יהודה בריה דרבי חייא
רבי יהודה בן רבי חייא היה אמורא בתקופת המעבר בין תנאים לאמוראים, בנם של רבי חייא ויהודית, ותאומו של חזקיה[1].
| מקום קבורה | טבריה |
|---|---|
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| תקופת הפעילות | ראשון לאמוראים סוף תקופת התנאים ותחילת תקופת האמוראים |
| רבותיו | רבי יהודה הנשיא, אביו - רבי חייא |
| אב | רבי חייא |
| אם | יהודית |
  | |
אמרותיו מוזכרות בתלמוד פעמים רבות, בעיקר בסדר קדשים[2].
בהגיעו לפרקו נשא את בתו של רבי ינאי. לאחר נישואיו הלך ללמוד בבית המדרש כל השבוע, ובשבת היה מגיע הביתה, כשלפניו הולך עמוד של אש. באחת מהפעמים, היה שקוע בסוגיה תלמודית ולא שם לב שכבר הגיע הזמן שבו נהג לבוא לביתו, לקיים את מצוות עונה שזמנה לתלמידי חכמים הוא פעם בשבוע. כאשר שמע על כך חותנו רבי ינאי, אמר: כנראה שיהודה נפטר, שכן לוּ היה בחיים, ודאי לא היה מבטל את מצוות העונה. לפי הסבר חכמי התלמוד, דבריו של רבי ינאי היו ”כשגגה היוצאת מלפני השליט” כלומר - דבריו של צדיק מוכרחים להתקיים גם אם לא התכוון לקיומם, ויהודה חתנו נפטר[3].
משפחת רבי חייא
עריכה| אישה אחרת | אבא בר אחא כרסלא | אמא של רבי חייא | איש אחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| איבו | חנה | שילא | מרתא | רבי חייא | יהודית | אמא של רב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבה בר חנה | רב | יהודה | חזקיה | טוי | פזי | אושעיה?[א] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבה בר בר חנה? | חייא | איבו | בת (אנונימית) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אייבו | חזקיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- ^ עיינו "תולדות תנאים ואמוראים", ערך רבי אושעיה ברבי חייא
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- חיים וייס ושירה סתיו, שובו של האב הנעדר - קריאה מחודשת בסדרת סיפורים מן התלמוד הבבלי, מוסד ביאליק, 2018, עמ' 44–57
קישורים חיצוניים
עריכה- הרב אהרן הימן, "יהודה בן ר' חייא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 562-561, באתר היברובוקס
- משה יהודה בלוי (עורך), "יהודה בריה דרבי חייא", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין ה'תשנ"ד, עמודים פ"ח-צ', באתר היברובוקס
- יהודה בנו של רבי חייא, באתר "דעת"
הערות שוליים
עריכה- ^ ראה תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ה, עמוד ב' ותלמוד בבלי, מסכת נדה, דף מ', עמוד א' על צורת עיבורם ולידתם.
- ^ מוזכר במסכת סנהדרין, דף ל"ז, עמוד ב', מסכת זבחים, דף י"א, עמוד ב', מסכת זבחים, דף י"ט, עמוד א', מסכת זבחים, דף כ"ה, עמוד א', מסכת מנחות, דף י', עמוד ב', ומסכת מנחות, דף כ"ו, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ב, עמוד ב'.