יהודה אריה אברמוביץ

יהודה אריה אברמוביץ[1] (19 באפריל 18981970) היה פעיל ציוני, רופא, גיניקולוג, מנהל מחלקת יולדות ומנהל בית החולים הדסה בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה-20.

יהודה אריה אברמוביץ
לידה 1898 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1970 (בגיל 72 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

נולד באחוזה שביערות גראו, פלך מינסק, רוסיה הלבנה, לחיים משה, יליד קאפוליע, בן יהודה ליב, אחיו של שלום יעקב אברמוביץ – הסופר מנדלי מוכר ספרים[2], ולחנה בת משה סגלוביץ, נכדת הרב ממיכאילישוק, מחבר הסידור "נהורא" והפירושים "מטה לוי", ו"בית לוי" על המחזור.

אברמוביץ סיים גימנסיה בסמולנסק, למד רפואה בטומסק ובמוסקבה, התמחה בגינקולוגיה ומיילדות ועבד במקצועו ברוסיה.

הצטרף לתנועה הציונית בהיותו תלמיד גימנסיה. היה פעיל בתנועה הציונית בסיביר ובהרי אורל. בשנים 19191921 היה חבר הוועד המרכזי של צעירי ציון בסיביר ובאוראל. בשנת 1922–1923 היה חבר הוועד המרכזי הכל-רוסי של צעירי ציון במוסקבה והמשיך בפעילותו גם אחרי שהמשטר הבולשביקי הוציא את הציונות מחוץ לחוק. נאסר בשנת 1923, נדון לגירוש למשך שנתיים לקירגיזסטן.

אחרי שחרורו עלה לארץ ישראל ב-1924, והחל לעבוד תחילה בבית החולים "הדסה" ב-ירושלים[3], ובשנת 1926 עבר לבית החולים הדסה בצפת.

בשנת 1927 עבר להדסה תל אביב. היה תלמידו, ולאחר מכן סגנו של פרופ' יוסף (גוסטב) אשרמן ובהמשך מונה למנהל מחלקת היולדות. במקביל היה ממלא מקום מנהל בית החולים ובמשך השנים מנהל המוסד[4].

בשנת 1934 כאשר הוקם השירות הרפואי של ההגנה לאזור תל אביב, כמנהל בית החולים הדסה וכחבר בהגנה (מספר אישי ע 1047) היה שותף לתכנון בית החולים לשעת חירום ביחד עם ד"ר אריה אלוטין וד"ר נתן (וילהלם) וולף[5]

במשך כל חייו היה אברמוביץ פעיל בעבודה ציבורית וחבר בוועד המכין של בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. הישיבה הראשונה של הוועד היוזם את הקמת הפקולטה לרפואה, התקיימה בפברואר 1961 במשרדו בבית החולים[6].

אברמוביץ היה פעיל בהסתדרות הרופאים, השתתף בכינוסים מדעיים רפואיים בישראל ופרסם מאמרים ומחקרים ב"הרפואה", ביטאון של ההסתדרות הרפואית בישראל.

אברמוביץ פרסם ב"ראזסוויט" הפריזאי זיכרונות מימי מאסרו בסיביר.

בשנות השישים של המאה העשרים נשא את ד"ר טובה (טניה) פרלמן, רופאת עיניים שעבדה במחלקת העיניים בהדסה[7]. אלמנתו של האורולוג ד"ר שמעון פרלמן[8], שעבד במחלקתו הכירורגית של פרופ' מכס מרכוס. הזוג היה חשוך ילדים.

לקריאה נוספת עריכה

  • נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", הוצאת איתי בחור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 82.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ או: אריה יהודה, ראו: אלה הבוררים לסכסוכי עבודה, מעריב, 5 ביוני 1964.
  2. ^ יורש מנדלי מו"ס הגישו בקשה לצו ירושה בת"א, דבר, 25 בספטמבר 1967
  3. ^ בית החולים הדסה בירושלים, התחיל לפעול במבנה שברחוב הנביאים 37, משנת 1919 עד 1939 והיה קרוי בית החולים מאיר רוטשילד
  4. ^ רופאיה של ארץ-ישראל 1799–1948 נסים לוי, יעל לוי הוצאת איתי בחור עמוד 82
  5. ^ ההגנה בתל אביב, פרק: השירות הרפואי הוצאת קרן הגנה ע"ש שחורי וחבריו ז"ל, תל אביב, תשט"ז, 1956, עמודים 424-425
  6. ^ ד"ר אפרים סיני, "במלוא העין"- מעולמו של רופא, בהוצאת צ'ריקובר שנת 1984. (עמודים 152–153, עמוד 155)
  7. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", הוצאת איתי בחור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 349
  8. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל", הוצאת איתי בחור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 350