יהדות ניו יורק
.jpg)
יהדות ניו יורק הייתה הקהילה היהודית הראשונה בארצות הברית עם תחילת התיישבותה בניו אמסטרדם ההולנדית שהפכה לעיר ניו יורק. מאז המשיכה התיישבות זו בניו יורק במספרים גדולים וכיום אזור העיר הוא השני מבחינת הכלת מספר היהודים הרב בעולם, לאחר מטרופולין גוש דן.
תוכן עניינים
היסטוריהעריכה
1654-1881עריכה
הקבוצה היהודית המשמעותית הראשונה הגיעה לניו יורק, שאז נקראה ניו אמסטרדם, בספטמבר 1654 בספינה צרפתית בשם "סט. שארל". קבוצה זו הייתה של יהודים ספרדים מהעיר רסיפה בברזיל, שאליה הגיעו אבותיהם לאחר גירוש ספרד. הם ברחו מרסיפה כאשר פורטוגל כבשה מחדש, מידי האימפריה ההולנדית, את מה שמכונה כיום פרנמבוקו. רובם רצו להגיע לאמסטרדם בהולנד, אבל 23 המהגרים הגיעו לניו אמסטרדם שחודשים ספורים לפני כן הפכה ממושבת סחר של חברת הודו המערבית ההולנדית לבעלת מעמד של עיר. מושל ניו אמסטרדם פיטר סטויווסנט לא היה מוכן בתחילה לקבלם, אך נכנע ללחץ חברת הודו המערבית ההולנדית, שנשלטה על ידי בעלי מניות יהודים. עם זאת, הוא הטיל הגבלות רבות ומיסים על נתיניו היהודים. בסופו של דבר, רבים מיהודים אלו עזבו.
כאשר הבריטים כבשו את העיר מההולנדים בשנת 1664 ובהמשך שינו את שמה מניו אמסטרדם לניו יורק, התקיימה שבועת נאמנות של התושבים לעיר ובה הופיע שם יהודי אחד, אסר לוי. זהו היהודי היחידי שתועד בזמן הזה בניו יורק, כאשר זמן קצר לפני מותו, בשנת 1680, הגיעו מאמסטרדם שבהולנד חלק מקרוביו.
בית הכנסת היהודי הראשון בניו יורק היה של קהילת שארית ישראל הספרדית, שהוקמה בשנת 1682, אך לא היה לה בניין עד לשנת 1730. עם הזמן הפך בית הכנסת למרכזי בחיי היהודים, ובו ארגון שירותים חברתיים וחיוב השתייכות לכל תושבי ניו יורק היהודים. אף על פי שהיה רוב אשכנזי לעומת מיעוט ספרדי, המנהגים הספרדיים נשמרו.
המספר ההולך והגדל של יהודים אשכנזים, עם נהירת יהודים גרמנים ופולנים לאחר מלחמות נפוליאון באירופה, הוביל בשנת 1825 להקמת בית הכנסת השני בעיר, בני ישורון. בתי כנסת רבים נפתחו לאחר מכן, כולל בית כנסת ראשון ליוצאי פולין בשנת 1839, קהילת שערי צדק. בשנת 1845 נפתח בית הכנסת הרפורמי הראשון, עמנו-אל.
בשלב זה נוצרו חברות סיוע-קהילתי רבות. אלה היו בדרך כלל די קטנות, ובית כנסת יחיד היה עשוי להיות קשור לכמה ארגונים כאלה. בשנת 1852 הוקם "בית החולים של היהודים", ששינה את שמו בשנת 1871 לבית החולים הר סיני והפך לאחד מבתי החולים הנחשבים בניו יורק.
1881-1945עריכה
ב-35 השנים שלאחר 1881 היו גלי ההגירה הגבוהים ביותר של יהודים לארצות הברית. זאת בעקבות ההתנקשות בחיי הצאר של הקיסרות הרוסית אלכסנדר השני, שרבים האשימו בה את היהודים תוך עלייה עצומה בפרעות נגד יהודי רוסיה, שכונו הסופות בנגב, ותוך העברת חוקים אנטי-יהודים רבים על ידי ממשלת הקיסרות. התוצאה הייתה שיותר משני מיליון יהודים הגרו לאמריקה, מתוכם יותר ממיליון לעיר ניו יורק.
עולים אלו נטו להיות צעירים ולא אדוקים בדתם, והיו לרוב מיומנים בעסקי הסחר, במיוחד בתעשיית הבדים, כאשר בסוף המאה התשע עשרה היו יהודים רבים בעמדות מפתח בתחומים דוגמת סחר בפרווה.
בשנות ה-40 למאה העשרים, תקופת השואה ומלחמת העולם השנייה, היגרו לניו יורק המוני יהודים, בעיקר ממזרח אירופה. בניו יורק כבר התקיימה אוכלוסייה יהודית גרמנית ותיקה ואמידה, אך זו לא פעלה רבות למען מהגרים אלו. בעוד עולים אלו התרכזו בלואר איסט סייד שבדרום מזרח האי מנהטן, התרחקה האוכלוסייה הוותיקה בעוברה בהמוניה לאזור צפוני יותר באי. עם זאת, רבים מהעולים עבדו במפעלים שבבעלות היהודים הוותיקים.
אוכלוסייהעריכה
| שנה | אוכלוסיית היהודים בניו יורק |
|---|---|
| 1654 | 23 |
| 1750 | 300 |
| 1850 | 16,000 |
| 1859 | 40,000 |
| 1880 | 80,000 |
| 1920 | 1,600,000 |
| 1950 | 2,000,000 |
| 1980 | 1,642,000 |
| 1991 | 1,420,000 |
| 2002 | 1,412,000 |
| 2012 | 1,540,000 |
יהודים היו כ-18.4% מאוכלוסיית העיר בשנת 2012. בשנת 2015, שכונה חרדית בברוקלין הייתה עם שיעור הילודה הגבוהה ביותר של העיר ניו יורק, בורו פארק, שידועה באוכלוסייה החרדית הגדולה שלה, בה היו 27.9 לידות לכל 1,000 תושבים.
אתרים מפורסמיםעריכה
ישיבותעריכה
- ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - הישיבה המרכזית של חסידות חב"ד בארצות הברית
- ישיבה יוניברסיטי - אוניברסיטה יהודית פרטית.
- ישיבת הדר - הקרוי גם מכון הדר, הישיבה הראשונה בארצות הברית שבה לומדים יחד גברים ונשים.
- ישיבת מיר - ענף של ישיבת מיר (ישיבה חרדית-ליטאית הנחשבת לגדולה בעולם).
- מתיבתא תפארת ירושלים - ישיבה הידועה בהנהגתו של הרב משה פינשטיין.
- ישיבת תורה ודעת - ישיבה חרדית.
בתי כנסתעריכה
- בית הכנסת בית אל ישראל הצעיר - משמש קהילה אורתודוקסית המשתייכת לתנועת ישראל הצעיר, וממוקם בשכונת בורו פארק.
- בית הכנסת החופשי ע"ש סטיבן וייז - בית כנסת רפורמי בעיר ניו יורק, שהוקם בשנת 1907 על ידי הרב סטיבן וייז.
- בית הכנסת עמנו-אל - בית הכנסת היה בית הכנסת הרפורמי הראשון שפעל בעיר, נחשב לבית הכנסת הגדול בעולם.
- קהילה קדושה יאנינה - בית הכנסת היחיד בחצי הכדור המערבי שנוהגים בו בנוסח הרומניוטים השונה גם מנוסח אשכנז וגם מנוסח ספרד.
- קהילת בית ישראל אנשי אמת - בית כנסת קונסרבטיבי השוכן בקובל היל ברובע ברוקלין שבניו יורק. הוא בית הכנסת הוותיק ביותר שפועל ברציפות בברוקלין.
- בית הכנסת של מרכז חב"ד־ליובאוויטש, שוכן בשכונת קראון הייטס, שדרת איסטערן פארקוויי (אנ'), 770
- בית הכנסת ברחוב אלדרידג' בניו יורק - בית הכנסת של עדת ישורון בלואר איסט סייד.
- בית הכנסת שומרי שבת - נמצא בבורו פארק ומקיים תפילת עשרים וארבע שעות ביממה.
מוסדות אוכלעריכה
- קרנגי דלי - מסעדה השוכנת במידטאון, מנהטן והיא פתוחה מאז 1937 עד 2016, בבניין הסמוך לקרנגי הול. המעדנייה היא כיום בבעלות הדור השלישי של משפחת פרקר, הבעלים והיא אחד היעדים הקולינריים הפופולריים ביותר מסוגו בעיר, כפי שמוסרת לשכת הוועידות והמבקרים של העיר ניו יורק. העיתון USA Today כינה את המסעדה ה"דלי" (קיצור של "דליקטסן", בעברית מעדנייה) "המפורסמת ביותר" בארצות הברית.
- המעדנייה של כץ - היא מעדנייה המגישה אוכל בסגנון המטבח היהודי המזרח-אירופי (אף שהמסעדה אינה כשרה), נמצאת בשכונת הלואר איסט סייד שברובע מנהטן. פעילה מאז 1888.
- מאפיית הקניש של יונה שימל - מאפייה שמוכרת קנישים בלואר איסט סייד במנהטן. פעילה מאז 1890.
- סטרייט'ס - חברת מזון כשר. פעילה מאז 1916.
מוזיאונים יהודייםעריכה
- מוזאון הילדים היהודי- מוזאון בברוקלין שמופעל על ידי חב"ד
- מוזיאון המורשת היהודית- מוזיאון בדרום מנהטן.
- המוזיאון היהודי של ניו יורק- מוזיאון לאמנות וגנזך של פריטי תרבות, המהווה את המוזיאון היהודי המוביל בארצות הברית.
קישורים חיצונייםעריכה
- חיים יערי, קהילת ניו יורק, דעת.
- "נוּיָארְק", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 31–38, באתר HebrewBooks
- ג'וזף ברגר, ניו יורק טיימס, היפוך מגמה: מספר היהודים בניו יורק גדל - בזכות החרדים, באתר הארץ, 12 ביוני 2012
- הדר בן-יהודה, כך נלחמו יהודי ניו יורק בגנגסטרים, באתר הספרייה הלאומית, אוקטובר 2017
- ברוקלין של קודש, יאיר שרקי בערוץ 2. דצמבר 2017
- חנן גרינווד, הצד האפל של ברוקלין, באתר ישראל היום, 11 באפריל 2019
- ציפי שמילוביץ, חרדים לחצבת, באתר "ידיעות אחרונות", 27 באפריל 2019