל אלה באמצעות האבן, הברזל, העץ והצבע ובטכניקות שבהן השתמש. ביצירותיו עוברות כחוט השני תחושות של תקווה וחזון לצד כאב ותסכול."

בקטלוג התערוכה "מקום של כאב" (2007) כתבה אוצרת התערוכה נוגה מגדל כי "פסליו מדברים על עברנו הרחוק ומתחברים להווה העכשווי, על מלחמת הקיום שלנו בוורסיות שונות בהתאם לתקופה ולזמן. מירון, אמן אינטואיטיבי שעובד לרוב מתוך תחושות ופחות מתוך החלטה הכרתית, שפתו מטפורית וקונספטואלית. מירון מנסה לפענח באמצעים אמנותיים את מרכיבי המציאות הישראלית ונותן להם ביטוי ויזואלי. ב'זהות', פסל בצורת שבשבת שמשני צדדיה גזרי מתכת של פרופיל האמן, בפוזיטיב ובנגטיב, מירון מנסה להעביר לנו את תמצית זהותנו. לדבריו 'הזהות שלנו נקבעת בין הפנים לחוץ והמתח ביניהם, השבשבת נושבת לפי הרוח וזהותנו עדיין מתנודדת לפי משב הרוח'."[5]

תערוכות יחידעריכה

 
איקרוס 2013 - איילת השחר
  • 1976 - פסלים וציורי שמן - גלריית צ'מרינסקי, תל אביב.
  • 1981 - פסלים ורישומים - גלריה בקיבוץ אילון.
  • 1982 - "מחומר לרישום" תיאטרון זירה, תל אביב.
  • 1982 - פסלים ועבודות נייר - גלריה צוותא, תל אביב.
  • 1984 - פיסול - גלריית הקיבוץ, תל אביב.[6]
  • 1987 - פיסול - גלריית הקיבוץ, תל אביב.
  • 1989 - "פסל אמן" - תערוכת חוץ בקיבוץ איילת השחר.[7]
  • 1989 - פיסול - אוצר: יואב דגון, מוזיאון הרצליה.[8]
  • 1989 - פיסול - גלריה אבא חושי, חיפה.
  • 1990 - "לפני המלחמה", עבודות על נייר ותחריטים, גלריה טובה אוסמן.
  • 1990 - אתר פסלים - שדה התעופה רמת-דוד.
  • 1991 - RYE – פיסול סביבתי, ניו יורק.
  • 2000 - פסלי ברזל והדפסים - BGH Gallery, לוס אנג'לס.
  • 2003 - "צופן מקומי", גלריה קיבוץ מחניים, אוצרת: יהודית כנרי.
  • 2004 - "מציאות משובשת" - אוצרת: חנה מורג, גלריה גבעת חיים.
  • 2005 - "צופן מקומי" – אוצר: משה סעידי, גלריה המגדל, תל אביב.
  • 2006 - "שישה ציורים" - גלריה קיבוץ מחניים, אוצרת:יהודית כנרי.
  • 2007 - "מקום של כאב" - פסלים, מרכז לאמנויות מעלות-תרשיחא, אוצרת: נוגה מגדל.[5]
  • 2014 - "דוגית שטה" - פסלים. בית יגאל אלון, גינוסר. אוצרת: נאווה שושני.
  • 2018 - "הבו לנו סוסים אבירים" - פסלי סוסים מברזל, גלריה קיבוץ מחניים, אוצרת: נאווה שושני.[4]

תערוכות קבוצתיותעריכה

  • 1978 - עבודות על נייר, תערוכת אמני הקיבוצים, קנדה, אוצרת: מרים טוביאנה.
  • 1980 - פיסול, גלריית הקיבוץ, אוצר: רפי לביא.[9]
  • 1981 - פיסול, גלריית הקיבוץ תל אביב.
  • 1981 - שבעה אמנים מקיבוצי הגליל - לב דיזנגוף, תל אביב.[10]
  • 1981 - מגמות בפיסול, גלריה יד לבנים, תל אביב.
  • 1983 - פיסול, תיאטרון ירושלים, אוצר: אמנון ברזל.
  • 1983 - הביאנלה ה-3 לגרפיקה, מוזיאון חיפה לאמנות, אוצרת: יוהנה ניקולאו.
  • 1985 - פיסול 199 מטר רץ - מוזיאון חיפה, אוצרת: יוהנה ניקולאו.
  • 1985 - פיסול שבעה אמנים מתל-חי, גלריית הקיבוץ, תל אביב.
  • 1985 - פיסול, הקו הראשון, המשכן לאמנויות בעין חרוד, אוצר: פנחס כהן גן.
  • 1985 - פסלים - גלריה בית שגאל, חיפה.
  • 1985 - "חומר ונוף" - פסלים, בית יד לבנים רעננה, אוצר: יואב דגון.
  • 1985 - "במקביל" - פיסול ,מוזיאון חיפה, אוצרת: יוהנה ניקולאי.
  • 1987 - אמני הגליל בלודוויגסבורג, גרמניה - פיסול.
  • 1987 - פסלים, גלריית הקיבוץ תל אביב, אוצר: יחיאל שמי.
  • 1987 - עבודות על נייר, גלריה f.M.k - בודפשט, הונגריה.
  • 1988 - פיסול, מוזיאון פתח תקווה לאמנות.
  • 1989 - תערוכה נודדת של משרד החוץ - פיסול: שוודיה, פינלנד, בלגיה. אוצרת: ויויאנה לינדשטראס.
  • 1989 - "פגישה עם רודי להמן" - פיסול, מוזיאון חיפה, אוצרת:יוהנה ניקולאו.
  • 1989 - "פיסול על גבול הצפון" - בן גלרי, מטולה, אוצר: דוד פיין.
  • 1990 - פיסול - המרכז לאמנות חזותית, באר שבע, אוצרת: רחל ננר.
  • 1990 - "אמנים על גבול הצפון" - פיסול, גלריית בראר, מעלות, אוצר: דוד פיין.
  • 1990 - הדפסים, גלריה F.M.K – בודפשט, הונגריה.
  • 1992-1991 - "הדפסים מיניאטוריים", Taller Galeria International, ספרד, יפן, צרפת.
  • 1991 - "קיבוץ ועיר", גלריה דרגסטור תל אביב, אוצרת: שרה ארמן.
  • 1992 - "שמונים שנות קיבוץ" - גלריה המגדל, תל אביב, אוצרת: דליה אמוץ.
  • 1993 - Politicaly Correct - Politicaly Incorrect, גלריה גלריה - לוס אנג'לס.
  • 1993 - "הדפסים - Le Voyage", גלריה גלריה, לוס אנג'לס.
  • 1993 - "ישראל", תערוכת אמנים מישראל, גלריה גלריה, לוס אנג'לס.
  • 1994 - "מיצב" - מוזיאון בר-דוד, קיבוץ ברעם, אוצר: דניאל פראלטה.
  • 1994 - "ארט פוקוס", גלריה המגדל, תל אביב, אוצר: משה סעידי.
  • 1996 - "כתם ירוק בעיר", בנייני האומה ירושלים, אוצר: משה סעידי.
  • 1996 - "תערוכת זיכרון ליצחק רבין", דיזנגוף סנטר, תל אביב.
  • 1996 - "צופן מקומי" - פסלים, גלריה המגדל, תל אביב, אוצר: משה סעידי.
  • 1997 - "להצפין ציוני דרך", מוזיאון תל-חי, אוצרת: חיה אור.
  • 1998 - "גדול וקטן" - פיסול, גלריה המגדל, תל אביב, אוצר: משה סעידי.
  • 1998 - "סימני דרך" - פיסול ישראלי 1948–1998, המוזיאון הפתוח בתפן, אוצרים: רותי אופק, עמוס קינן, חנה קלופר.
  • 2000 - פסלי קיר, גלריה BGH, לוס אנג'לס.
  • 2004 - "מקום כואב" - פיסול וציור, גלריית בית יגאל אלון, אוצרת: נאוה שושני.
  • 2005 - תערוכה בינלאומית לפיסול בקי וסט שבפלורידה.
  • 2006 - "אמנות בין המיצרים", תערוכת אמנים מהצפון, גלריית תיאטרון גבעתיים, אוצרת: אסתי דרורי.
  • 2007 - "שלם לעולם חסר", תערוכת אמני ארגון נכי צה"ל בשיתוף אמני ישראל, אוצרים: דורון פולק, רפי ברביבאי.
  • 2007 - "חיבורים" - אוסף ארטורה, גלריה דנה, תל אביב, אוצרים: דורון פולק, אסתי דרורי.
  • 2008 - "בראשית" - תערוכת אמנים המשתתפים בסימפוזיון במעלות. מרכז לאומנויות במעלות, אוצרת:נגה מגדל.
  • 2008 - "מיצבים", מרכז הספורט מעלות, אוצרת: ורדה גבעול.
  • 2008 - "נלבישך שמלת בטון" - גלריית מחניים, אוצרת: יהודית כנרי (במסגרת פרויקט הגלריות הקיבוציות).[11]
  • 2010 - "איטגרציה" - פיסול, גלריה תל אביב-איילת השחר, קיבוץ איילת השחר, אוצר: מוטי גולן.
  • 2010 - "על נאמנות ומחאה" - גלריה תל אביב-איילת השחר, קיבוץ איילת השחר, אוצר: מוטי גולן.
  • 2011 - "אדמה" - פיסול, גלריה תל אביב-איילת השחר, קיבוץ איילת השחר, אוצר: מוטי גולן.
  • 2011 - "פיסול באבן" - מרכז אמנויות ע"ש אפטר–ברר, מעלות תרשיחא, אוצרת: נגה מגדל.
  • 2011 - "מרקמים" - תערוכת אמנות רב תחומית, גלריה תל אביב-איילת השחר, קיבוץ איילת השחר, אוצר: מוטי גולן.
  • 2012 - "יחסים" - גלריה תל אביב-איילת השחר, קיבוץ איילת השחר, אוצר: מוטי גולן.
  • 2013 - "אם כל התערוכות" - מחווה ליהודית, גלריית מחניים, אוצר זיו כנרי.
  • 2013 - "תחנות בזמן" - תחנת הרכבת בכפר יהושע, אוצרת: מיכל שכנעי.
  • 2014 - "אמנות סודית" - בית מאני תל אביב, אוצרים: דורון פולק ואסתי דרורי.
  • 2014 - "אדמה" - גלריה על שם אפטר, מרכז אמנויות מעלות-תרשיחא, אוצרת: נגה מגדל.
  • 2014 - תערוכה בגלריה איילת השחר–תל אביב, אוצר: מוטי גולן.
  • 2014 - "דוגית שטה" - פסלים, בית יגאל אלון, אוצרת: נאווה שושני.
  • 2017 - "אנשי האבן והפח", פסלים, גלריה סימן שאלה, אוצרת: אתי נוסבאום.
  • 2018 - תערוכת אמנים מהגליל, גלריה כפר גלעדי, אוצרת: דליה זלצברג.

תערוכות וסימפוזיונים שאצרעריכה

  • 1987 - הסימפוזיון הראשון לפיסול בבזלת, קצרין, אוצר: יגאל מירון.
  • 1987 - גן פסלים, פיקוד צפון, אוצר: יגאל מירון.
  • 1988 - הסימפוזיון השני לפיסול בבזלת קצרין, אוצר: יגאל מירון.
  • 1995 - הסימפוזיון הראשון לפיסול באבן, חצור הגלילית, אוצר: יגאל מירון.
  • 1996 - הסימפוזיון השני לפיסול באבן, חצור הגלילית, אוצר: יגאל מירון.
  • 1996 - "סקיצות ומודלים לפסלים", גלריה פירמידה, חיפה, אוצרים: אברהם אילת, יגאל מירון.
  • 1996 - "אבן במגדל" - פסלי אבן, גלריה המגדל תל אביב, אוצר: יגאל מירון.
  • 1997 - "חיבורים 1" - מפגש אמנים בנפחייה של חופי, עין שמר, אוצרים: יגאל מירון, אורי חופי.
  • 1998 - "חיבורים 2" - מפגש אמנים בנפחייה של חופי, עין שמר, אוצרים: יגאל מירון, אורי חופי.
  • 1998 - סימפוזיון לפיסול באבני בזלת, טובא-זנגריה, אוצר: יגאל מירון.
  • 2008 - 60 למדינה, מוזיאון בר-דוד, תערוכת אמני הגליל, אוצרים: סול לנזיני, יגאל מירון.
  • 2010 - "1+1+1" - פיסול וציור, גלריית מחניים, אוצר: יגאל מירון.
  • 2011 - "הצד האפל של הירח" - פיסול וציור, גלריית קיבוץ מחניים, אוצר: יגאל מירון.
  • 2012 - "קצה הגבול" - מרגרט למדן, ורדה יתום, אברהם אילת, גלריה-קיבוץ מחניים, אוצר: יגאל מירון.
  • 2013 - "מן הגורן ומן היקב", גלריה מחניים, אוצר: יגאל מירון.
  • 2017 - "מורה הדרך", גלריה מחניים, אוצר: יגאל מירון.

תצוגות קבע ופסלי חוץעריכה

 
צלחת ממסר חצרים - 2000
  • 1980 - "חלל בחלל", המוזיאון הפתוח תל-חי.
  • 1985 - אמפיתיאטרון קצרין.
  • 1985 - פסלים: נשר, לחץ עומד - מוזיאון חיפה.
  • 1987 - "כנפיים", מחנה צבאי פיקוד צפון.
  • 1988 - "קורה רתומה" - שני עמודים, המוזיאון הפתוח תפן.[12]
  • 1989 - אתר הנצחה אמפיתיאטרון, מחנה צבאי בירנית.[13]
  • 1989 - "מפרש", מחנה צבאי צריפין.
  • 1989 - "מפרש", ראשון לציון.
  • 1990 - "כוננות", גן הפסלים אפעל.
  • 1990 - ארון קודש ופרוכת בית הכנסת, קיבוץ איילת השחר.
  • 1991 - "קבוצת פסלים מחכים" Rye New York, USA.
  • 1991 - 3 פסלים: כוננות, כנפיים, אגן ניקוז - שדה התעופה רמת-דוד.
  • 1991 - "מזרקת חיות" - חי-כיף ראשון לציון.
  • 1992 - "ממסר 1" - קיבוץ מרום גולן.
  • 1993 - בריכת שכשוך ומזרקות, קיבוץ איילת השחר.
  • 1994 - "ממסר 2" - מעלות.
  • 1994 - "ממסר 3" - מועצה אזורית גליל עליון.
  • 1994 - גן אבן, קיבוץ איילת השחר.
  • 1995 - "ממסר 4", עקורים - מוזיאון ברעם.
  • 1995 - שחזור מעין הראשונים, קיבוץ איילת השחר.
  • 1995 - שחזור, חירבת ירדא.
  • 1995 - שחזור, בית מלבני אדמה, יסוד המעלה.
  • 1995 - בית אבן, אחוזת בית דוברובין, יסוד המעלה.
  • 1995 - "ממסר 5" - חצור הגלילית.
  • 1996 - "ממסר 6" - עתיקיה, קיבוץ איילת השחר.
  • 1996 - "נמרוד", מועצה אזורית גליל עליון.
  • 1996 - "שני כיסאות", בנייני האומה, ירושלים.
  • 1998 - "מזרקות נהר הירדן", שדה נחמיה.
  • 1998 - "ממסר 7", טובא-זנגריה.
  • 1998 - "ממסר 8", רקוויאם לנמרוד, קיבוץ איילת השחר.
  • 2000 - "שאלות אודות הטבע", פסלים מגזעי עץ, לודביגסבורג, גרמניה.
  • 2000 - "בפלו סוס עקידה", בוורלי הילס, לוס אנג'לס.
  • 2000 - "תחנת ממסר חצרים" - קיבוץ חצרים.
  • 2003 - אתר הנצחה, קיבוץ מנרה.
  • 2003 - "תחנת התראה 2" - בית יגאל אלון, גינוסר.
  • 2004 - "פרח לב הזהב", מעלות-תרשיחא.
  • 2004 - "שער שלום", גינוסר.
  • 2005 - "מצ'ו פיצ'ו", גן תעשייה דלתון.
  • 2005 - "חיים חדשים", גן הפסלים תל-השומר.
  • 2006 - "תחנת התראה 3" - רמת השרון.
  • 2007 - "צבר", מתנ"ס חצור הגלילית.
  • 2007 - "סירת אבן", מעלות-תרשיחא.
  • 2007 - "סירת אבן", מוזיאון בר-דוד, קיבוץ ברעם.
  • 2007 - "פרויקט חותמות", 850 חותמות עץ, דן אנד ברדסטריט.
  • 2008 - "סירת מפרש מאבן", כרמיאל.
  • 2008 - "רחמים רבים, רחמים ניצים", בנק לאומי תל אביב.
  • 2009 - "תחנת התראה 4", לבן כחול, חולון.
  • 2010 - "בלימה", גני תקוה.
  • 2011 - "מנחה", איילת השחר.
  • 2011 - "נדנדה", אבן ברזל, מעלות.
  • 2011 - "יד תומכת", בי"ס יסודי חוב"ב, בני ציון.
  • 2012 - "איקרוס", גלריה ירוקה - ארסוף קדם.
  • 2012 - "שער הרוח", גלריה ירוקה - ארסוף קדם.
  • 2013 - "איקרוס 2013" - איילת השחר.
  • 2014 - "שרפת המזבח", אבן ברזל, גלריה ירוקה, ארסוף קדם.
  • 2014 - "תלם ראשון", ברזל אבן, איילת השחר.
  • 2017 - "מורה דרך", מחווה למורים הראשונים לאמנות, בתל-חי.

פרסיםעריכה

  • 1990 - פרס ראשון עבור עיצוב מזרקה בראשון לציון.
  • 2005 - פרס שלישי בתערוכת פיסול בינלאומית בקי וסט שבפלורידה.

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יגאל מירון בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מרכז המידע לאמנות ישראלית - יגאל מירון, אתר מוזיאון ישראל, ‏נלקח ב-17 במרץ 2019.
  2. ^ יגאל מירון, ayelet.org.il, ‏נלקח ב-17 במרץ 2019.
  3. ^ יגאל מירון, אתר תנועת העבודה הישראלית, ‏נלקח ב-17 במרץ 2019.
  4. ^ 1 2 נאוה הראל-שושני אוצרת שתי תערוכות בגלריה מחניים, womenartandgender.com, ‏נלקח ב-17 במרץ 2019.
  5. ^ 1 2 יגאל מירון - מקום של כאב, מרכז אמנויות ע"ש ברר מעלות, ‏נלקח ב-17 במרץ 2019.
  6. ^ רחל אנגל, פסלים במעבר, מעריב, ‏17 באוקטובר 1984.
  7. ^ יגאל מירון - פסל אמן 1989 (מגזין וידאו), ayelet.org.il, ‏נלקח ב-17 במרץ 2019.
  8. ^ שי לובג, יש גבול, מעריב, ‏29 בספטמבר 1989
  9. ^ טליה רפפורט, 5 ב"הקיבוץ", דבר, ‏23 במאי 1980.
  10. ^ שבעה אמנים מקיבוצי הגליל, דבר, ‏17 במאי 1981.
  11. ^ דנה גילרמןתערוכות חדשות, באתר הארץ, 9 באפריל 2008
  12. ^ המוזיאון הפתוח תפן - יגאל מירון, omuseums.org.il, ‏נלקח ב-17 במרץ 2019.
  13. ^ יהודה גורן ועזרא ינוב, לזכר חללי התופת בשער פטמה, מעריב, ‏17 בנובמבר 1989.