פתיחת התפריט הראשי

יהואש ביבר

סופר, עורך ומורה עברי
יהואש ביבר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

יהואש בִּיבֶּר (14 בפברואר 1937ינואר 1992) היה סופר עברי, עורך ומורה.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

יהואש ביבר נולד בצפת למשפחה ממייסדי קיבוץ מחניים, שעלו להתיישבות לאחר ישיבתם במחנה הכשרה בצפת. הוא גדל והתחנך בקיבוץ מחניים ובקיבוץ איילת השחר, וספג את קורות הימים הסוערים של העשור שלפני הקמת המדינה והעשור שלאחריו. אביו היה איש ביטחון מרכזי שם, וביבר ראה שמע ולמד על עלילות הברחה, העפלה, מרדפים, מארבים וכל מה שאִפיין את אזור הספר של הגליל העליון המזרחי באותן שנים. לימים נתן בכתיבתו ביטוי ספרותי מגוון לעולם המסעיר של ילדותו.

ביבר השלים את לימודי התיכון שלו בקיבוץ רמת דוד, לאחר הפילוג הגדול בקיבוץ המאוחד, ועלה לירושלים ללימודי יהדות. לימים השתקע בעיר, ואף כתב עליה רבות ביצירתו המגוונת. הוא יצא לשליחות קצרה בארצות הברית והחל בעבודתו רבת השנים, כעורך פרסומים במשרד החינוך ובמרכז ההסברה.

יסוריו של אדם
לזכרה של אמא

יִסּוּרָיו שֶׁל אָדָם כּוֹאֲבִים
לוֹ פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר לְאוֹהֲבָיו,
וּכְשֶׁהוּא בּוֹכֶה אֶת כְּאֵבָיו
בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה,
אוֹהֲבָיו מְבַכִּים אוֹתוֹ בִּצְעָקָה,
וְגוֹרְדִים בְּשָׂרָם, וְקוֹרְעִים בִּגְדֵיהֶם
הַטּוֹבִים, מִתְפַּלְּשִׁים בַּעֲפָרוֹ הַטָּרִי,
וּמִתְפַּלְּלִים לִהְיוֹת כַּפָּרָתוֹ
וְכַפָּרַת יִסּוּרָיו, וּתְמוּרָה
לִכְאֵבָיו, שֶׁיֵּלֵךְ לְעוֹלָמוֹ בְּשָׁלוֹם,
וְיָנוּחַ עַל מִשְׁכָּבוֹ בְּשַׁלְוָה,
וְיִשְׁמַע אֵל מָלֵא רַחֲמִים
וְיִתְגַּדַּל וְיִתְקַּדַּשׁ,
וְיַעֲלֶה בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים,
וְיִפָּסְקוּ כְּאֵבָיו,
וְתִמָּלֵא סְאַת יִסּוּרָיו,
וִיכַסּוּ הַחֲרָסִים אֶת עֵינָיו.
וְרַק גְּנִיחוֹת כְּאֵבָיו
וְחִרְחוּר גְּסִיסָתוֹ נִשְׁאָרִים
עִמָּם לְתָמִיד, כְּאִילוּ מְבַשְּׂרִים
בִּילָלוֹת חֲתוּלִים רְעֵבִים,
שֶׁיִּסּוּרָיו שֶׁל אָדָם כּוֹאֲבִים
לוֹ וּלְאוֹהֲבָיו,
וְכִי רַחֲמָיו שֶׁל אֱלֹהִים
מְצֻמְצָמִים, וּשְׁמוּרִים תָּמִיד
לְמִישֶׁהוּ אַחֵר.

החל לפרסם את סיפורי הילדים שלו בעיתונות הילדים, לרבות ב"משמר לילדים", בראשית שנות ה-60. שנים רבות הייתה כתיבתו מיועדת לילדים ובני נוער בלבד, אבל בשנות ה-80 ואילך התפרשה כתיבתו גם לרומנים וקובצי סיפורים לקוראים מבוגרים. הוא נפטר בירושלים בגיל 55, לאחר מותו השלימה משפחתו את הוצאת ספריו שהוא לא הספיק להוציאם לאור. הוא זכה בפרס זאב לספרות ילדים, בשנת 1978.

יהואש ביבר היה פעיל במסגרות של סופרי ירושלים. ערך ערבי ספרות, והופיע בעצמו בפני קוראים פעמים רבות. הוא פרסם למעלה מששים כרכים של סיפורת, סיפורת לילדים, תרגומים וספרים שערך. שניים מסיפורי ההרפתקאות הידועים שלו תורגמו לאנגלית.

נפטר בירושלים בשנת 1992, בגיל 55.

היה נשוי לאיילה, ואב לבת ובן.

ספריועריכה

ספרי ילדיםעריכה

  • שני מחנות, אייר שמואל כץ, מרחביה: ספרית פועלים, 1964.
  • שמשיות ברחוב הנביאים, איירה רות צרפתי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1988.
  • הקרב הגדול; ועוד סיפורים מפינת החי, איירה אורה איתן, יבנה, תל אביב, 1969.
  • המפקד הראשון ליהודה, לנוער, י' שרברק, תל אביב, 1978.
  • מסעי הטיסן קל כנף, איירה אורה איתן, יבנה, 1965.
  • סיפורים ליוסי, אייר ישראל שפירא, קריית ספר, 1964.
  • פייפר מעל הואדי, ועוד ספורי הרפתקאות, מסדה, 1968.
  • הפרשים מסתערים, איורים גיורא טסלר, מסדה, 1965.
  • הצעצועים שלי, איורים אורה איתן, מסדה, 1966.
  • אוצר הפחה הטורקי
  • מרד הדרוזים
  • עלילות סיירת רימון, עטיפה ורישומים גיורא כרמי, הוצאת דן חסכן, 1974

ספרים שערךעריכה

ספרים למבוגריםעריכה

  • חדר משפחה, רומן, א. לוין אפשטין 1972
  • מים בירושלים, עיריית ירושלים, 1973.
  • מעשה דינה, רומן, אסטרולוג, הוד השרון, 2001.
  • מרד הדרוזים, לנוער, רישומים: שושנה היימן, עם עובד, תל אביב, 1967.
  • נוסע מעירו, הקיבוץ המאוחד, 1986.
  • נעלים אדומות, לנוער, ירושלים, 1976.
  • סופה דוהרת שוב, לנוער, עם עובד, 1984.
  • סופת הגליל, עלילותיה של סוסה גלילית, מילוא, תל אביב, 1976. זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער.
  • עם חוזר לארצו, ירושלים, מחלקת החינוך, 1984.
  • צמות כסלים קלועים, ארבעה סיפורים, הוצאת תרמיל, משרד הביטחון, 1980.
  • עלילות סיירת רמון, לנוער, עטיפה ורישומים מאת גיורא כרמי, עם עובד, 1974.
  • פירות קיץ, סיפורים, הקיבוץ המאוחד, 1978.
  • דודי עקיבא ואני, סיפורים, מסדה, 1973.
  • אוצר הפחה הטורקי, עם עובד, 1970.

לקריאה נוספתעריכה

  • מנחם רגב, 'על כמה מאפיינים בסיפוריו הקצרים של יהואש ביבר', ספרות ילדים ונוער, 19, ב', תשנ"ג-1993.
  • צילה רון, 'עד שיבוא המשיח" ליהואש ביבר', ספרות ילדים ונוער, 15, ג'–ד', תשמ"ט-1989.

קישורים חיצונייםעריכה