ידידיה ויטל
ידידיה ויטל (נולד ב-2 באוקטובר 1984) הוא שחקן תיאטרון וטלוויזיה ישראלי.
 | |
| ויטל, 2008 | |
| לידה |
2 באוקטובר 1984 (בן 38) פרדס חנה-כרכור  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | 2001–הווה (כ־22 שנים) |
| עיסוק | שחקן, שחקן תיאטרון |
| יצירות בולטות | "אסקימו לימון - החגיגה נמשכת" |
| בן זוג | ארז ברנהולץ |
| פרסים והוקרה | פרס הבמה לילדים ונוער 2013 |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיהעריכה
ויטל נולד בבית יולדות בעיר רמאללה[1] למיכל ויטל, מעצבת פנים ובנימין ויטל, פסל וצייר.[2] גדל בעין כרם ובפרדס חנה-כרכור, ולמד בבית הספר הדמוקרטי בעיר חדרה. אחותו הצעירה היא השחקנית נוריה ויטל.
את שירותו הצבאי עשה בתיאטרון צה"ל, ולאחריו החל ללמוד משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב.
קודם ללימודיו, השתתף בקמפיין של האגודה למלחמה בסרטן, בסרט "אסקימו לימון - החגיגה נמשכת" (2001), ובסרטים קצרים רבים, בהם "ליל גיוס" (2004) ו"סימני דרך" (2006), בו שיחק לצדו של משה איבגי.
ויטל כתב בעבר טור שבועי בנושא מוזיקה באתר וואלה!, בשם "המואזין".
טלוויזיהעריכה
ויטל זכה לפרסום בשנת 2005, בעקבות השתתפותו בסדרת הטלוויזיה "השמיניה" בערוץ הילדים, בה גילם את דמותו של "ניני דביר" במשך חמש עונות[3]. בין השנים שיחק בתפקידי משנה בעונה הראשונה של הסדרה "האי" בתפקיד "בוק", ובדרמה "לאהוב את אנה" של ערוץ 10 בתפקיד "יואב". בנוסף היה שחקן אורח ב"פרשת השבוע", "הפיג'מות", "המובילים", "מנדלבאום בלש פרטי" ועוד. כמו כן, שיחק בשתי עונותיה של הסדרה "בילי" של ערוץ דיסני, בה גילם את דמותו של נועם שגב. בשנת 2009 השתתף במיני-סדרה "תמיד אותו חלום" בבימויו של איתן פוקס, בה גילם את דמותו של אורי זהבי, וגילם בשנת 2010 בעונה הראשונה של סדרת הילדים "מבצע קיפוד", ששודרה בערוץ לוגי את בני. בשנים 2011-2009 גילם ויטל את דמותו של עומר טנא בסדרת הטלוויזיה "חצויה".
בשנת 2021 החל לגלם את דמותו של מישל בסדרת הטלוויזיה "שקשוקה". על תפקידו בסדרה קיבל מועמדות בתחרות פרסי הטלוויזיה לילדים ולנוער.
תיאטרוןעריכה
בתיאטרון החל את דרכו ב-2008 עם תפקיד סבסטיאן בהפקת תיאטרון גשר למחזהו של ויליאם שייקספיר "הלילה השנים עשר"[4]. באותה שנה השתתף במחזהו של אסף צפור "גיימרים", שעלה במסגרת פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא[5].
מאז 2009 שיחק בתיאטרון בית-ליסין, בין השאר בהצגות "מנדרגולה"[6], "פרינסס מרי 7", "משחק ילדים", "הקוסם מארץ עוץ", "משאלה אחת ימינה" ועוד.
ב-2012 יצא עם ההצגה "אדיפלית" מאת ג'ייסון דנינו הולט ובבימויו בתיאטרון צוותא, וגם עם הצגת היחיד "אף פ'ם לא" מאת סיון בן-ישי ובבימויה, על-פי ספר של ציפי גון-גרוס. הצגה זאת קטפה ארבעה פרסים בטקס פרס הבמה לילדים ונוער 2013: ההצגה הטובה לנוער, השחקן הראשי, מחזה ובימוי[7].
במאי 2014 עלתה בתיאטרון בית ליסין ההצגה "שבטים" בכיכובו של ויטל, על פי המחזה מאת נינה ריין[8]. ויטל משחק בתפקיד הראשי (לצד אגם רודברג) כנער חירש, תפקיד שחייב אותו ללמוד את שפת הסימנים[9].
בדצמבר 2015 עלתה בתיאטרון בית ליסין ההצגה "אילוף הסוררת" בכיכובו של ויטל, על פי המחזה מאת ויליאם שייקספיר. ויטל משחק בתפקיד הראשי (לצד אגם רודברג, מיה דגן, יובל סגל ועוד)[10].
באוקטובר 2016 החל לשחק בהצגה "החדר האחורי" מאת עדנה מזי"א בתיאטרון הקאמרי בשיתוף עם תיאטרון בית לסין, לצד מוני מושונוב, סנדרה שדה ועוד[11].
שיחק ב"זורבה היווני" בתיאטרון הבימה ב-2019 וב"הנאהבים והנעימים" בתיאטרון בית ליסין ב-2020[12].
משפחתועריכה
ב-22 באוקטובר 2014 יצא מהארון כשפרסם בחשבון האינסטגרם שלו תמונה שלו ושל בן-זוגו בטיול משותף.[13] ב-20 בנובמבר 2017 הודיע בחשבון האינסטגרם שלו שהוא ובן זוגו, הבמאי ארז ברנהולץ, התארסו אחרי 10 שנים של זוגיות.[14] ב-4 באוקטובר 2018 השניים נישאו.[15]
ב-23 בדצמבר 2018 הודיע ויטל כי לברנהולץ ולו נולדה בת בהורות משותפת.[16]
פילמוגרפיהעריכה
| שנה | פרויקט | דמות | הערות |
|---|---|---|---|
| 2001 | אסקימו לימון החגיגה נמשכת | מאיר קופרמן | הופעת בכורה |
| 2004 | ליל גיוס | גיא גנר | סרט סטודנטים |
| 2005-2007 | השמיניה | ניני (יונתן) דביר | תפקיד ראשי |
| 2006 | הפיג'מות | דין | שחקן אורח |
| 2007 | המובילים | רובוט | |
| 2007 | האי | בוק | |
| 2007-2009 | בילי | נועם שגב | תפקיד ראשי |
| 2008 | לאהוב את אנה | יואב | תפקיד משני |
| 2009 | מנדלבאום בלש פרטי | דן רנקנר | שחקן אורח |
| פרשת השבוע | |||
| תמיד אותו חלום | אורי/מיס סאנשיין | ||
| אדום אדום | גור | סרט סטודנטים | |
| דאסוורילי (כתם) | גלה | ||
| 2009-2010 | חצויה | עומר טנא | תפקיד ראשי |
| 2010 | אחרי הצלצול | בתפקיד עצמו | שחקן אורח |
| מבצע קיפוד | בני | ||
| 2011 | רסיסי אהבה | שלמה | סרט קולנוע |
| לימונד מאות' | לייל | דיבוב | |
| בת הים הקטנה | שובבון/דמויות שונות | ||
| הדרדסים - הסרט | קולות רקע | ||
| 2011-2012 | חצויה - הדבר האמיתי | ידידיה ויטל | תפקיד ראשי, סדרת בת ל"חצויה" |
| 2012 | המיוחדת | אסף זהר | |
| קרב עיניים | יואב | סרט סטודנטים | |
| העולם על פי דינו | הוראס | דיבוב | |
| מראה מראה – הסיפור האמיתי | הלפינט | ||
| 2013 | מותק של פסטיבל 6 - הכי ישראלי | דידי | |
| תן לי לעזור לך | אודי | סרט סטודנטים | |
| הכוכב הבא | אורח בקהל | ||
| לחיות טוב | משתתף אורח | ||
| הדרדסים 2 | חרוצון | דיבוב | |
| 2014 | פולישוק | אורי בסמטי | |
| הבנים והבנות | שופט אורח | ||
| 2013-2014 | השמיניה הדור הבא | ניני (יונתן) דביר | תפקיד ראשי, סדרת המשך ל"השמיניה" |
| 2021 | שקשוקה | מישל | תפקיד משני |
פרסים ומועמדויותעריכה
| שנה | פרס | קטגוריה | מועמדות | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| 2021 | פרסי הטלוויזיה לילדים ולנוער | השחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה | שקשוקה | מועמדות |
קישורים חיצונייםעריכה
- ידידיה ויטל, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
ידידיה ויטל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ידידיה ויטל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- המואזין, באתר וואלה! - טור מאת ידידיה ויטל
- נועה רום, זולגות הדמעות מעצמן, באתר ynet, 8 במרץ 2006
חגית גינזבורג, ידידיה ויטל: "הומוסקסואליות התחברה אצלי למשהו רע וחולה, בגלל התקיפה שעברתי", באתר הארץ, 23 בנובמבר 2021
הערות שולייםעריכה
- ^ "נולדתי ברמאללה. זה היה לפני האינתיפאדה הראשונה, גרנו בעין כרם. אמא שלי חיפשה מקום שבו היא תוכל ללדת לידה טבעית, ולפני שנולדתי, ב-1984, היא נסעה לבית יולדות ברמאללה. יילד אותי פלסטיני. את האחיות שלי היא כבר ילדה בבית". מתוך: צביה בלום, ילד אסור, ילד מותר: ידידיה ויטל הוא איש של ניגודים, באתר nrg, 22 באוקטובר 2012
- ^ צביה בלום, ילד אסור, ילד מותר: ידידיה ויטל הוא איש של ניגודים, באתר nrg, 22 באוקטובר 2012
- ^ אלי אשד, כשחסמב"ה פגשה את המורדים, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2005
רותה קופפר, גם לחנונים יש הורמונים, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2005 - ^ נתי אורנן, עכבר העיר תל אביב, המלצה יומית: שייקספיר מגיע ל"גשר", באתר הארץ, 21 בספטמבר 2008
- ^ ציפי שוחט, בפסטיבל לתיאטרון קצר פונים לכיוון ההומוריסטי, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2008
- ^ יובל בן עמי, עכבר העיר, מנדרגולה: הצגה סקסית, משעשעת וחתרנית, באתר הארץ, 12 בפברואר 2011
- ^ הוכרזו הזוכים בפרסי הבמה לילדים ולנוער, באתר וואלה!, 25 באוגוסט 2013
- ^ ביקורות:
מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, שבטים: הצגה עם לב פועם, באתר הארץ, 27 ביוני 2014 מיכאל הנדלזלץ, "שבטים": שלבי ההתנכות, באתר הארץ, 26 ביוני 2014
- ^ עידו אפרתי, בית לסין העלה הצגה שעוסקת בחרשים - ללא תרגום לשפת הסימנים, באתר הארץ, 24 ביוני 2014
- ^ מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, "אילוף הסוררת": בידוריזציה להמונים, באתר הארץ, 11 בינואר 2016
- ^ ביקורות:
רון שוורץ, משפחה בהפרעה, באתר גלובס, 12 בינואר 2017 מיכאל הנדלזלץ, "החדר האחורי": משפחה מאשרת, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2016
מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, "החדר האחורי": להגיד משהו חכם על העולם שסביבנו, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2016 - ^ איה חיות, חוזרים לבמה: חמש הצגות ששווה לראות בחודשי הקיץ, באתר הארץ, 20 ביוני 2020
- ^ יפעת הללי אברהם, מאוהב: ידידיה ויטל יוצא מהארון, באתר מאקו, 23 באוקטובר 2014
- ^ אפרת וכטל, ידידיה ויטל התארס לבן זוגו, הבמאי ארז ברנהולץ, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet, 20 בנובמבר 2017
- ^ דניאל אלרם סיטי, מזל טוב: ידידיה ויטל וארז ברנהולץ התחתנו, באתר מאקו, 7 באוקטובר 2018
- ^ Login • Instagram, www.instagram.com
| הקודם: 2012 – יוגב יפת ("סמיר ויונתן על המאדים") |
זוכה "פרס הבמה לילדים ונוער" לשחקן הראשי של השנה 2013 - ידידיה ויטל ("אף פ'ם לא") |
הבא: 2014 - ניב פטל ("כדור השלג") |