פתיחת התפריט הראשי

יהדות יפן הוא שמה של קהילה יהודית קטנה אשר התקיימו באיי יפן. זוהי הקהילה היהודית הממוקמת במיקום המזרחי ביותר מבין קהילות אסיה.

יהדות יפן
日本のユダヤ人
בית עלמין יהודי בנגסאקי
בית עלמין יהודי בנגסאקי
אוכלוסייה
1,000
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
יפןיפן  יפן
שפות
יפנית
דת
יהדות
בניין הקהילה היהודית ביפן

התיישבויות יהודיות מוקדמות ביפןעריכה

היהודים הראשונים שנודעו ביפן, באו משושלת סונג. היו 5 קהילות סוחרים, שהיו פזורות בהונשו ובשיקוקו. עד שנת 1600 בעקבות עקירה והתבוללות, נותרו רק שתי קהילות עיקריות שזוהו כיהודיות, בקנזאי.

בשנת 1572 הגיעו לנאגאסאקי יהודים נפוליטנים ספרדים שהוכרחו להתנצר וברחו על גבי אוניות שחורות ממקאו הפורטוגזית. בזמן שהתגוררו בנאגאסקי, חלקם חזרו ליהדות, ואפילו החזירו את שמות המשפחה המקוריים שלהם (בעיקר לוי).

בשנת 1586, הקהילה היהודית מנתה לפחות 3 משפחות קבועות, ונעקרה על ידי כוחות שימאזו. יהודי סטסו קלטו אחדים מהם בקהילתם (אז, אוכלוסייה של יותר מ -130 יהודים) בעוד שמיעוט עזב או נהרג.

היישובים היהודיים באדו יפןעריכה

בין השנים 1848 - 1854, בנאה, במחוז סצומה, ברנרד ז'אן בטלהיים- רופא יהודי ממוצא בריטי התגורר עם משפחתו. כך גם מעיד שלט שנמצא בגוקוקאג'י ג'ינג'ה (נהא).

בשנת 1861 עברו פליטי פוגרום מרוסיה ומפולין לנמל נאגאסאקי; אלה היו היהודים הראשונים בנאגאסאקי מאז 1584 בקירוב.

בשנת 1867, במשך שבוע אחד בקירוב, נדחקה הקהילה היהודית של סטטסו כמעט להכחדה, ונעלמה לחלוטין לאחר שיקום המייג'י.

בשנת 1845 פתחו היפנים את שערי ארצם בפני מהגרים מהמערב, ובין המהגרים ליפן היו גם יהודים. בני הקהילה הראשונים ביפן היו בעיקר מיהדות סין השכנה, ובעיקר משנגחאי והונג קונג. עד לסוף המאה ה-19 עברו ליפן עשרות יהודים, ובשנת 1870 כבר היו ביוקוהמה כ-50 משפחות יהודיות. קהילות גם נוצרו בקובה ובנגסאקי, שבה הוקם גם בית הכנסת היהודי הראשון בתחומי יפן. בנגסאקי הייתה הקהילה היהודית הגדולה מבין השלוש. עד היום נותרו בשלוש הערים הללו שרידי בתי קברות יהודים ישנים.

בזמן מלחמת רוסיה-יפן נשבה יוסף טרומפלדור, שלחם לצידה של רוסיה, בשבי היפני, אך הורשה לו להקים חוג ציוני בקרב היהודים שהיו איתו בהיותו בשבי. בזמן מלחמה זו נעזרו היפנים בבנקאי היהודי יעקב שיף, אשר נתן הלוואה כספית גדולה ליפן לבניית צי אוניות מודרני, לאחר שמדינות אמריקה ואירופה סירבו לבקשת ההלוואה מחשש כי יפן לא תוכל לעמוד במתן ההחזר. בתום המלחמה קיבל יעקב שיף את עיטור "השמש העולה" מידי הקיסר מוצוהיטו.

בשנת 1920 נשלחו חיילים מהצבא היפני הקיסרי כדי לסייע לתנועה הלבנה, שם נחשפו לפרוטוקולים של זקני ציון ובכך החלה להתפתח האנטישמיות ביפן.

בשנת 1923 התרחשה רעידת האדמה הגדולה בקאנטו, שפגעה קשות גם בעיר יוקוהאמה, והקהילה היהודית עברה לעיר קובה, שבה ישבו בשנות ה-20 כ-1,000 יהודים.

בשנת 1931 נכבשה מנצ'וריה בידי יפן, וכ-13,000 מיהודי חרבין שישבו בה נכללו תחת השלטון היפני, אך לא נפגעה האוטונומיה הדתית שהייתה שמורה לבני הקהילה.

במלחמת העולם השנייה לא מסרה יפן את יהודי יפן ומנצ'וריה לידי גרמניה, אף על פי ששיתפה איתה פעולה. במהלך המלחמה נמלטו יהודים רבים מאירופה לסין ויפן, דרך סיביר. בין היתר הגיעה אליה ישיבת מיר במרץ 1941, שם התקיימה במשך זמן קצר, עד שעברה לשנגחאי.

במהלך המלחמה הציל צ'יאונה סוגיהארה[1], הקונסול היפני בליטא, את חייהם של אלפים מיהודי ליטא בכך שנתן להם אשרות מעבר דרך יפן, לפני שפגעו בהם הליטאים והגרמנים. על מעשיו אלה זכה לתואר חסיד אומות העולם אחרי המלחמה. אדם נוסף, שבשל אהדתו ליהדות, עזר רבות לפליטים הוא הפרופסור סצוזו קוצוג'י. פרופסור קוצוג'י פעל להאריך את שהותם הזמנית ביפן ודאג להם למזון, בפעילותו זו הסתכן בנפשו ואף נכלא ועונה. כמה שנים לאחר המלחמה עלה לארץ והתגייר.

עם פרוץ המלחמה בין יפן לארצות הברית עזבו אותה רוב יהודי המדינה ועברו לארצות הברית או לסין. כיום יש ביפן כ-1000 יהודים בכל רחבי יפן, ושתי קהילות פעילות - קהילה קונסרבטיבית בטוקיו וקהילה אורתודוקסית בקובה. כמו כן יש בטוקיו שני בתי חב"ד.

יהודי יפן בימינועריכה

לאחר מלחמת העולם השנייה, חלק גדול של היהודים שהיו ביפן עזבו, ופנו למה שהפך למדינת ישראל. חלק מאלה שנשארו התחתנו עם המקומיים והתבוללו בתוך החברה היפנית.  

בהווה, יש כמה מאות משפחות בטוקיו, ומספר קטן של משפחות יהודיות שחיות בקובה ומסביב לה. מספר קטן של יהודים נמצאים ביפן באופן זמני למטרות עסקים, חקר שנת מעבר[דרושה הבהרה] ועוד סיבות אחרות. מלבד זאת ישנם יהודים המשרתים בצבא ארצות הברית שנמצאים באוקינאווה ובסיסים צבאיים אחרים של אמריקה ברחבי יפן.

ישנם מרכזים קהילתיים המרשתים את הקהילות היהודיות ביפן בטוקיו, ובקובה, בהם בתי חב"ד בטוקיו ובקובה.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יהדות יפן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עמר לחמנוביץ, ‏הוויזה עדיין בתוקף, באתר ישראל היום, 6 בדצמבר 2018