יהדות סינגפור
במדינת האי סינגפור קהילה יהודית קטנה.
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| כ-3,000 | |
| שפות | |
| עברית, אנגלית, עיראקית יהודית | |
| נוסח תפילה | |
| ספרדי | |
  |
הגל הראשון של ההגירה היהודית לסינגפור היו יהודים ממוצא בגדדי. כתוצאה מרדיפת יהודים בעיראק במהלך שלטונו של המושל העות'מאני דאוד פאשה(אנ') מבגדאד.[1] יהודים אלו סחרו בין הנמלים הבריטיים דאז, כלכותה וסינגפור.[2][3] בנוסף לסוחרים היהודים מעיראק, הגיעו גם סוחרים יהודיים מהודו ואיראן בשנת 1840.
ב-1841 קיבלו שלושה יהודים, יוסף דווק כהן, נאסים יוסף עזרא ועזרא יחזקאל, אישור לחכירת קרקע לבניית בית כנסת. בית הכנסת נבנה במקום ששימש קודם לכן כחנות קטנה. בית הכנסת אפשר תפילה ל-30-40 גברים, ללא נשים שבאותם זמנים פקדו לעיתים נדירות את בית הכנסת.[2] המנהג המקומי התיר לבוא בשבת לבית הכנסת בריקשה. בית הכנסת שימש השראה לשמו של רחוב בית הכנסת (Synagogue Street) הקיים עד היום.[4]
בתי הכנסת הקיימים עד היום בסינגפור הם 'מגן אבות' שהוקם ב-1878 ו ו'חסד אל' שהוקם ב-1905. אל הקהילה היהודית בסינגפור שהייתה ברובה ספרדית, נוספו יהודים אשכנזים מאנגליה, הולנד, סין, רוסיה וגרמניה שהתיישבו גם הם במקום. רובם היו סוחרים ובעלי מקצועות חופשיים. הקהילה שגשגה והשפעתה הייתה גדולה, ביחס הפוך לגודלה.[4]
מנתוני מפקד האוכלוסין של 1931 עולה כי 832 היהודים ומספר גדול יותר של תושבים ערבים היו רוב מחזיקי הנכסים בעיר.
ערב מלחמת העולם השנייה בשנת 1939 מנתה הקהילה יותר מ-1,500 תושבים יהודים. הקהילה לא סבלה רבות מאנטישמיות, ונהנתה ממצב כלכלי טוב יחסית. במהלך המלחמה, כאשר נשלטה סינגפור על ידי יפן, נשלחו רוב היהודים למעצר בכלא היפני. כאשר שוחררו לאחר המלחמה, עזבו מרביתם את סינגפור לארצות הברית, בריטניה, ארץ ישראל ואוסטרליה.[4]
בשנת 1968 מנתה הקהילה היהודית כ-450 נפשות ובשנת 1997 חיו בסינגפור 300 יהודים.[4]
בשנת 2022 היו בסינגפור כ-2500 יהודים כולל כ-200 יהודים מקומיים והשאר יהודים מישראל, אירופה וארצות הברית ששוהים בסינגפור לצורך עבודתם.[5]
אישים נודעים
עריכה- דייוויד מרשל (1908–1995) נולד בסינגפור למשפחת משעל, משפחת סוחרים עשירה שמוצאה מיהדות עיראק שימש בתפקיד השר הראשי (מקביל לתפקיד ראש הממשלה - chief minister) הראשון של השלטון העצמי בסינגפור (תחת חסות בריטית), הוא כיהן בתפקיד בשנת 1955 למשך כ-14 חודש עד שהחליט לפרוש מתפקידו שאותו המשיך לי קואן יו. מרשל המשיך בפעילות פוליטית ושימש גם כשגריר סינגפור במספר מדינות אירופאיות.[6]
- סר מנשה מאיר (1843–1930) אזרח בריטניה, איש עסקים ונדבן, ממייסדי הקהילה היהודית בסינגפור. נולד בבגדד, למשפחה יהודית שהיגרה לכלכותה, שם התחנך. בגיל 15 הצטרף לדודו בסינגפור, בהמשך חזר לכלכותה, עבר לבורמה והחל לעסוק במסחר. ב-1873 חזר לסינגפור וייסד חברה לייבוא וייצוא, שהייתה מעורבת במסחר באופיום. הצלחתו העסקית הפכה אותו לטייקון ונדבן וממנהיגי הקהילה היהודית של יוצאי בגדאד בסינגפור.על שמו קרוי בית הספר של הקהילה היהודית בסינגפור.[7]
- פרנק בנג'מין, סוחר שהקים את חברת הקמעונאות F J Benjamin בשנת 1959.[8] בשנת 1975, פתח את החנות הראשונה למותג יחיד של סינגפור, Lanvin, במלון Grand Hyatt[9]
- יעקב בלס (1921–2000) היה סוכן מניות ונדבן יהודי יליד עיראק. הוא היה היו"ר המכונן של הבורסה של מלאיה, מ-1962 עד 1964, ולאחר מכן הבורסה לניירות ערך של מלזיה וסינגפור מ-1964 עד 1967.[9] מכספי צוואתו הוקם מרכז ג'ייקוב בלס בצמוד לבית הכנסת 'מגן אבות'.[10] בית כנסת עולי בבל בראשון לציון קרוי על שמו[11] ולזכרו הוקם גן כחלק מהגנים הבוטניים בסינגפור, המשמש ללימודי טבע לילדים.[12]
- יוסף גרימברג(אנ') (1933 - 2017) היה עורך דין בולט ושופט לשעבר בבית המשפט העליון.
- הארי אליאס (1937 - 2020) היה המייסד של משרד עורכי הדין Harry Elias Partnership LLP ואחד מעורכי הדין הבכירים בסינגפור.[13] ב-1985 הוא הקים את תוכנית הסיוע המשפטי הפלילי, במסגרתה עורכי דין מגנים בחינם על העניים והנאשמים בפשעים שאינם ממוניים.[14]
לקריאה נוספת
עריכהמשה יגר, הודו, המסע הארוך לאסיה פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2004, עמ' 140-178
קישורים חיצוניים
עריכה
- אתר הקהילה היהודית
- איתמר בן אב"י, סינגפור – מפתח המזרח, באתר פרויקט בן-יהודה, 28 במאי 1935
- י. בן עמי, יהדות סינגפור על פרשת דרכים, פורסם בהצופה 17 בפברואר 1961, באתר הספרייה הלאומית
- אילת מאמו שי, סינגפור: גן עדן קטנטן ליהודים, באתר ynet, 18 באפריל 2015
- יוסי גיטלר אחרי הפיסגה: הקהילה היהודית בסינגפור, באתר כל הזמן, 25 ביוני 2018
אליהו בירנבוים, יש יהודים בסינגפור, בעיתון מקור ראשון, 24 ביולי 2018- "סִינְגַאפּוֹר", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 191, באתר היברובוקס
- "סינגפור", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מידע על הקהילה היהודית בסינגפור, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
- ג'ורדין היים, בן בנג'מין, מוזיאון ראשון בסינגפור מספר את קורות הקהילה היהודית, באתר זמן ישראל, 15 בינואר 2022
- ישי אלמקייס, סודות העבר שמסתתרים בבית הכנסת העתיק בסינגפור, באתר מקור ראשון, 17 בינואר 2023
מורדי מילר, 
יהדות סינגפור – בין המשכיות לחידוש לאור ההיסטוריה של הספריה הבגדאדית, סרטון באתר יוטיוב, 14 בנובמבר 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ ג'וזף ששון, פרק ראשון בספר שושלת ששון, כנרת זמורה דביר, 2023
- ^ 1 2 Origins of the Baghdadi Trade Diaspora genealogy project, geni_family_tree
- ^ Cheong Suk-Wai, ההיסטוריה של יהודי סינגפור מתוך כתבה על בית הספר היהודי על שם סר מנשה מאיר, באתר The Straits Times, 8 באוקטובר 2015
- ^ 1 2 3 4 קהילת יהודי סינגפור, באתר אנו – מוזיאון העם היהודי
- ^ ג'ורדין היים, בן בנג'מין, מוזיאון ראשון בסינגפור מספר את קורות הקהילה היהודית, באתר זמן ישראל, 15 בינואר 2022
- ^ David Saul Marshall | Infopedia, web.archive.org, 2015-03-18
- ^ על סיר מנשה מאיר, באתר בית הספר היהודי הבינלאומי SMMIS
- ^ Tong Van, המייסד של FJ Benjamin פורש לאחר 63 שנה, באתר Inside Retail Asia, 13 בדצמבר 2022 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Cheong Suk- Wai, תרומת הקהילה היהודית לסינגפור (באנגלית), באתר סטרייט טיימס, 8 באוקטובר 2015
- ^ A synagogue on Church Street, The Long and Winding Road, 2012-11-21 (באנגלית)
- ^ בית כנסת עולי בבל ע"ש יעקב בלס מסינגפור בראשון לציון, באתר כיפה, 2018-08-07
- ^ הגן לילדים על שם יעקב בלס, באתר הגנים הבוטניים בסינגפור
- ^ Cheong Suk-Wai, הארי אליאס על שהותו כילד במחנה לשבויי מלחמה במהלך הכיבוש היפני, באתר סטרייט טיימס, 8 באוקטובר 2015
- ^ Sara Grosse, על תוכנית הסיוע המשפטי שיזם הארי אליאס (באנגלית), באתר web.archive.org Channel NewsAsia, 29 ביולי 2015