אריה יהודה לייב תאומים

רבה של העיר ברודי (בראד) שבגליציה (כיום באוקראינה)

הרב אריה יהודה לייב תאומים (ה'תפ"ז, 1727 - ד' באלול ה'תקצ"א, 13 באוגוסט 1831) היה רבה של העיר ברודי (בראד) שבגליציה (כיום באוקראינה). בעל שו"ת "גור אריה יהודא".

רבי אריה יוהודה לייב תאומים
לידה 1727
ה'תפ"ז עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 באוגוסט 1831 (בגיל 104 בערך)
ד' באלול ה'תקצ"א
ברודי, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 13 באוגוסט 1831 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו גור אריה יהודה; איילת אהבים; יעלת חן
אב יוסף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות חייועריכה

נולד בשנת ה'תפ"ז (1726/1727) לאביו ר' יוסף רבה של אוסטרובצה וראש ישיבה בפוזנן (בעל "עדות ביהוסף"), בן למשפחת רבנים מיוחסת[1]. אחיו ר' שמואל היה רב בלובזנץ ואחיו ר' שאול יהושע פייבל כיהן כרב באוסטרובצה[2]. למד תורה מפי אביו. בגיל 13 התחתן, וזמן קצר לאחר מכן התמנה לכהן כרב בליז'נסק. לאחר זמן לא רב נפטרה אשתו, והוא נשא את מיכלי בת ר' שמואל ביק, גרושתו של הרב משולם איגרא, ועבר לברודי, שם היה סמוך על שולחן חותנו העשיר, ולמד ב"קלויז" המפורסם. שמו התפרסם כתלמיד חכם, והתבלט אף בין חכמי הקלויז[3]. הוא כתב ספר תורה לקלויז, בכתב "וועליש" המקובל בעיקר בקרב הספרדים ובני עדות המזרח[4]. הוא התכתב עם גדולי דורו, בהם רבי יחזקאל לנדא[5] ורבי אפרים זלמן מרגליות[6].

בשנת ה'תקע"ה, בהיותו כבן 88, נפטר רבה של ברודי ר' מאיר קריסטנפולר, הוחלט למנותו לרבה של העיר, למרות גילו המופלג. בשנת ה'תקפ"ז, כשמלאו לו מאה שנה, נבצר ממנו לשמש בתפקיד בשל חולשתו, ולכן מינו בני העיר את הרב אלעזר לנדא (נכדו של רבי יחזקאל לנדא ובעל "יד המלך") כרב, מבלי להודיע לרב תאומים על כך. הרב לנדא נפטר כארבע שנים לאחר מכן במגפת הכולרה שפרצה בברודי.

נפטר בד' באלול ה'תקצ"א (אוגוסט 1831), בגיל 103. הרב שלמה קלוגר שכיהן באותה העת כמגיד מישרים בעיר, הספידו.

חיבוריועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • הרב ישכר בעריש וייס, תולדות רבינו במבוא לשו"ת גור אריה יהודא מהדורת זיכרון אהרן ה'תשע"ח, עמ' 7–11.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מצד אביו היה מצאצאי רבי יהושע העשיל חריף (בעל "מגיני שלמה"), רבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים (בעל "פנים מסבירות"), רבי יונה תאומים (בעל "קיקיון דיונה") המהרש"ל ועוד. מצד אמו, נמנה עם צאצאי ר' נתן נטע שפירא (בעל "מגלה עמוקות"), ר' העשיל מקראקא, מהר"ם מלובלין והרמ"א
  2. ^ בנו היה רבי ברוך תאומים-פרנקל.
  3. ^ ראו גור אריה יהודה אורח חיים ד.
  4. ^ קנאת סופרים לר' שלמה קלוגר, קכא
  5. ^ גור אריה יהודה כב
  6. ^ שו"ת בית אפרים אורח חיים סימן סב ואבן העזר סימן מח