יד לקורא

כתב עת לספרנות, לביבליוגרפיה ולארכיונאות

יד לקורא: כתב עת לספרנות, לביבליוגרפיה ולארכיונאות היה כתב עת שיצא לאור בשלושה גלגולים שונים בין השנים 1946 ועד 2003, אז הוחלף בכתב העת "מידעת" שיצא לאור בהתחלה על ידי המרכז לספריות וספרות בישראל ובהמשך על ידי המחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן.

יד לקורא
עורך ראשי שלמה שונמי עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכי הופעה 1946–2003 (כ־57 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כתב העת החל לצאת במתכונת של שתי חוברות בשנה במאי 1946 על ידי ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - מרכז לתרבות ולחנוך והוצאת הקיבוץ המאוחד וכותרת המשנה שלו ציינה: "לספרן ולפעילי תרבות". כתב העת יצא במתכונת זו עד 1954.

בינואר 1956, לאחר הפסקה של שנתיים, חודשה הוצאת כתב העת במתכונת של רבעון על ידי הוועד המרכזי של הסתדרות הפקידים/ארגון ספרני ישראל. בגלגולו זה ציינה כותרת המשנה: "רבעון לספרנות ולביבליוגרפיה". עורך הרבעון היה שלמה שונמי.

בספטמבר 1965, עם הקמת מרכז ההדרכה לספריות בישראל, יצא כתב העת באמצעות מוסד זה, עם השנים התמעטו מספר החוברות בשנה, עד כדי חוברת שנתית בעשור הראשון של המאה ה-21. עורך כתב העת בחלק ניכר מתקופה זו היה מרדכי נדב.

מטרת כתב העת הייתה כפולה: הן במה לנושאים מקצועיים פרקטיים של עבודת הספרן במסגרת הציבורית, התאגדויות של ארגון העובדים, אסיפות וועידות מקצועיות וכיוצא בזה והן במה מחקרית למאמרים בנושאים הקשורים בצד האקדמי של המקצוע ומחקרו כגון ניהול ותפעול ספריות, קטלוג, פרסום ביבליוגרפיות, חינוך והוראת המקצוע, ביקורת ספרות מקצועית ועוד.

קישורים חיצוניים עריכה