פתיחת התפריט הראשי

יהודה אבן קריש

רב אלג'יראי
(הופנה מהדף יהודה אבן קוריש)

יהודה אבן קֻרַיְש (בכתיב מלא: קורייש; בערבית: قريش) היה מדקדק עברי שחי ופעל במאה ה-8, מחלוצי הבלשנות השמית.

יהודה אבן קֻרַיְש
לידה המאה ה-8
תאהרת (אנ') שבצפון אפריקה
פטירה המאה ה-8 או המאה ה-9
ענף מדעי בלשנות
מדינה אלג'יר
תרומות עיקריות
חלוץ הבלשנות ההשוואתית השמית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

יהודה אבן קריש נולד בתאהרת (אנ') שבצפון אפריקהערבית: تيارت; כיום באלג'יר). לפי ההשערה, שנות פעילותו היו בין השנים 770, ד'תק"ל - 800, ד'תק"ס.

היה הראשון שעסק בהשוואה בין הלשונות השמיות עברית, ארמית וערבית. השוואתו התבטאה בחלק מאוצר המילים של הלשונות, ובחלק מכללי הדקדוק המשותפים להן. את השגותיו על שלוש־הלשונות והשוואתן הוא מפרט בחיבורו, שנכתב בערבית בצורת איגרת השלוחה לקהילת יהודי העיר פאס שבמרוקו. אבן קריש כינה את חיבורו בשם "רסאלה", כלומר: איגרת שלוחה. ספר זה הוזכר בדרך כלל[1] בשם עברי, "ספר אב ואם". על ספר זה כותב רבי אברהם אבן עזרא - שמזכיר בפירושיו פעמים אחדות את חיבוריו של אבן קריש, לעיתים על מנת להשיג עליהם[2] - כי "ראוי לנהוג בו דרך כבוד"[3].

את חיבורו חילק אבן קריש לשלשה חלקים עיקריים: בראשון, עסק בהשוואה בין מילים עבריות מן המקרא, שאין לעמוד על משמעותן האמיתית, אלא על ידי השוואתן למילים קרובות להן בארמית. בחלק השני עסק בהשוואה בין מילים עבריות מן המקרא לבין מילים קרובות להן בעברית של חז"ל; הוא משווה בין 17 מילים בלבד, ואגב דיון עליהן הוא עוסק גם בעניינים שאין להם קשר ישיר להשוואה, כמו על עניין "דברה תורה בלשון בני אדם" וכולי. החלק השלישי שונה במבנהו משני החלקים הראשונים, כי בהם עסק במילים בודדות יחידאיות, ובו הוא מביא מילים רבות שכיחות, ואגב השוואתן למילים ערביות הוא רוצה להבליט את הקִרבה בין שתי הלשונות.

תוך דיון על שלוש הלשונות והשוואתן, דן אבן קריש על ענייני דקדוק שונים, כגון: חילופי אותיות קרובות במבטא (משתאה - משתהה, מזלות - מזרות, אלמנותיו - ארמנותיו וכו'); מוקדם ומאוחר באותיות (כשבה - כבשה, שמלה - שלמה וכו'); השמטת האות נו"ן בשורש בתחילתו ובאמצעו (אף - אנף הערבי, בת - בנת הערבי וכו'); שינויים החלים באותיות ז, ס, צ, ש בגזירת בניין התפעל; אותיות אית"ן וצרופן בזמן עתיד; זכר ונקבה בשמות מספר; תוספת ו"ו בסוף המילה וכולי. אחרי שלשת החלקים העיקריים של חיבורו צורף חלק נוסף המוקדש להשוואה בין ענייני דקדוק המשותפים לערבית ולעברית. בחלק הזה דן אבן קריש על חילופי אותיות בין הערבית לבין העברית: א - ע, ע - ע, ז - ד, צ - ט, ג - ג, ש - ס, ש - ש, ש - ת וכו'; על אותיות אית"ן בעתיד המשותפות לשלוש הלשונות וכו'. בסוף חיבורו דן אבן קריש על מילים מקראיות, שלפיו, מקורן אינו שמי, תוך הבאת דוגמאות מספר.

הספר תורגם לראשונה לעברית בשנת 1952 על ידי משה כ"ץ, שהוסיף לו מבוא והערות.

לקריאה נוספתעריכה

  • משה כ"ץ (צירף מבוא והערות), אגרת רבי יהודה בן קוריש, הוצאת דביר, תל אביב, תשי"ב
  • אברהם בר יוסף, מבוא לתולדות הלשון העברית, תשמ"ב-1981.
  • שמעון אפנשטיין, השוואת הלשון העברית לערבית מאת יהודה אבן קוריש, עיון וחקר, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל"ו.
  • דוד ילין, תולדות התפתחות הדקדוק העברי, ירושלים, תש"ה עמ' 41-48

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כמו אצל החיד"א בספרו שם הגדולים, ריש חלק ב'.
  2. ^ ראו: פירוש האבן עזרא שמות, פרק א פסוק טז; עמוס, פרק ו פסוק י.
  3. ^ משה כ"ץ, מבוא לאגרת רבי יהודה אבן קוריש, עמ' 9.