פתיחת התפריט הראשי

ידידי השכחת (פרויקט)

ידידי, השכחת?! הוא פרויקט שעסק בחשיפת עולם הפיוט היהודי לאלפי סטודנטים באוניברסיטאות השונות ולעשרות אומנים וזמרים מובילים בעולם המוזיקה הישראלית. מטרות הפרויקט היו ליצור הכרות מעמיקה בין סטודנטים וצעירים למסורות פיוט יהודי עשירות ומגוונות, ולתת לזמרי ישראל כלים להעמקה עיונית בפיוטים ולפיתוח מוזיקלי עכשווי של הז'אנר.

הפרויקט שקרוי על שם פיוט באותו שם, פעל בין השנים 20022012 במסגרת הלל ישראל במרכזים ברחבי הארץ, והוא פרי שיתוף פעולה בין הלל ישראל, בהובלת בית הלל ירושלים וקרן אבי חי.[1]

התפתחות הפרויקטעריכה

בראשית שנות האלפיים, כשהפיוט היה עדיין מושר בעיקר בבתי הכנסת, החלה קרן אבי חי בהובלתו של הנאמן מטעם הקרן, ד"ר מאיר בוזגלו, מהלך להחייאה ושימור של עולם הפיוט, כחלק מהתרבות היהודית על מסורותיה השונות. החזון של קרן אבי חי והתשוקה של סטודנטים מהלל באוניברסיטה העברית, בהובלתו של המנהל דאז, אלי ברקת והרכזים יגאל דוד ומוטי בוטבול הולידו פרויקט ניסיוני בשם 'סעודה שלישית'. בין השנים 2000 - 2002 נפגשו אנשי רוח, אומנים ופייטנים לסעודה שלישית הכוללת שיחה ופיוט, במעונות הסטודנטים בהר הצופים. בפגישה השתתפו אדם ברוך, הפייטן יוסף אלימלך, יאיר דלאל, הפייטן דוד שחר, הזמר אהוד בנאי והפייטן ר' אלעזר מאיר עטיה. בין חברי הגרעין המייסד של הפרויקט היה היוצר יאיר הראל ובין המורים המובילים היה הפייטן הרב דוד מנחם.

בשנת 2002, בעקבות ההיענות הגדולה למפגשי 'סעודה שלישית' ומתוך רצון ליצור מופע של מפגש מוזיקלי חי שמתקיים ביום חול, במרחב נייטרלי שאינו בית הכנסת - החל לפעול פרויקט "ידידי השכחת?!". תחילה פעל הפרויקט בבית הלל באוניברסיטה העברית בהובלת חלי טביבי, לראשונה נפגשו זמרי רוק עם פייטנים למפגש שהצריך דו-שיח מעמיק ולימוד של שני הצדדים, ממנו נולדה יצירה משותפת. הסטודנטים היו מעורבים במופע ולקחו חלק פעיל בפרשנות הטקסטים על ידי מדרשי פיוט. במקביל למופעים, פעלה בבית הלל גם סדנת פיוט לסטודנטים שביקשו להעמיק עוד יותר בהיבטים המוזיקליים והטקסטואליים של עולם הפיוט.

עם הזמן הלך והתרחב מעגל הזמרים והזמרות שהשתתפו בפרויקט ובשנת 2005 נולד בית מדרש הלל לזמרי ישראל. במסגרת בית המדרש נפגשו הזמרים אחת לכמה חודשים ליום עיון או לסוף שבוע בהם הם למדו ושמעו הרצאות מפי פרופסורים ואנשי רוח מתחום הפיוט והתרבות היהודית ויוצרים במסגרת סדנאות מוזיקליות אותן הנחו פייטנים בולטים מהמסורות השונות.

לאחר שנת פעילות במתכונת זו, התרחב הפרויקט ופעל גם בהלל באוניברסיטת בן-גוריון ובהלל באוניברסיטת תל אביב. לצד זאת נוסף נדבך חדש של ערבי עיון, המפגישים איש רוח ופייטן לערב אינטימי של לימוד והעמקה, בשיתוף קהל הצעירים. בשנת 2007 הצטרפו לפרויקט גם תאי הארגון בקמפוסי המוסדות האקדמאיים בחיפה, במרכז הבינתחומי הרצליה, בעמק יזרעאל, בתל חי ובמכללת ספיר.[2][3][4][5]

לצד שבתות פיוט ארציות, השתתפות בפסטיבלים ובית מדרש הלל לזמרי ישראל התקיימו מדי שנה, ובכל מרכז, שישה מופעים, שישה ערבי עיון וסדנת פיוט.

במהלך השנים השתתפו בפרויקט עשרות אלפי סטודנטים וצעירים מרחבי הארץ.

תוצרי הפרויקטעריכה

במסגרת הפרויקט נערכו הופעות בקמפוסים ובמרכזי תרבות בערים הגדולות, ערבי לימוד של פייטנים ואנשי רוח, שבתות פיוט לסטודנטים, הופעל בית מדרש לאמנים שלמדו ויצרו בעקבות הלמידה והועברו שעורים פרטים לאמנים על ידי מרצים ופטיינים. בין המופעים הבולטים שהופקו במהלך השנים היו "ערב הפיוט הגדול", המופע הגדול ביותר במסגרת הפרויקט, שנערך ב-2011 בהיכל התרבות בתל אביב; 5 פסטיבלי פיוט בירושלים ו-2 בתל אביב והמופע החותם של פסטיבל ישראל בשנת 2006.[6]

בעלי התפקידים בפרויקט השתתפו כאנשי תוכן בסדרת הטלוויזיה "אבן גבירול פינת יהודה הלוי" ערוץ 23, בה שולבו 15 זמרים מקבוצת האמנים של הפרויקט כמופיעים ודרשנים.[7][8]

לצד תוצרי הפרויקט הישירים והמובהקים, ישנם "תוצרי לוואי": אלבומי פיוט רבים שהוציאו שהשתתפו בפרויקט "ידידי השכחת?!", מופעי 'ידידי השכחת' שמועלים על במות שונות כבר ללא קשר לפרויקט, שיתופי פעולה שנוצרו במסגרת הפרויקט וממשיכים לייצר תרבות יהודית ישראלית ועוד.

פרויקט "ידידי השכחת?!" פעל במשך עשור והסתיים בשנת 2012.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה